בבא קמא

שניהן פטורין - כדמפרש בגמרא:

תרוייהו כי הדדי נינהו - שניהן שוין בשבירתן שאף בעל חבית סייע בשבירתה:

הנפשות העושות - נואף ונואפת במשמע:

כרבוצה במהלכת - דבעל קורה שעמד הוי משונה שאין דרך לפוש ברה"ר:

הא סיועי בעיא - דרבוצה במהלכת חייבת:

אלא מקשי נמי קשיא - מתניתין לריש לקיש דאמר בעטה רובצת חייבת:

הא הוזקה ממילא - מהלכת ברבוצה פטורה והכא קתני במתניתין דממילא חייב:

מתניתין דפסקה - קורה לאורחא כשלדא שהיו ראשיה לרוחב הדרך הלכך אפילו ממילא חייב שאין דרך לבעל החבית לנטות:

לסגויי באידך גיסא - הלכך טעמא דבעטה אבל ממילא פטור:

מתניתין - דקא מסגי בעל הקורה כי אורחיה ואין כאן שינוי הלכך פטור אבל מהלכת שבעטה ברבוצה שינתה את דרכה ואימא לך דחייבת:

מפני שרץ [ברשות] - מפרש לקמן:

הא תו למה לי [השתא] אחד רץ ואחד מהלך - דרץ שינה ומהלך לא שינה פטור שניהם רצים מבעיא: