תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף ל׳ ע״א
איחלופי - לשתות:
אלונתית - פושו"ן:
אסור - שהרי תחלתו יין:
אלונתית כברייתא - שלא היה יין מתחלה ביד עובד כוכבים אלא לקחה עשויה מיד ישראל:
מותרת - בהנאה דתו לא מנסך ליה:
עושין אנומלין - בשבת שהוא לשתות:
ואין עושין אלונתית - שהוא לרפואה להצטנן כשיוצאין מבית המרחץ כדמפרש:
ומים צלולין - שנשאבו ועמדו בכלי יום או יומים להיות צלולין ושופין העליונים בנחת במסננת:
מזוג - שני חלקי מים ואחד יין:
אין בו משום גילוי - שאין נחש שותה הימנו:
אבלט - עובד כוכבים היה:
משכיה - אבלט:
לידיה - שלא יגע בו ויאסרנו:
הרי אמרו וכו' - ושמעינן מהכא דאף בשתיה מותר:
מזיג ולא מזיג - שאין בו מים הרבה שותה הנחש:
דצרי ואתי - מבקע במים ובא כמו (פסחים דף מ.) (צריא דחיטי) ביקוע כמו דמצרי זיקי לקמן:
סמי עיניה דדין - הראה לו לנחש דבר שיקוץ ביין זה וישוב:
קלי מיא - מעט מים:
מסר נפשו - למות ובא ושותה לעין כל:
לא מסר נפשיה - ומיהו כי לא חזו ליה שתי:
בי עכבורי - מקום:
בכובא - בלע"ז קוב"א:
בפרונקא - כיסוי של בגד קשרו על פיהן:
פירוקא לסכנתא - לדבר שיש בו סכנה אתה בא לתרץ ולסתור ראיות שאנו מביאין ואנן נסמוך אהני שינויי דליתו אלא ודאי ל"ש הכי ול"ש הכי אסור:
קיסטא - שם מדת יין שבעיר:
אימת - אדם הישן על הנחש ולא מסר נפשיה משום מיא ואיהו הוה ניים אגבייהו:
מבי ארמלתא - ישראל שתי ואע"ג דלא בקיאי בהלכות גילוי:
סירכא - ומנהגא דגברא נקיטא ואתיא:
אמנקרותא - נקיון:
קפדי - ומכסין המים שלא תפול בהן פסולת:
טיליא חריפא - מין יין חזק ואין טעמו טוב ומתוק אלא כחומץ ומתוך חזקו אין נחש שותהו:
דמצרי זיקי - מבקע נודות מחזקו:
מר ירנקא - רע ומר:
חוליא מתוק - מחמת השמש בתוך הענבים ושוב אינו הגון:
רב חמא מתני להו - להנך ג' יינות שינוי שלהן לשבח:
חד - חריף מחמת פלפלין וסממנים הנתונין בו:
אפסינתין - אולישנ"א בלע"ז:
מי בארג - משקה משובח. בארג לשון פרס משובח כמו סוסיא בארג בחלק. וכולן אין נחש שותה מהן:
קרינא - חליא מתוק:
ובמקומו - במדינתו:
חמר מדינה הוא - והנחשים רגילין בו:
דאקרים - החמיץ ולא חומץ הגון:
Sefaria
מסורת הש״ס