Shabbat — Daf 153b

לא תצא לחולין מפני שהוא ספק

כי תיבעי לך אליבא דרבנן דתנן חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה אלו הן חרש שוטה וקטן והתורם את שאינו שלו ונכרי שתרם את של ישראל אפילו ברשותו אין תרומתו תרומה

מאי לחרש יהיב ליה דקטן אתי לכלל דעת או דילמא לקטן יהיב ליה דחרש אתי לאחלופי בגדול פיקח איכא דאמרי לחרש יהיב ליה איכא דאמרי לקטן יהיב ליה

אין שם לא נכרי ולא חמור ולא חרש ולא שוטה ולא קטן מאי אמר רבי יצחק עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה מאי עוד אחרת היתה מוליכו פחות פחות מד' אמות אמאי לא רצו חכמים לגלותה משום (משלי כה, ב) כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר והכא מאי כבוד אלהים איכא דילמא אתי לאתויי ד' אמות ברה"ר

תניא ר"א אומר בו ביום גדשו סאה ר' יהושע אומר בו ביום מחקו סאה

תניא משל דר"א למה הדבר דומה לקופה מלאה קישואין ודילועין אדם נותן לתוכה חרדל והיא מחזקת משל דר' יהושע למה הדבר דומה לעריבה מלאה דבש נותן לתוכה רימונים ואגוזים והיא מקיאה

אמר מר אין עמו נכרי מניחו על החמור והלא מחמר ורחמנא אמר (שמות כ, ט) לא תעשה כל מלאכה

א"ר אדא בר אהבה מניחו עליה כשהיא מהלכת והא אי אפשר דלא קיימא להשתין מים ולהטיל גללים ואיכא עקירה והנחה כשהיא מהלכת מניחו עליה כשהיא עומדת נוטלו הימנה אי הכי אפילו חברו נמי

אמר רב פפא כל שבגופו חייב חטאת בחברו פטור אבל אסור כל שחברו פטור אבל אסור בחמורו מותר לכתחלה

א"ר אדא בר אהבה היתה חבילתו מונחת לו על כתיפו רץ תחתיה עד שמגיע לביתו דוקא רץ אבל קלי קלי לא

מאי טעמא כיון דלית ליה היכירא אתי למיעבד עקירה והנחה סוף סוף כי מטא לביתיה אי אפשר דלא קאי פורתא וקמעייל מרשות הרבים לרה"י דזריק ליה כלאחר יד

אמר רמי בר חמא המחמר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה מאי טעמא אמר רבא דאמר קרא לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך בהמתו דומיא דידיה מה הוא בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה אף בהמתו נמי בשוגג חייב חטאת במזיד חייב סקילה

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דכתיב (במדבר טו, כט) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה הוקשה כל התורה כולה לע"ז מה ע"ז דעביד מעשה בגופיה ה"נ עד דעביד מעשה בגופיה

ועוד תנן המחלל את השבת בדבר שחייבין על שגגתו חטאת ועל זדונו סקילה מכלל דאיכא מידי דאין חייבין על שגגתו חטאת ולא על זדונו סקילה

ומאי ניהו לאו דמחמר לא תחומין ואליבא דר"ע והבערה אליבא דר' יוסי

does not revert to hullin, because it is doubtful.  The question is on the Rabbis' view. For we learnt: Five must not separate terumah, and if they do their separation is not valid. And these are they: a deaf-mute, imbecile, minor, one who separates terumah on [produce] that is not his,  and a Gentile who separates terumah on an Israelite's [produce] even with [the latter's] permission, his separation is not valid. What then? must he give it to the deaf-mute, seeing that the minor will arrive at understanding;  or perhaps he must give it to the minor, because a deaf-mute may be confused with an intelligent adult? — Some rule: He must give it to the deaf-mute; others maintain; he must entrust it to the minor. What if neither a Gentile, an ass, a deaf-mute, an imbecile nor a minor is there? — R. Isaac said: There was yet another [expedient], but the Sages did not wish to reveal it. What was the other [expedient]? — One may carry it in stretches of less than four cubits at a time.  Why were the Sages unwilling to reveal it? Because, It is the glory of God to conceal a thing: But the glory of kings is to search out a matter.  Yet what glory of God is there here? — Lest one come to carry it four cubits in public ground. It was taught, R. Eliezer said: On that day  they overfilled the measure;  R. Joshua said: On that day they made the measure deficient.  It was taught, As an illustration, what does this resemble on R. Eliezer's view? A basket full of cucumbers and gourds: a man puts mustard [grain] therein and it holds it.  As an illustration, what does this resemble on R. Joshua's view? A tub full of honey: if one puts pomegranates and nuts therein, it [the tub] overflows. The Master said: 'If there is no Gentile with him, he places it on his ass'. But he [thereby] leads a [laden] ass, whereas Scripture saith, [In it] thou shalt not do any work, [thou … nor thy cattle]?  Said R. Adda b. Ahabah: He places it upon her while she is walking.  But it is impossible that she shall not stop for the calls of Nature,  and so there is removing and depositing? — When she is walking he places it upon her, and when she stops he removes it from her. If so, [the same may be done] even [to] his neighbour too? — R. Papa answered: Where one is liable to a sin-offering in his own case, in the case of his neighbour though he is not culpable nevertheless it is forbidden;  and wherever in the case of one's neighbour he is not culpable though it is forbidden, in the case of one's ass it is permitted at the outset. R. Adda b. Ahabah said: If one's bundle is lying on his shoulder, he must run with it until he arrives home. He may only run, but not walk leisurely. What is the reason? — Since he has nothing to mark a distinction, he will come to perform removing and depositing. Yet after all, when he arrives at the house it is impossible that he shall not stop for a moment, and so he carries it from public to private ground? — He throws it in a 'back-handed manner.' Rami b. Hama said: If one leads a laden ass on the Sabbath unwittingly, he is liable to a sin-offering; if deliberately, he is liable to stoning.  What is the reason? Said Rabbah, because Scripture said, Thou shalt not do any work, — thou, … — nor thy cattle: his cattle is assimilated to himself. Just as when he [himself does work], if unwittingly, he is liable to a sin-offering: if deliberately, he is liable to stoning: so [when he works with] his cattle too, if unwittingly, he is liable to a sin-offering; if deliberately, he is liable to stoning. Raba observed, There are two objections to this. Firstly, because it is written, Ye shall have one law for him that doeth aught unwittingly … But the soul that doeth aught with a high hand, [etc.]:  all laws are assimilated to idolatry: just as in the case of idolatry, he personally performs an action, so here too [one does not incur a sin-offering] unless he personally performs work. Moreover, we learnt: He who desecrates the Sabbath [is stoned], provided that it is an offence punished by stoning  if deliberate, and by a sin-offering if unwitting. Hence it follows that there is an offence for which if done unwittingly one does not incur a sin-offering, nor stoning if deliberate: and what is that? Surely leading a laden ass? — No: [the violation of] tehumin,  in accordance with R. Akiba's view,  or kindling, in accordance with R. Jose s view.