Shabbat — Daf 62a

והתניא רבי אושעיא אומר ובלבד שלא יאחזנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים

[אלא] הכא במאי עסקינן במחופה עור

והרי תפילין דמחופה עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין ברחוק ארבע אמות ונכנס

התם משום שי"ן דאמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי ד' של תפילין הלכה למשה מסיני ואמר אביי יו"ד של תפילין הלכה למשה מסיני:

ולא בשריון ולא בקסדא ולא במגפיים:

שריון זרדא קסדא אמר רב סנוארתא מגפיים אמר רב פזמקי:

מתני׳ לא תצא אשה במחט הנקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם ולא בכוליאר ולא בכובלת ולא בצלוחית של פלייטון

ואם יצתה חייבת חטאת דברי ר' מאיר וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון:

גמ׳ אמר עולא וחילופיהן באיש אלמא קסבר עולא כל מידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש

מתיב רב יוסף הרועים יוצאין בשקין ולא הרועים בלבד אמרו אלא כל אדם אלא שדרכן של הרועים לצאת בשקין

[אלא] אמר רב יוסף קסבר עולא נשים עם בפני עצמן הן

איתיביה אביי המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה ואי אמרת נשים עם בפני עצמן הן והא מצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות

התם קסבר ר"מ לילה זמן תפילין הוא ושבת זמן תפילין הוא הוה ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות

והא הוצאה כלאחר יד היא

אמר רבי ירמיה באשה גזברית עסקינן אמר רבה (בר בר חנה אמר רבי יוחנן) תרצת אשה איש מאי איכא למימר

אלא אמר רבא פעמים שאדם נותן לאשתו טבעת שיש עליה חותם להוליכה לקופסא ומניחתה בידה עד שמגעת לקופסא ופעמים שהאשה נותנת לבעלה טבעת שאין עליה חותם להוליכה אצל אומן לתקן ומניחה בידו עד שמגיע אצל אומן:

ולא בכוליאר ולא בכובלת: מאי כוליאר א"ר מכבנתא כובלת אמר רב חומרתא דפילון וכן אמר רב אסי חומרתא דפילון

ת"ר לא תצא בכובלת ואם יצתה חייבת חטאת דברי ר"מ וחכמים אומרים לא תצא ואם יצתה פטורה רבי אליעזר אומר יוצאה אשה בכובלת לכתחלה

במאי קמיפלגי רבי מאיר סבר משאוי הוא ורבנן סברי תכשיט הוא ודילמא שלפא ומחויא ואתיא לאיתוייה ורבי אליעזר סבר מאן דרכה למירמיה אשה שריחה רע אשה שריחה רע לא שלפא ומחויא ולא אתיא לאתוייה ארבע אמות ברשות הרבים

והתניא ר' אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פלייטון

לא קשיא הא כי קאי אדרבי מאיר הא כי קאי אדרבנן כי קאי אדרבי מאיר דאמר חייב חטאת אמר ליה פטור כי קאי אדרבנן דאמרי פטור אבל אסור אמר איהו מותר לכתחלה

But it was taught: R. Oshaia said: Providing one does not hold it in his hand and carry it four cubits in the street? But the reference here is to [an amulet that is] covered with leather.  But tefillin are leather-covered,  yet it was taught: When one enters a privy, he must remove his tefillin at a distance of four cubits and then enter? There it is on account of the [letter] shin, for Abaye said: The shin of tefillin is a halachah of Moses at Sinai.  Abaye also said: The daleth of tefillin is a halachah of Moses at Sinai. Abaye also said: The yod of tefillin is a halachah of Moses at Sinai. NOR WITH A SHIRYON, NOR WITH A KASDA, NOR WITH MEGAFAYYIM. SHIRYON is a coat of mail. KASDA, — Rab said: It is a polished metal helmet.  MEGAFAYYIM, — Rab said: These are greaves. MISHNAH. A WOMAN MAY NOT GO OUT WITH A NEEDLE THAT IS PIERCED, NOR WITH A RING BEARING A SIGNET, NOR WITH A KOKLIAR,  NOR WITH A KOBELETH,  NOR WITH A BALSAM PHIAL; AND IF SHE DOES GO OUT, SHE IS LIABLE TO A SIN-OFFERING; THIS IS R. MEIR'S VIEW.  BUT THE SAGES RULE THAT SHE IS NOT CULPABLE IN THE CASE OF A KOBELETH AND A BALSAM PHIAL. GEMARA. 'Ulla said: And it is the reverse in the case of a man.  Thus we see that 'Ulla holds that whatever is fit for a man is not fit for a woman, and whatever is fit for a woman is not fit for a man.  R. Joseph objected: Shepherds may go out [on the Sabbath] with sackcloths;  and not only of shepherds did they [the Sages] say [thus], but of all men, but that it is the practice of shepherds to go out with sacks.  Rather said R. Joseph. 'Ulla holds that women are a separate [independent] people. Abaye put an objection to him: If one finds tefillin,  he must bring them in  pair by pair;  [this applies to] both a man and a woman. Now if you say that women are a separate people, surely it is  a positive command limited in time, and from all such women are exempt?  — There R. Meir holds that night is a time for tefillin, and the Sabbath [too] is a time for tefillin: thus it is a positive precept not limited by time, and all such are incumbent upon women. But it is carrying out in a 'backhanded' manner?  — Said R. Jeremiah: The reference is to a woman who is a charity overseer.  Raba said [to him]: You have answered the case of a woman; but what can be said of a man?  Said Raba, [This is the answer:] Sometimes a man gives a signet-ring to his wife to take it to a chest, and she places it on her hand  until she comes to the chest. And sometimes a woman gives a non-signet ring to her husband to take it to an artisan to be repaired, and he places it on his hand until he comes to the artisan. NOR WITH A KOKLIAR, NOR WITH A KOBELETH. What is a KOKLIAR? — Said Rab: A brooch.  KOBELETH? — Said Rab: A charm [bead] containing phyllon; and thus did R. Assi explain it: A charm containing phyllon. Our Rabbis taught: She may not go out with a kobeleth, and if she does, she incurs a sin-offering, this is R. Meir's view; while the Sages maintain: She may not go out, but if she does, she is not culpable. R. Eliezer ruled: A woman may go out with a kobeleth at the very outset. Wherein do they differ? R. Meir holds that it is a burden. Whereas the Rabbis hold that it is an ornament, and [she hence may not wear it at the outset] lest she remove it for display, and so come to carry it. But R. Eliezer argues: Whose practice is it to wear this? A woman with an unpleasant odour;  and such a woman will not remove it for display, and so will not come to carry it four cubits in the street. But it was taught: R. Eliezer declares [her] non culpable on account of a kobeleth and a flask of spikenard oil?  — There is no difficulty: the one [ruling] is in reference to R. Meir; the other, in reference to the Rabbis. [Thus:] when referring to R. Meir, who maintained that she is liable to a sin-offering, he [R. Eliezer] said to him that she is not culpable. When treating of the Rabbis who maintained that there is no culpability, yet it is forbidden, he ruled that it is permitted at the outset.