תלמוד בבלי
עבודה זרה
דף כ״ט ע״ב
מתני' שהיה מתחילתו יין - ביד העובד כוכבים לאפוקי היכא דזבין עובד כוכבים חומץ מישראל דלא מיתסר בהנאה דטעמא דאסור בהנאה משום דדלמא נסכיה הוא וחומץ לא מנסך:
וחרס הדרייני - בגמרא מפרש ששוריהו במים ויוצא יין הנבלע בו:
ועורות לבובין - שקורעין כנגד הלב. דרכן לעשות כן לעבודת כוכבים ומוציאין את הלב דרך הנקב ומיתסר משום זבחי מתים:
משוך מותר - שאין עושין כן לעבודת כוכבים:
והיוצא אסור - בהנאה דעושין תקרובת:
לתרפות - לטעות עבודת כוכבים למרחוק:
אסור לשאת ולתת - דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ועוד דזבני מידי דאצטריך לעבודת כוכבים לתקרובת:
נודות עובדי כוכבים - של עור:
וקנקניהם - חרס:
כנוס בהן - הכניס בהן יין לקיום:
חרצנים וזגין - פסולת של ענבים וגרעינין שבתוכן:
לחים - כל שנים עשר חדש:
אסורין - אף בהנאה:
המורייס - שמן של דגים:
ואיסורן איסור הנאה - שמא עירב בו יין:
וגבינות בית אונייקי - שם הכפר אבל שאר גבינות מותרין בהנאה ובגמרא מפרש לה (דף לד:):
מפני מה אסרו - לרבנן קבעי לה דאסרו לה באכילה ולא בהנאה:
והלא קיבת עולה חמורה - שהעולה אסורה בהנאה ומועלין בה:
שדעתו יפה - שאינו קץ ומואס בה:
שורפה - הומי"ר בלע"ז גומעה:
ולא הודו לו - לאומרים כן להיתירא לכתחלה:
אבל אמרו לא נהנין ולא מועלין - וכל היכא דתנן הכי שרי מדאורייתא אבל רבנן דגזרו בה והכי משמע לא נהנין מדרבנן ואם נהנה אין בה מעילה. אלמא מדלית בה מעילה ש"מ האי חלב הכנוס בקיבת העולה כפירשא בעלמא הוא:
בקיבת עגלי עבודת כוכבים - שנעשו לה תקרובת וגבי עבודת כוכבים אפי' פרש אסור דניחא ליה בנפחיה שיראה יפה כדאמרינן בגמרא:
השיאו לדבר אחר - לא רצה לגלות דבר הברור כדמפרש בגמרא טעמא:
כי טובים דודיך - לשון זכר:
או דודיך - לשון נקבה והכי קאמרה כנסת ישראל ישקני הקב"ה מנשיקות פיהו כי כך אמר לי טובים דודיך מיין:
חבירו מלמד עליו - שהוא לשון זכר וכנסת ישראל היא דקאמרה לפני שכינה לריח שמניך טובים וגו' עלמות אהבוך לא שייך למימר לנקבה:
גמ' אף יין אסור - שנתנסך לעבודת כוכבים:
כפרה כתיב בה - כפר לעמך ישראל (דברים כ״א:ח׳) הלכך אסור בהנאה כקדשים:
ה"ג אמר רב אשי הא אתא לאשמועינן חומץ שלנו - חומץ של ישראל שהפקידו אצל עובד כוכבים אינו צריך אלא חותם אחד דהואיל ואשמועינן מתני' דלא מנסכי חומץ:
משום איחלופי - לצורכו להחליפו ברע ממנו:
לא טרח ומזייף - לסתור חותמו של ישראל ולעשות חותם אחר מזוייף:
יין מבושל - משמע שהיה מתחלתו יין ביד עובד כוכבים ובשלו אסור בהנאה משום תחילתו:
הא אתא לאשמועינן - טעמא דהעובד כוכבים בשלו הא בשלו ישראל בהיתר תו לא מיתסר בהנאה וקמשמע לן דלא מנסכי עובדי כוכבים יין מבושל הלכך יין מבושל שלנו שהופקד לעובד כוכבים א"צ כו':
Sefaria
חולין קט״ז: · עבודה זרה ל״ב: · דְּבָרִים ל״ב:ל״ח · תְּהִלִּים ק״ו:כ״ח · בְּמִדְבַּר כ׳:א׳ · דְּבָרִים כ״א:ד׳ · דְּבָרִים כ״א:ח׳ · עבודה זרה ל״ה: · עבודה זרה ל״ד. · עבודה זרה ל״ה. · שִׁיר הַשִּׁירִים א׳:ב׳ · שִׁיר הַשִּׁירִים א׳:ג׳
מסורת הש״ס
עבודה זרה ל״ב: · עבודה זרה ל״ה: · עבודה זרה ל״ד. · עבודה זרה ל״ה.