Shabbat — Daf 6b

לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך

ואמאי קרו ליה גמורה מהו דתימא כי פליגי רבנן עליה דרבי יהודה דלא הוי רה"י ה"מ לטלטל אבל לזרוק מודו ליה קמ"ל:

אמר מר זו היא רה"ר למעוטי מאי למעוטי אידך דרבי יהודה דתנן רבי יהודה אומר אם היתה דרך רה"ר מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך

ואמאי קרו ליה גמורה איידי דתנא רישא גמורה תנא נמי סיפא גמורה

ולחשוב נמי מדבר דהא תניא איזו היא ר"ה סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין והמדבר אמר אביי לא קשיא כאן בזמן שישראל שרויין במדבר כאן בזמן הזה:

אמר מר אם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל בשוגג חייב חטאת פשיטא במזיד ענוש כרת ונסקל אצטריכא ליה

הא נמי פשיטא הא קמ"ל כדרב דא"ר מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר אבות מלאכות מ' חסר אחת ואינו חייב אלא אחת

איני והתנן אבות מלאכות מ' חסר אחת והוינן בה מנינא למה לי ואמר רבי יוחנן שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת

אלא אימא אינו חייב על אחת מהן והא קמ"ל הא מהנך דלא מספקן:

אמר מר אבל ים ובקעה והאיסטוונית והכרמלית אינן לא כרה"י ולא כרה"ר ובקעה אינו לא כרה"י ולא כרשות הרבים והא תנן הבקעה בימות החמה רה"י לשבת ורה"ר לטומאה בימות הגשמים רה"י (לכאן ולכאן)

אמר עולא לעולם כרמלית הויא ואמאי קרי לה רה"י לפי שאינה רה"ר

רב אשי אמר

a board or a beam at each side  and carry between them.  Said they to him: A street cannot be made fit [for carrying] by an 'erub in this way.  And why is it called 'absolute' [public ground]? — You might argue, The Rabbis differ from R. Judah, [maintaining] that it is not private ground only in respect of carrying [therein]:  but in respect of throwing  they agree with R. Judah:  hence we are informed [otherwise]. The Master said: 'That is [absolute] public ground.' What does this exclude? — It excludes R. Judah's other [ruling]. For we learnt: R. Judah said: If the public thoroughfare interposes between them, it must be removed to the side; but the Sages maintain: It is unnecessary.  And why is it called 'absolute?' — Because the first clause states 'absolute', the second does likewise. Now, let the desert too be enumerated, for it was taught: What is public ground? A high-road, a great open space, open alleys and the desert? — Said Abaye, There is no difficulty: The latter means when the Israelites dwelt in the desert; the former refers to our own days. The Master said: 'If one carries out or in, unwittingly, he is liable to a sin-offering; if deliberately, he is punished by kareth or stoned.' 'Unwittingly, he is liable to a sin-offering': but it is obvious? — It is necessary [to state] 'If deliberately, he is punished by kareth or stoned.' But that too is obvious? — We are informed the following, in agreement with Rab. For Rab said, I found a secret scroll of the school of R. Hiyya  wherein it is written, Issi b. Judah said: There are thirty-nine principal labours, but one is liable only [for] one. Yet that is not so? for we learnt: The principal labours are forty less one: and we pondered thereon, Why state the number?  And R. Johanan answered: [To teach] that if one performs all of them in one state of unawareness,  he is liable for each separately! Rather, say thus: for one of these he is not liable; and so we are informed here that this one [sc. carrying] is of those about which there is no doubt. The Master said: 'But the sea, a plain, a colonnade, and a karmelith rank neither as public nor as private ground.' But is a plain neither private nor public ground? Surely we learnt: A plain: in summer it is private ground in respect to the Sabbath and public ground in respect to uncleanness;  in winter it is private ground in both respects!  — Said 'Ulla: After all it is a karmelith; yet why is it called private ground? Because it is not public ground.  R. Ashi said: