Shabbat — Daf 50a

נוטל את הכיסוי והן נופלות

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן

איתמר נמי כי אתא רבין א"ר יעקב א"ר אסי בן שאול אמר רבי לא שנו אלא שלא יחדן להטמנה אבל יחדן להטמנה מטלטלין אותן

רבינא אומר בשל הפתק שנו תניא נמי הכי גיזי צמר של הפתק אין מטלטלין אותן ואם התקינן בעל הבית להשתמש בהן מטלטלין אותן

תנא רבה בר בר חנה קמיה דרב חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשר רשב"ג אומר אין צריך לקשר הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כרשב"ג

איתמר רב אמר קושר ושמואל אמר חושב ורב אסי אמר יושב אע"פ שלא קישר ואע"פ שלא חישב

בשלמא רב הוא דאמר כת"ק ושמואל נמי הוא דאמר כרשב"ג אלא רב אסי דאמר כמאן

הוא דאמר כי האי תנא דתניא יוצאין בפקורין ובציפא בזמן שצבען (בשמן) וכרכן במשיחה לא צבען (בשמן) ולא כרכן במשיחה אין יוצאין בהם ואם יצא בהן שעה אחת מבעוד יום אע"פ שלא צבע ולא כרכן במשיחה מותר לצאת בהן

אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא הקש שעל גבי המטה לא ינענעו בידו אבל מנענעו בגופו אבל אם היה (עליו) מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מבעוד יום מנענעו בידו ש"מ

ומאן תנא דפליג עליה דרשב"ג רבי חנינא בן עקיבא דכי אתא רב דימי אמר זעירי א"ר חנינא פעם אחת הלך רבי חנינא בן עקיבא למקום אחד ומצא חריות של דקל שגדרום לשום עצים ואמר להם לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ולא ידענא אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה

מדקאמר אי בית המשתה הוה אי בית האבל הוה דוקא בית האבל או בית המשתה דטרידי אבל הכא קשר אין לא קשר לא

אמר רב יהודה מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בה כל צרכו דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה והוא שיחד לו קרן זוית

אמרו רבנן קמיה דרב פפא כמאן כרבן שמעון בן גמליאל דאי כרבנן האמרי בעינן מעשה

אמר להו רב פפא אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן דבעינן מעשה אלא מידי דבר עבידא ביה מעשה אבל מידי דלא בר מיעבדא ביה מעשה לא

נימא כתנאי בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף בגרתקון הא נתר וחול מותר

והתניא נתר וחול אסור מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר בעינן מעשה ומר סבר לא בעינן מעשה

לא דכולי עלמא לא בעינן מעשה ולא קשיא (הא רבי יהודה הא ר' שמעון)

הא רבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור הא ר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר

במאי אוקימתא להא דשרי כר"ש אימא סיפא אבל לא יחוף בהם שערו ואי ר"ש משרא קשרי דתנן

THE LID [OF THE POT] IS LIFTED, AND THEY [THE SHEARINGS] FALL OFF OF THEIR OWN ACCORD.  Rather if stated, it was thus stated: Raba said: They learnt this only when one had not designated them for storing, but if he had, they may be handled. It was stated likewise: When Rabin came,  he said in the name of R. Jacob in the name of R. Assi b. Saul in Rab's name: They learnt this only where one had not designated them for [constant]  storing; but if he had designated them for [constant) storing, they may be handled. Rabina said: They [the Sages of the Mishnah] learnt in reference to the [merchant's] shelves.  it was taught likewise: Wool shearings of the shelves may not be handled; but if a private individual prepared them for use, they may be handled. Rabbah b. Bar Hanah recited before Rab: If one cuts down dried branches of a palm tree for fuel and then changes his mind, [intending them] for a seat, he must tie [them] together;  R. Simeon b. Gamaliel said: He need not tie them together. He recited it and he stated it: The halachah is as R. Simeon b. Gamaliel. It was stated: Rab said: He must tie [them] together; Samuel maintained: He must intend [to sit upon them]: while R. Assi ruled: If he sits upon them,  though he had neither tied nor intended them [for sitting, it is well].  As for Rab, it is well: he rules as the first Tanna: and Samuel too [is not refuted, for he] rules as R. Simeon b. Gamaliel. But according to whom does R. Assi rule? — He rules as the following Tanna. For it was taught: One may go out [into the street] with a wool tuft or a flake of Wool,  if he had dipped them [in oil]  and tied them with a cord. If he did not dip them [in oil] and tie them with a cord, he may not go out with them; yet if he had gone out with them for one moment  before nightfall,  even if he had not dipped or tied them with a cord, he may go out with them [on the Sabbath]. R. Ashi said, We too have learnt [so]: One must not move straw [lying] upon a bed with his hand, yet he may move it with his body;  but if it is fodder for animals, or a pillow or a sheet was upon it before nightfall,  he may move it with his hand. And which Tanna disagrees with R. Simeon b. Gamaliel? R. Hanina b. Akiba. For when R. Dimi came,  he said in the name of Ze'iri in R. Hanina's name: R. Hanina b. Akiba once went to a certain place and found dried branches of a palm tree cut down, and he said to his disciples, 'Go out and declare your intention,  so that we may be able to sit upon them tomorrow'. And I do not know whether it was a house of feasting or a house of mourning.  Since he says, '[I do not know] whether it was a house of feasting or a house of mourning', [it implies] only there, because they are occupied;  but elsewhere it must be tied together; but if not, it is not [permitted]. Rab Judah said: A man may bring a sack full of earth [into the house] and use it for his general needs.  Mar Zutra lectured in the name of Mar Zutra Rabbah: Providing that he allotted a certain corner to it.  Said the students before R. Papa: With whom [does this agree]: R. Simeon b. Gamaliel? For if with the Rabbis, — an act is required! — R. Papa answered: You may even say, with the Rabbis. The Rabbis ruled that an act is required only where an act is possible,  but not where it is impossible. Shall we say that this is disputed by Tannaim? Utensils may be cleaned  with anything,  save silver vessels with white earth.  This [implies] that natron  and sand are permitted. But surely it was taught, Natron and sand are forbidden? Surely they differ in this: one Master holds that an act is required,  while the other Master holds that no act is required? No. All agree that no act is required, yet there is no difficulty: one is according to R. Judah, who maintains, What is unintentional is forbidden; the other is according to R. Simeon, who rules, What is unintentional is permitted.  How have you explained the view that it is permitted? As agreeing with R. Simeon! Then consider the last clause: But one must not cleanse his hair with them.  Rather if R. Simeon, surely he permits it? For we learnt: