Shabbat — Daf 12b

רבי יהודה אומר המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל רבי יוסי אומר המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל שבנא איש ירושלים בכניסתו אומר שלום וביציאתו אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום כמאן אזלא הא דאמר רבי חנינא מי שיש לו חולה בתוך ביתו צריך שיערבנו בתוך חולי ישראל כמאן כר' יוסי

ואמר רבי חנינא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת אמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בתפיחה זימנין אמר המקום יפקדך לשלום וזימנין אמר (ליה) רחמנא ידכרינך לשלם היכי עביד הכי והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי ואמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי שאני חולה דשכינה עמו

דאמר רב ענן אמר רב מנין ששכינה סועד את החולה שנאמר (תהלים מא, ד) ה' יסעדנו על ערש דוי תניא נמי הכי הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב לפניו מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי ואמר רבא אמר רבין מנין שהקב"ה זן את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי:

ולא יקרא לאור הנר: אמר רבה אפילו גבוה שתי קומות ואפי' שתי מרדעות ואפילו עשרה בתים זו על גב זו חד הוא דלא ליקרי הא תרי שפיר דמי והתניא לא אחד ולא שנים אמר ר' אלעזר לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני ענינים אמר רב הונא ובמדורה אפי' עשרה בני אדם אסור

אמר רבא אם אדם חשוב הוא מותר מיתיבי לא יקרא לאור הנר שמא יטה אמר ר' ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה פעם א' קרא ובקש להטות אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר ר' נתן אומר קרא והטה וכתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה בהמ"ק אביא חטאת שמנה א"ר אבא שאני ר' ישמעאל בן אלישע הואיל ומשים עצמו על דברי תורה כהדיוט

תני חדא שמש בודק כוסות וקערות לאור הנר ותניא אידך לא יבדוק לא קשיא כאן בשמש קבוע כאן בשמש שאינו קבוע ואי בעית אימא הא והא בשמש קבוע ולא קשיא הא בדמשחא והא בדנפטא

איבעיא להו שמש שאינו קבוע בדמשחא מהו אמר רב הלכה ואין מורין כן ור' ירמיה בר אבא אמר הלכה ומורין כן ר' ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי קם שמעיה קא בדיק לנהורא דשרגא אמרה ליה דביתהו ומר לא עביד הכי אמר לה שבקיה כרביה ס"ל:

באמת אמרו החזן כו': והאמרת רישא רואה מאי לאו לקרות לא לסדר ראשי פרשיותיו וכן אמר רבה בר שמואל אבל מסדר הוא ראשי פרשיותיו וכולה פרשה לא

R. Judah said, 'May the Omnipresent have compassion upon you and upon the sick of Israel.' R. Jose said, 'May the Omnipresent have compassion upon you in the midst of the sick of Israel.' Shebna, a citizen of Jerusalem, on entering would say 'Peace'; and on leaving, 'It is the Sabbath, when one must not cry out and healing will soon come, His compassion is abundant and enjoy the Sabbath rest in peace.' With whom does this dictum of R. Hanina agree: One who has an invalid in his house should combine him with other Jewish sick?  With whom? — With R. Jose. R. Hanina also said: It was [only] with difficulty that comforting mourners and visiting the sick was permitted on the Sabbath. Rabbah b. Bar Hanah said: When we followed R. Eleazar to inquire after a sick person. sometimes he would say to him, [in Hebrew], 'The Omnipresent visit thee in peace'; at others, be said, [in Aramaic], 'The Omnipresent remember thee in peace'. But how might he do thus: did not Rab Judah say, One should never petition for his needs in Aramaic; and R. Johanan said: When one petitions for his needs in Aramaic, the Ministering Angels do not heed him, for they do not understand Aramaic?  — An invalid is different, because the Divine Presence is with him. For R. 'Anan said in Rab's name, How do you know that the Divine Presence supports an invalid? Because it is written, The Lord supports him upon the couch of languishing.  It was taught likewise: One who enters [a house] to visit the sick may sit neither upon the bed nor on a seat, but must wrap himself about  and sit in front of him,  for the Divine Presence is above an invalid's pillow, as it is said, The Lord supports him upon the couch of languishing. And Raba said in Rabin's name: How do we know that the Holy One, blessed be He, sustains the sick? Because it is said, The Lord supports him on the couch of languishing. NOR MUST HE READ BY THE LIGHT OF A LAMP. Raba said: Even if it is as high as twice a man's stature, or as two ox-goads [height],  or even as ten houses on top of each other. One alone may not read, but for two [together] it is well?  But it was taught: Neither one nor two! — Said R. Eleazar, There is no difficulty: the former refers to one subject; the latter to two.  R. Huna said: But by [the light] of an open fire even ten people are forbidden.  Said Raba: If he is an important man,  it is permitted. An objection is raised: One must not read by the light of a lamp, lest he tilt [it]. Said R. Ishmael b. Elisha, 'I will read and will not tilt.' Yet once he read and wished to tilt. 'How great are the words of the Sages!' he exclaimed, 'who said, One must not read by the light of a lamp.' R. Nathan said, He read and did tilt [it], and wrote in his note book, 'I, Ishmael b. Elisha, did read and tilt the lamp on the Sabbath. When the Temple is rebuilt I will bring a fat sin-offering.' — R. Ishmael b. Elisha was different, since he treated himself as an ordinary person in respect to religious matters. One [Baraitha] taught: An attendant may examine glasses and plates by the light of a lamp; and another taught: He must not examine [them]! There is no difficulty: one refers to a permanent attendant, the other to a temporary one.  Alternatively, both refer to a permanent attendant yet there is no difficulty: one refers to [a lamp fed with] oil, the other to naphtha. The scholars propounded: What of a temporary attendant and a [lamp fed with] oil? — Rab said: There is the halachah, but we do not teach thus.  R. Jeremiah b. Abba said: There is the halachah and we teach it so. R. Jeremiah b. Abba chanced to visit R. Assi. Now, his  attendant arose and examined [the glasses] by candlelight.  Thereupon his [R. Assi's] wife said to him [R. Assi], 'But you do not act thus!' 'Let him be,' he answered her, 'he holds with his master.' IN TRUTH IT WAS SAID, THE HAZZAN etc., But you say in the first clause, [HE] MAY SEE; Surely that means to read? — No: to arrange the beginnings of the sections.  And Rabbah b. Samuel said likewise: But he may arrange the beginnings of the sections; But not the whole section?