Shabbat — Daf 8b

נתכוון לשבות ברה"ר והניח עירובו בבור למעלה מי' טפחים עירובו עירוב למטה מי' טפחים אין עירובו עירוב

היכי דמי אילימא בבור דאית ביה עשרה ולמעלה דדלאי ואותביה ולמטה דתתאי ואותביה מה לי למעלה ומה לי למטה הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא

אלא לאו בבור דלית ביה עשרה וקתני עירובו עירוב אלמא תשמיש על ידי הדחק שמיה תשמיש

זמנין משני ליה הוא ועירובו בכרמלית ואמאי קרי לה רה"ר לפי שאינה רשות היחיד

וזמנין משני ליה הוא ברה"ר ועירובו בכרמלית ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות

ולא תימא דחויי קא מדחינא לך אלא דוקא קאמינא לך דתנן אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו הזורק לתוכה ד' אמות חייב וכמה הוא רקק מים פחות מי' טפחים ורקק מים שרה"ר מהלכת בו הזורק לתוכו ד' אמות חייב

בשלמא רקק רקק תרי זימני חד בימות החמה וחד בימות הגשמים וצריכא דאי אשמעינן בימות החמה דעבידי אינשי לקרורי נפשיהו אבל בימות הגשמים אימא לא ואי אשמעינן בימות הגשמים אגב דמטניף מקרי ונחית אבל בימות החמה לא צריכא

אלא הילוך תרי זימני למה לי אלא לאו ש"מ הילוך על ידי הדחק שמיה הילוך תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש ש"מ

אמר רב יהודה האי זירזא דקני רמא וזקפיה רמא וזקפיה לא מיחייב עד דעקר ליה

אמר מר אדם עומד על האסקופה נוטל מבעה"ב ונותן לו נוטל מעני ונותן לו האי אסקופה מאי

אילימא אסקופת רה"ר נוטל מבעל הבית הא מפיק מרה"י לרה"ר

ואלא אסקופת רה"י נוטל מן העני הא קא מעייל מרה"ר לרה"י

אלא אסקופת כרמלית נוטל ונותן לכתחלה סוף סוף איסורא מיהא איתא

אלא אסקופה מקום פטור בעלמא הוא כגון דלית ביה ד' על ד' וכי הא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' טפחים מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו

אמר מר ובלבד שלא יטול מבעל הבית ונותן לעני מעני ונותן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין לימא תיהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ מתחילת ד' לסוף ד' ברשות הרבים אע"פ שהעבירו

If one intends to take up his Sabbath abode in a public ground, and places his 'erub  in a pit above ten handbreadths, it is a valid 'erub; if below ten handbreadths, it is not a valid 'erub.  How is this meant? Shall we say, [he placed it] in a pit ten [handbreadths] in depth, and 'above' means that he raised [the bottom] and set it [the 'erub] there;  and 'below' means that he lowered it  and set it there: what is the difference between above and below? He is in one place and his erub in another!  Hence it must surely refer to a pit not ten deep,  and it is taught, it is a valid 'erub, which proves that use with difficulty is regarded as use?  Sometimes he answered him: Both he and his 'erub were in a karmelith,  and why is it called public ground? Because it is not private ground.  And sometimes he answered him: He was on public ground while his 'erub was in a karmelith, this agreeing with Rabbi, who maintained: Whatever is [interdicted] as a shebuth  was not forbidden at twilight.  And do not think that I am merely putting you off, but I say it to you with exactitude.  For we learnt: If there is a water pool and a public road traverses it, if one throws [an object] four cubits therein, he is liable. And what depth constitutes a pool? Less than ten handbreadths. And if there is a pool of water traversed by a public road, and one throws [an object] four cubits therein,  he is liable. Now, as for mentioning this pool twice, it is well; one refers to summer and the other to winter, and both are necessary. For if we were informed [this about] summer, [it might be said the reason] is because it is the practice. of people to cool themselves;  but in winter I would say [that it is] not [so]. And if we were informed this of winter, [it might be id the reason] is because becoming mud-stained  it may happen that he goes down [into the water]; but in summer [I would say that it is] not [so]; thus both are necessary. But why mention traversing, twice? Hence. it must surely follow that a passage under difficulties  is regarded as a [public] passage, whereas use under difficulties is not regarded as [public] use.  This proves it. Rab Judah said: In the case of a bundle of canes: if one repeatedly throws it down and raises it,  he is not liable unless he lifts it up. The Master said: 'A man standing on a threshold may take [an object] from or give [it] to the master of the house, and may take an object] from or give [it] to the poor man.' What is this threshold? Shall we say, a threshold of a public road?  [How state that] he 'may take [an object] from the master of the house'? Surely he [thereby] carries [it] from private to public ground! Again, if it is a threshold of a private domain-[how state that] 'he may take [an object] from the poor man'? Surely he [thereby] carries [it] from public to private ground? Or again if it is a threshold of a karmelith,  — [how state that] 'he may take or give' [implying] even at the very outset? But after all, the prohibition does exist.  Rather it must mean a threshold which is merely a place of non-liability, e.g., if it is not four [handbreadths] square. And [it is] even as what R. Dimi, when he came,  said in the name of R. Johanan: A place which is less than four square, the denizens both of public and private ground may rearrange their burdens upon it, provided that they do not exchange. The Master said: 'Providing that he does not take from the. master of the house and give to the poor man or the reverse, and if he does take and give [from one to the other], the three are exempt.' Shall we say that this refutes Raba? For Raba said: if one carries an object full four cubits  in the street, even if he carries it