בבא קמא

סמדר - ענבים דקין בהתחלתן לאחר שפרחו מיד:

וכמה היא יפה - הקרקע לימכר כשהיא סמדר ולהקל באו:

בד"א - בנישומין אגב קרקע:

בזמן שאכלה לולבי גפנים - האשכולות נראה בחניטת הגפנים וניכר ועדיין לא פרח להיות הענבים גמורים והוא לולב וכן יחור בתאנים:

אבל אכלה פגים - בתאנה או בוסר בענבים שהן כפול הלבן והוו כפירות גמורים רואין אותן כו':

לנזקין מן העידית - אותה שומא ששמו ב"ד מאה או מאתים יגבה קרקע במאה או במאתים מן העידית שבנכסיו:

ולא תימא - דהאי מיטב של ניזק דקאמר ר' ישמעאל וקשיא לן בפ"ק אכלה כחושה משלם שמינה ותרצה רב אידי כגון שאכלה כו' דהמוציא מחבירו עליו הראיה וכחושה הוא דמשלם אלא מאי מיטב דניזק דקאמר ר' ישמעאל לאו בספיקא מיירי וה"ק אותה ערוגה שאכלה ישלם כפי מה שהיתה ראויה להטיב ולהשביח לקמיה:

כי היאך דסליק - בימות הקציר:

כרוך ותני - הוסיף סמדר עמהם במשנה:

כחש גופנא - לנכות מן התשלומין מה שיכחישו הענבים בגפנים אם יעמדו שם עד הבציר שתמיד יונקים לחלוח הגפן:

אביי אמר מסיימי ומסיימי ומאן תנא דחייש לכחש גופנא ר"ש - דשמענא ליה בדוכתא אחריתי:

שסופה להצטער - אלמא מנכין מן התשלומין כפי מה שעתידה להכחיש:

נכי חיה - בדמי ולדות קמיירי דמנכה לו מה שהבעל עתיד ליתן בשכר המיילדת ונזק האשה שהיא נזוקה ומצטערת עכשיו יותר משיש לה חיה הרי הוא משלם לאשה נזק וצער ונמצא הכל בכלל ומדמי ולדות שהוא נותן לבעל מנכין שכר חיה:

נכי מזונות - שהוא צריך להוסיף על מזונות אשתו בימי קישויה והשתא אין קישוי אלמא מנכינן מה שהוא עתיד להוציא:

דקלא פרסאה - חשוב הוא מאד ונישום בפני עצמו: