Shabbat — Daf 95a

כוחלת משום צובעת גודלת ופוקסת משום בונה וכי דרך בנין בכך אין כדדרש רבי שמעון בן מנסיא (בראשית ב, כב) ויבן ה' אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקב"ה לחוה והביאה אצל אדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא תניא ר"ש בן אלעזר אומר גודלת כוחלת ופוקסת לעצמה פטורה לחברתה חייבת וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר אשה לא תעביר סרק על פניה מפני שצובעת

תנו רבנן החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת המכבד והמרבץ והרודה חלות דבש שגג בשבת חייב חטאת הזיד ביום טוב לוקה ארבעים דברי ר' אליעזר וחכ"א אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות

רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא בעו מיניה חולב משום מאי מיחייב אמר להו משום חולב מחבץ משום מאי מיחייב אמר להו משום מחבץ מגבן משום מאי חייב אמר להו משום מגבן אמרו ליה רבך קטיל קני באגמא הוה אתא שאיל בי מדרשא אמרו ליה חולב חייב משום מפרק מחבץ חייב משום בורר מגבן חייב משום בונה

המכבד המרבץ והרודה חלות דבש שגג בשבת חייב חטאת הזיד ביו"ט לוקה ארבעים דברי רבי אליעזר א"ר אלעזר מ"ט דר' אליעזר דכתיב (שמואל א יד, כז) ויטבול אותה ביערת הדבש וכי מה ענין יער אצל דבש אלא לומר לך מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת אף חלות דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת

אמימר שרא זילחא במחוזא אמר טעמא מאי אמור רבנן דילמא אתי לאשויי גומות הכא ליכא גומות רבא תוספאה אשכחיה לרבינא דקא מצטער מהבלא ואמרי לה מר קשישא ברי' דרבא אשכחיה לרב אשי דקא מצטער מהבלא א"ל לא סבר לה מר להא דתניא הרוצה לרבץ את ביתו בשבת מביא עריבה מלאה מים ורוחץ פניו בזוית זו ידיו בזוית זו רגליו בזוית זו ונמצא הבית מתרבץ מאליו א"ל לאו אדעתאי

תנא אשה חכמה מרבצת ביתה בשבת והאידנא דסבירא לן כר' שמעון שרי אפי' לכתחלה:

מתני׳ התולש מעציץ נקוב חייב ושאינו נקוב פטור ור"ש פוטר בזה ובזה:

גמ׳ רמי ליה אביי לרבא ואמרי לה רבי חייא בר רב לרב תנן רבי שמעון פוטר בזה ובזה אלמא נקוב לר"ש כשאינו נקוב משוי ליה ורמינהו ר"ש אומר אין בין נקוב לשאינו נקוב

She who paints [is culpable] on the score of dyeing; she who plaits and rouges, on the score of building. Is this then the manner of building? — Even so, as R. Simeon b. Menassia expounded: And the Lord God builded the rib [… into a woman]:  this teaches that the Holy One, blessed be He, plaited Eve['s hair] and brought her to Adam, for in the sea-towns plaiting is called 'building'. It was taught, R. Simeon b. Eleazar said: If [a woman] plaits [hair], paints [the eyes], or rouges [the face], — if [she does this] to herself, she is not culpable; [if to] her companion, she is culpable. And thus did R. Simeon b. Eleazar [say on R. Eliezer's authority: A woman must not apply paint to her face, because she dyes. Our Rabbis taught: One who milks, sets milk [for curdling],  and makes cheese, [the standard is] the size of a dried fig. If one sweeps [the floor], lays the dust [by sprinkling water], and removes loaves of honey, if he does this unwittingly on the Sabbath, he is liable to a sin.offering; if he does it deliberately on a Festival, he is flagellated with forty  [lashes]: this is R. Eliezer's view. But the Sages say: In both cases it is [forbidden] only as a shebuth. R. Nahman b. Guria visited Nehardea. He was asked. If one milks, on what score is he culpable? On the score of milking, He replied. If one sets milk, or what score is he culpable? On the score of setting milk, he replied. If one makes cheese, on what score is he liable? On account of making cheese, he replied. Your teacher must have been a reed-cutter in a marsh, they jeered at him. [So] he went and asked in the Beth Hamidrash. Said they to him, He who milks is liable on account of unloading.  He who sets milk is liable on account of selecting.  He who makes cheese is liable on account of building. 'If one sweeps, lays the dust, and removes loaves of honey, if he does this unwittingly on the Sabbath, he is liable to a sin-offering; if he does it deliberately on a Festival, he is flagellated with forty [lashes]: this is R. Eliezer's view.' R. Eleazar observed, 'What is R. Eliezer's reason? Because it is written, and he dipped if in the forest of honey:  now, what is the connection between a forest and honey.?  But it is to teach you: just as a forest, he who detaches [aught] from it on the Sabbath is liable to a sin-offering, so are loaves of honey, he who removes [honey] therefrom is liable to a sin-offering. Amemar permitted sprinkling [the floors] in Mahoza.  He argued: What is the reason that the Rabbis said [that it is forbidden]? [It is] lest one come to level up depressions [in the earthen floor]. Here there are no depressions.  Rabbah Tosfa'ah  found Rabina suffering discomfort on account of the heat — others state, Mar Kashisha son of Raba found R. Ashi suffering discomfort on account of the heat. Said he to him — Does not my Master agree with what was taught: If one wishes to sprinkle his house on the Sabbath, he can bring a basin full of water, wash his face in one corner, his hands in another, and his feet in another, and thus the house is sprinkled automatically? I did not think of it,  he replied. It was taught: A wise woman can sprinkle her house on the Sabbath.  But now that we hold as R. Simeon,  it is permitted even at the very outset. MISHNAH. IF ONE DETACHES [AUGHT] FROM A PERFORATED POT, HE IS CULPABLE;  IF IT IS UNPERFORATED, HE IS EXEMPT. BUT R. SIMEON DECLARES [HIM] EXEMPT IN BOTH CASES. GEMARA. Abaye pointed out a contradiction to Raba — others state, R. Hiyya b. Rab to Rab: We learnt, R. SIMEON DECLARES [HIM] EXEMPT IN BOTH CASES, which proves that according to R. Simeon a perforated [pot] is treated the same as an unperforated [one]. But the following contradicts it. R. Simeon said: The only difference between a perforated and an unperforated [pot]