Sotah — Daf 20b

חוץ מפרשת סוטה בלבד רבי יעקב אומר משמו חוץ מפרשת סוטה של מקדש מאי בינייהו א"ר ירמיה למחוק לה מן התורה איכא בינייהו

והני תנאי כי הני תנאי דתניא אין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת רבי אחי בר יאשיה אומר מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת

אמר רב פפא דילמא לא היא עד כאן לא קאמר ת"ק התם אלא כיון דאינתיק לשום רחל לא הדרא מינתקא לשום לאה אבל תורה דסתמא כתיבה הכי נמי דמחקינן

אמר רב נחמן בר יצחק דילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי אחי בר יאשיה התם אלא במגילה דאיכתוב לשום אלות בעולם אבל תורה דלהתלמד כתיבה הכי נמי דלא מחקינן

ורבי אחי בר יאשיה לית ליה כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו

אמרי התם (דברים כד, א) וכתב לה אמר רחמנא בעינן כתיבה לשמה הכא נמי (במדבר ה, ל) ועשה לה מאי עשייה מחיקה

אינה מספקת לשתות עד שפניה [כו'] מני ר"ש היא דאמר מקריב את מנחתה ואח"כ משקה דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא דכתיב (במדבר ה, טו) מנחת זכרון מזכרת עון

אימא סיפא יש לה זכות היתה תולה לה אתאן לרבנן דאי ר"ש האמר אין זכות תולה במים המרים

אמר רב חסדא הא מני ר"ע היא דאמר מקריב את מנחתה ואח"כ משקה ובזכות סבר לה כרבנן

והם אומרים הוציאוה וכו' מ"ט דדילמא מתה למימרא דמת אסור במחנה לויה

והתניא טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת עצמו שנאמר (שמות יג, יט) ויקח משה את עצמות יוסף עמו עמו במחיצתו

אמר אביי שמא תפרוס נדה למימרא דבעיתותא מרפיא אין דכתיב (אסתר ד, ד) ותתחלחל המלכה מאד ואמר רב שפירסה נדה והא אנן תנן חרדה מסלקת דמים פחדא צמית ביעתותא מרפיא

יש לה זכות היתה וכו' מני מתני' לא אבא יוסי בן חנן ולא ר"א בן יצחק איש כפר דרום ולא רבי ישמעאל

דתניא אם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים כדי הכרת העובר דברי אבא יוסי בן חנן ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר ט' חדשים שנאמר (במדבר ה, כח) ונקתה ונזרעה זרע ולהלן הוא אומר (תהלים כב, לא) זרע יעבדנו יסופר זרע הראוי לספר

רבי ישמעאל אומר שנים עשר חדש ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר דכתיב (דניאל ד, כד) להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן ענין

SHE HAD SCARCELY FINISHED DRINKING WHEN HER FACE etc. Whose [teaching] is this?  — It is R. Simeon's, because he said that [the priest] sacrifices her meal-offering and then gives her to drink,  since the water does not affect her so long as her meal-offering is not sacrificed, as it is written: A meal-offering of memorial, bringing iniquity to rememberance.  But cite the continuation [of the Mishnah]: IF SHE POSSESSED A MERIT, IT [CAUSES THE WATER] TO SUSPEND ITS EFFECT UPON HER — this accords with the view of the Rabbis; because if [it be supposed that it accords with the view of] R. Simeon, behold he has declared: Merit does not cause the water of bitterness to suspend its effect!  — R. Hisda said: Whose is it, then? It is R. Akiba's, because he said: He sacrifices her meal-offering and then gives her to drink, and on the question of [the effect of] merit he agrees with the Rabbis. AND IT IS EXCLAIMED, 'REMOVE HER' etc. What is the reason? — Perhaps she dies. Is this to say that a corpse is forbidden in the camp of the Levites?  But it has been taught: One who is defiled through contact with a corpse is permitted to enter the camp of the Levites; and not only did they say this of one who is defiled through contact with a corpse but even the corpse itself [may be taken there], as it is said: And Moses took the bones of Joseph with him  — 'with him', i.e., in his division!  — Abaye said: [The reason is] lest she become menstruant.  Is this to say that a sudden fright brings on [menstruation]? — Yes, for it is written: And the queen was exceedingly grieved,  and Rab said, [It means] that she became menstruant. But we have learnt: Trembling holds back [the menstrual] flow! — Fear holds it back but a sudden fright brings It on. IF SHE POSSESSED A MERIT etc. Whose teaching is our Mishnah? It is not that of Abba Jose b. Hanan, nor of R. Eleazar b. Isaac of Kefar Darom, nor of R. Ishmael; for it has been taught: If she possess a merit, it suspends [the effect of the water] for three months, sufficiently long for pregnancy to be recognisable. Such is the statement of Abba Jose b. Hanan; R. Eleazar b. Isaac of Kefar Darom says: For nine months, as it is stated: Then she shall be free and shall conceive seed,  and elsewhere it declares, A seed shall serve him, it shall be related  — i.e., a seed which is fit to be related.  R. Ishmael says: For twelve months, and although there is no proof of this, yet there is some indication; because it is written, Wherefore, O king, let my counsel be acceptable unto thee, and break off thy sins by righteousness, and thine iniquities by showing mercy to the poor,'