Shabbat — Daf 61b

בשיר ובטבעת ויצא בו ברשות הרבים משום מראית העין

והתניא איזהו קמיע מומחה כל שריפא ג' בני אדם כאחד

לא קשיא הא למחויי גברא הא למחויי קמיעא

אמר רב פפא פשיטא לי תלת קמיע לתלת גברי תלתא תלתא זימני איתמחי גברא ואתמחי קמיע תלתא קמיע לתלתא גברי חד חד זימנא גברא איתמחי קמיעא לא איתמחי חד קמיע לתלתא גברי קמיעא איתמחי גברא לא איתמחי

בעי רב פפא תלתא קמיע לחד גברא מאי קמיעא ודאי לא איתמחי גברא איתמחי או לא איתמחי מי אמרינן הא אסי ליה או דילמא מזלא דהאי גברא הוא דקא מקבל כתבא תיקו.

איבעיא להו קמיעין יש . בהן משום קדושה או דילמא אין בהן משום קדושה למאי הילכתא אילימא לאצולינהו מפני הדליקה ת"ש הברכות והקמיעין אע"פ שיש בהן אותיות ומענינות הרבה שבתורה אין מצילין אותן מפני הדליקה ונשרפים במקומן

אלא לענין גניזה ת"ש * היה כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המטה יגוד ויגנזנו

אלא ליכנס בהן בבית הכסא מאי יש בהן קדושה ואסיר או דילמא אין בהן קדושה ושרי ת"ש ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה הא מן המומחה נפיק

ואי אמרת קמיעין יש בהן משום קדושה זמנין דמיצטריך לבית הכסא ואתי לאיתויינהו ד' אמות ברה"ר הכא במאי עסקינן בקמיע של עיקרין

והתניא אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין אלא הכא במאי עסקינן בחולה שיש בו סכנה והתניא אחד חולה שיש בו סכנה ואחד חולה שאין בו סכנה

אלא כיון דמסי אף על גב דנקיט ליה בידיה נמי שפיר דמי

with a ring or a bracelet and go out therewith into the street, for appearances sake.  But it was taught: What is an approved amulet? One that has healed three men simultaneously?  — There is no difficulty: the one is to approve the man; the other is to approve the amulet. R. Papa said: It is obvious to me that if three amulets  [are successful for] three people, each [being efficacious] three times,  both the practitioner  and the amulets are [henceforth] approved. If three amulets [are successful for] three people, each [being efficacious] once, the practitioner is [henceforth] approved, but not the amulets. If one amulet [is efficacious] for three men, the amulet is approved but not the practitioner. [But] R. Papa propounded: What if three amulets [are efficacious] for one person?  The amulets are certainly not rendered approved: but does the practitioner become approved or not? Do we say, Surely. he has healed him! Or perhaps, it is this man's fate  to be susceptible to writings?  The question stands over. The scholars propounded: Have amulets sanctity or not? In respect of what law? Shall we say, in respect of saving them from a fire?  Then come and hear: Benedictions  and amulets, though they contain the [divine] letters and many passages from the Torah, may not be saved from a fire, but are burnt where they are. Again, if in respect to hiding,  — Come and hear: If it [the Divine Name] was written on the handles of utensils or on the legs of a bed,  it must be cut out and hidden.  Rather [the problem is] what about entering a privy with them? Have they sanctity, and it is forbidden; or perhaps they have no sanctity, and it is permitted? — Come and hear: NOR WITH AN AMULET, IF IT IS NOT FROM AN EXPERT. This [implies that] if it is from an expert, one may go out [with it]; now if you say that amulets possess sanctity, it may happen that one needs a privy, and so come to carry it four cubits in the street?  The reference here is to an amulet of roots.  But it was taught. Both a written amulet and an amulet of roots? — The reference here is to an invalid whose life is endangered.  But it was taught: 'Both an invalid whose life is endangered and one whose life is not endangered'? — Rather [this is the reply]: since it heals even when he holds it in his hand, it is well.