תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ס״ו ע״א
חמרא עתיקא - טעמו ניכר בענבים:
חמרא חדתא - בנותן טעם. וכל היכא דאיתמר נותן טעם ואין טעמו ניכר הוה שיעורא בששים:
חלא דחמרא וחלא דשיכרא - חד דאיסור וחד דהיתר:
חמירא דחיטי וחמירא דשערי - חד דחולין וחד דתרומה. ונפלו זה לתוך זה:
וכל מין במינו במשהו - לקמן פסקינן דלאו הלכתא הכי אלא אפילו מין במינו בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך:
תבלין שנים וג' שמות והן מין אחד או מין ג' אסורין ומצטרפין - ה"ג במסכת ערלה. ג' שמות והן מין אחד כגון פלפל לבן פלפל שחור פלפל ארוך או מין ג' וג' שמות יש להן אסורין ומצטרפין אם נפלו לקדירה ולא בזה כדי לתבל ולא בזה כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו והן של איסור מצטרפין לאוסרה. ואמר חזקיה הכא דקאמר מין ג' וג' שמות להן מצטרפין אע"ג דתלתא מיני נינהו ובשמא נמי לא שוו:
במיני מתיקה עסקינן - שכולן טעמן מתוק ומש"ה מצטרפין דטעמן שוה למתק בהן הקדירה:
ורבא אמר לך הא מני ר"מ היא - ואע"ג דלא שוו לא בשמא ולא בטעמא קאמר דמצטרפין ודחזקיה ליתא:
חלא שנפל לגו חמרא - חלא דאיסור לגו חמרא דהיתר דברי הכל בנותן טעם דכי נפיל לגויה לא הוי דמי ליה לא בריחא ולא בטעמא שאין היין מבטל ריח החומץ עד שנתרבה לתוכו ולא החומץ מבטל ריח היין משום דרובא חמרא:
אבל חמרא לגו חלא - משעה שהגיע לאויר הכלי נהפך היין בריחו לריח החומץ וקודם שנתערבו היו שוין בריחן:
Sefaria
מסורת הש״ס