Shabbat — Daf 58a

אין בה משום עטרות כלות

ושמואל אמר כבלא דעבדא תנן ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו

לא קשיא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה

במאי אוקימתא להא דשמואל דעבד ליה רביה בחותם שבכסותו אמאי לא

דילמא מיפסק ומירתת ומיקפל ליה ומחית ליה אכתפיה כדרב יצחק בר יוסף דא"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתפיו בשבת חייב חטאת

וכי הא דא"ל שמואל לרב חיננא בר שילא כולהו רבנן דבי ריש גלותא לא ליפקו בסרבלי חתימי לבר מינך דלא קפדי עליך דבי ריש גלותא:

גופא אמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו תניא נמי הכי יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו

ורמינהו לא יצא העבד בחותם שבצוארו ולא בחותם שבכסותו זה וזה אין מקבלין טומאה ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו זה וזה מקבלין טומאה

ולא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבכסותה ולא בזוג שבצוארה זה וזה אין מקבלין טומאה

לימא הא דעבד ליה רביה הא דעבד איהו לנפשיה

לא אידי ואידי דעבד ליה רביה וכאן בשל מתכת וכאן בשל טיט וכדרב נחמן אמר רבה בר אבוה דבר המקפיד עליו רבו אין יוצאין בו דבר שאין מקפיד עליו יוצאין בו

ה"נ מסתברא מדקתני זה וזה אין מקבלין טומאה אי אמרת בשלמא של מתכת הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה

אלא אי אמרת בשל טיט תנן הני הוא דלא מקבלי טומאה הא כלים דידהו מקבלי טומאה

והא תניא כלי אבנים כלי גללים וכלי אדמה אין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים אלא ש"מ של מתכת ש"מ:

אמר מר ולא בזוג שבצוארו אבל יוצא הוא בזוג שבכסותו

זוג שבצוארו אמאי לא דילמא מיפסיק ואתא לאיתויי זוג שבכסותו נמי ליחוש דילמא מיפסיק ואתי לאיתויי

הכא במאי עסקינן דמיחא ביה מומחא וכדרב הונא בריה דרב יהושע דאמר רב הונא בריה דרב יהושע כל שהוא ארוג לא גזרו:

אמר מר לא תצא בהמה לא בחותם שבצוארה ולא בחותם שבכסותה ולא בזוג שבצוארה ולא בזוג שבכסותה זה וזה אין מקבלין טומאה

וזוג דבהמה אין מקבלין טומאה ורמינהו זוג של בהמה טמאה

bridal crowns. But Samuel maintained: We learnt of a slave's neck-chain. Now, did Samuel say thus? Surely Samuel said: A slave may go out with a seal round his neck,  but not with a seal on his garments? There is no difficulty: in the one case [the reference is] where his master set it upon him; in the other where he set it upon himself.  How have you explained this latter [dictum] of Samuel? that his master set it upon him! Then why [may he] not [go out] with the seal on his garment? — Lest it break off, and he be afraid and fold it [the garment] and put it over his shoulder.  This is as R. Isaac b. Joseph, who said in R. Johanan's name: If one goes out on the Sabbath with a folded garment slung over his shoulder, he incurs a sin-offering. And [this is] as Samuel said to R. Hinena b. Shila: No scholar of the house of the Resh Galutha  may go out with a cloak bearing a seal, except you, because the house of the Resh Galutha is not particular about you. It was stated above: 'Samuel said: A slave may go out with a seal around his neck, but not with the seal on his garments.' It was taught likewise: A slave may go out with a seal around his neck, but not with the seal on his garments. But the following contradicts this: A slave may not go out with the seal around his neck, nor with the seal on his garments; and neither are susceptible to defilement.  [He may] not [go out] with the bell around his neck, but he may go out with the bell on his garments, and both are susceptible to defilement.  An animal may not go out with a seal around its neck nor with a seal on its covering, nor with the bell on its covering nor with the bell around its neck,  and none of these are susceptible to defilement.  Shall we say that in the one case his master had set it upon him, while in the other he had set it upon himself?  — No. In both cases his master had set it upon him, but one refers to a metal [seal] while the other refers to a clay [seal].  And [this is] as R. Nahman said in Rabbah b. Abbuha's name: That about which the master is particular,  one [a slave] may not go out with it; that about which the master is not particular, one may go out with it. Reason too supports this, since it is stated: 'none of these are susceptible to defilement'. Now, if you say [that the reference is to] metal [seals], it is well; [hence] only these are not susceptible to defilement, but their utensils  are. But if you say that we learnt of clay [seals], [it might be asked] are only these not susceptible to defilement, whereas their utensils  are? Surely it was taught: Utensils of stone, dung, or earth do not contract uncleanness either by Biblical or by Rabbinical law.  Hence it follows that the reference is to metal [seals]. This proves it. The Master said: '[He may] not [go out] with the bell around his neck, but he may go out with the bell on his garment.' Why not with the bell around his neck; [presumably] 'lest it snap off and he come to carry it: then also in the case of the bell on his garment let us fear that it may snap off and he come to carry it? — The reference here is to one that was woven [sewn] into it. And [this is] in agreement with R. Huna the son of R. Joshua, who said: Concerning whatever is woven they enacted no prohibition. The Master said: 'An animal may not go out with a seal around its neck, with a seal on its covering, nor with a bell around its neck nor with a bell on its coat, and none of these are susceptible to defilement.' Now, does not an animal's bell contract uncleanness? But the following contradicts it: An animal's bell is unclean,