Shabbat — Daf 72b

נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור לחתוך את התלוש וחתך את המחובר רבא אמר פטור אביי אמר חייב רבא אמר פטור דהא לא נתכוון לחתיכה דאיסורא אביי אמר חייב דהא קמיכוין לחתיכה בעלמא

אמר רבא מנא אמינא לה דתניא חומר שבת משאר מצות וחומר שאר מצות משבת חומר שבת משאר מצות שהשבת עשה שתים בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת מה שאין כן בשאר מצות וחומר שאר מצות משבת שבשאר מצות שגג בלא מתכוין חייב מה שאין כן בשבת:

אמר מר חומר שבת משאר מצות שהשבת עשה שתים בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת מה שאין כן בשאר מצות היכי דמי אילימא דעבד קצירה וטחינה דכוותה גבי שאר מצות אכל חלב ודם הכא תרתי מיחייב והכא תרתי מיחייב אלא שאר מצות דלא מיחייב אלא חדא היכי דמי דאכל חלב וחלב דכוותה גבי שבת דעבד קצירה וקצירה הכא חדא מיחייב והכא חדא מיחייב

לעולם דעבד קצירה וטחינה ומאי מה שאין כן בשאר מצות אע"ז וכדרבי אמי דא"ר אמי זיבח וקיטר וניסך בהעלמה אחת אינו חייב אלא אחת

במאי אוקימתא בע"ז אימא סיפא חומר בשאר מצות שבשאר מצות שגג בלא מתכוין חייב מה שאין כן בשבת האי שגג בלא מתכוין דע"ז היכי דמי אילימא כסבור בית הכנסת הוא והשתחוה לה הרי לבו לשמים ואלא דחזי אנדרטא וסגיד לה היכי דמי אי דקבלה עליה באלוה מזיד הוא ואי דלא קבלה עליה באלוה לאו כלום הוא

אלא מאהבה ומיראה הניחא לאביי דאמר חייב אלא לרבא דאמר פטור מאי איכא למימר אלא באומר מותר משא"כ בשבת דפטור לגמרי

ע"כ לא בעא מיני' רבא מרב נחמן אלא אי לחיובי חדא אי לחיובי תרתי אבל מפטרי לגמרי לא

If one intended to lift up something detached, but cut off something attached [to the soil],  he is not culpable. [If he intended] to cut something detached, but cut something attached [instead],  Raba ruled: He is not culpable; Abaye maintained: He is culpable.  Raba ruled, He is not culpable, since he had no intention of a prohibited cutting.  Abaye maintained: He is culpable, since he had the intention of cutting in general. Raba said, How do I know it? Because it was taught: [In one respect] the Sabbath is more stringent than other precepts; [in another respect] other precepts are more stringent than the Sabbath. The Sabbath is more stringent than other precepts in that if one performs two [labours] in one state of unawareness, he is culpable on account of each separately; this is not so in the case of other precepts. Other precepts are more stringent than the Sabbath, for in their case if an injunction is unwittingly and unintentionally violated, atonement must be made: this is not so with respect to the Sabbath. The Master said: 'The Sabbath is more stringent than other precepts in that if one performs two [labours] in one state of unawareness, he is culpable on account of each separately: this is not so in the case of other precepts.' How is this meant? Shall we say, that he performed reaping and grinding? Then an analogous violation of other precepts would be the partaking of heleb and blood — then in both cases two [penalties] are incurred! But how is it possible in the case of other precepts that only one liability is incurred? If one ate heleb twice;  then by analogy, with respect to the Sabbath [it means] that he performed reaping twice — then in each case only one liability is incurred? — After all, it means that he performed reaping and grinding, and what is meant by 'this is not so in the case of other precepts'? This refers to idolatry, and is in accordance with R. Ammi, who said: If one sacrificed, burnt incense, and made libations [to an idol] in one state of unawareness, he is only liable to one [sacrifice].  How have you explained it: as referring to idolatry? Then consider the second clause: Other precepts are more stringent [than the Sabbath], for in their case if an injunction is unwittingly and unintentionally violated, atonement must be made: this is not so with respect to the Sabbath. Now, how is an unwitting and unintentional transgression of idolatry possible? Shall we say that one thought it [sc. an idolatrous shrine] to be a synagogue and bowed down to it — then his heart was to Heaven! But if he saw a royal statue and bowed down to it — what are the circumstances? If he accepted it as a god, he is a wilful sinner; while if he did not accept it as a god, he has not committed idolatry at all!  Hence it must mean [that he worshipped it idolatrously] through love or fear:  now this agrees with Abaye's view that a penalty is incurred;  but on Raba's view that there is no culpability, what can you say? Rather it must refer to one who thinks that it [sc. idolatry] is permitted.  Then 'this is not so in the case of the Sabbath' means that there is no liability at all! Yet when Raba questioned R. Nahman,  it was only whether one is liable to one [sacrifice] or to two, but certainly not to exempt him completely!