Sotah — Daf 19a

דכתיב זאת בשני אנשים ושני בועלין דכולי עלמא לא פליגי דהאשה שותה ושונה דכתיב תורת

כי פליגי באיש אחד ושני בועלין בשני אנשים ובועל אחד

ת"ק סבר תורת לרבויי כולהי זאת למעוטי איש אחד ובועל אחד

ורבנן בתראי סברי זאת למעוטי כולהי תורת לרבויי שני אנשים ושני בועלין

ור' יהודה זאת למעוטי תרתי תורת לרבות תרתי זאת למעוטי תרתי איש אחד ובועל אחד איש אחד ושני בועלין תורת לרבויי תרתי שני אנשים ובועל אחד שני אנשים ושני בועלין

הדרן עלך היה מביא

מתני׳ היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידה וכהן מניח ידו מתחתיה ומניפה הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואח"כ היה משקה שנאמר (במדבר ה, כו) ואחר ישקה את האשה את המים אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה

גמ׳ אמר ליה רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לה להא מילתא מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה מנא לן והניף כתיב בה בבעלים מנלן

אתיא יד יד משלמים כתיב הכא (במדבר ה, כה) ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם (ויקרא ז, ל) ידיו תביאנה

מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף

הניף והגיש קמץ וכו' היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה הא אקרבה

הכי קאמר סדר מנחות כיצד הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים

ובהשקאה גופה פליגי רבי שמעון ורבנן דרבנן סברי משקה ואח"כ מקריב את מנחתה ורבי שמעון סבר מקריב את מנחתה ואחר כך משקה שנאמר (במדבר ה, כו) ואחר ישקה

ואם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה

MISHNAH. HE  TAKES HER MEAL-OFFERING OUT OF THE BASKET OF PALM-TWIGS AND PLACES IT IN A MINISTERING VESSEL AND SETS IT UPON HER HAND; AND THE PRIEST PLACES HIS HAND UNDER HERS AND WAVES IT. HAVING WAVED IT, HE BROUGHT A HANDFUL [TO THE ALTAR], FUMIGATED IT, AND THE REMAINDER WAS EATEN BY THE PRIESTS. HE [FIRST] GIVES [HER THE WATER OF BITTERNESS] TO DRINK, AND THEN SACRIFICES HER MEAL-OFFERING. R. SIMEON SAYS: HE SACRIFICES HER MEAL-OFFERING AND THEN GIVES HER TO DRINK, AS IT IS SAID, AND AFTERWARD SHALL MAKE THE WOMAN DRINK THE WATER;  BUT IF HE GAVE HER TO DRINK AND THEN SACRIFICED HER MEAL-OFFERING IT IS VALID. GEMARA. R. Eleazar said to R. Joshiah his contemporary:  You shall not sit down  until you have explained the following: Whence is it that the meal-offering of a suspected woman requires to be waved? 'Whence have we it? It is written In connection therewith, And shall wave  — But [my question is], whence [is it that it has to be done] with [the co-operation of] the owner?'  — It is derived from the analogous use of the word 'hand' in connection with the peace-offering. Here it is written: 'The priest shall take out of the woman's hand', and there it is written: His own hands shall bring.  As in this present case it refers to the priest [who waves the offering of the suspected woman], so there it refers to the priest;  and as there [in the waving of the peace-offering] the owner [holds it during the rite] so here the owner [holds it]. What, then, was the procedure? — [The priest] places his hand under the hands of the owner and waves. HAVING WAVED IT, HE BROUGHT A HANDFUL … HE [FIRST] GIVES [HER THE WATER OF BITTERNESS] TO DRINK, AND THEN SACRIFICES HER MEAL-OFFERING. But he has already offered it!  — This is what is intended:  What is the procedure in connection with meal-offerings? He waves, brings a handful [to the altar]. fumigates it and the remainder is eaten by the priests. As to the giving of the water to drink, on this R. Simeon and the Rabbis differ; because the Rabbis hold that he gives her to drink and then sacrifices her meal-offering, whereas R. Simeon holds that he sacrifices her meal-offering and then gives her to drink, as it is said: 'And afterwards shall make the woman drink'. BUT IF HE GAVE HER TO DRINK AND THEN SACRIFICED HER MEAL-OFFERING IT IS VALID.