Shabbat — Daf 12a

שלא ילקה הכותל אינו בכי יותן מי דמי התם לא קא בעי להו להני משקין כלל הכא קא בעי להו להאי כיס לקבולי ביה זיבה

הא לא דמיא אלא לסיפא עריבה שירד דלף לתוכה מים הניתזין והנצפין אינן בכי יותן ושבתוכה הרי זה בכי יותן

אלא אביי ורבא דאמרי תרווייהו ל"ק הא ר' יהודה והא ר' שמעון

תני דבי רבי ישמעאל יוצא אדם בתפילין בע"ש עם חשיכה מאי טעמא כיון דאמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ושעה ק"ו מציץ מה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה (שמות כח, לח) והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה הלכך מידכר דכיר להו תניא חנניא אומר חייב אדם למשמש בבגדו ע"ש עם חשכה אמר רב יוסף הלכתא רבתי לשבת.

לא . יפלה את כליו כו': איבעיא להו לא יפלה את כליו ביום שמא יהרוג ורבי אליעזר היא דתניא אמר רבי אליעזר ההורג כינה בשבת כאילו הורג גמל ולא יקרא לאור הנר שמא יטה או דילמא תרוייהו שמא יטה

ת"ש אין פולין ואין קורין לאור הנר מי אלימא ממתניתין

ת"ש אין פולין לאור הנר ואין קורין לאור הנר אלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון ש"מ דתרוייהו שמא יטה ש"מ

אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו להבחין בין בגדו לבגדי אשתו אמר רבא לא אמרן אלא דבני מחוזא אבל דבני חקליתא מידע ידעי ודבני מחוזא נמי לא אמרן אלא דזקנות אבל דילדות מידע ידיעי

ת"ר אין פולין ברה"ר מפני הכבוד כיוצא בו אמר (רב) יהודה ואמרי לה רבי נחמיה אין עושין אפיקטויזין ברה"ר מפני הכבוד ת"ר המפלה את כליו מולל וזורק ובלבד שלא יהרוג אבא שאול אומר נוטל וזורק ובלבד שלא ימלול אמר רב הונא הלכה מולל וזורק וזהו כבודו ואפי' בחול רבה מקטע להו ורב ששת מקטע להו רבא שדי להו לקנא דמיא אמר להו רב נחמן לבנתיה קטולין ואשמעינן לי קלא דסנוותי

תניא רשב"א אומר אין הורגין את המאכולת בשבת דברי ב"ש וב"ה מתירין

וכן היה רשב"א אומר משום רשב"ג אין משדכין את התינוקות לארס ולא את התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות ואין מנחמין אבלים ואין מבקרין חולין בשבת דברי בית שמאי וב"ה מתירין:

ת"ר הנכנס לבקר את החולה אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ור"מ אומר יכולה היא שתרחם

that the wall be not damaged [by the rain], it does not fall within [the terms of] 'and if it be put [etc.]'  But how compare! There he does not want that fluid at all, whereas here he needs this pouch to receive the discharge.  This can only be compared to the second clause: If a tub  is placed so that the dripping [of water] should fall therein, the water which rebounds or overflows is not within [the meaning of] 'and if [water] be put'; but the water inside it is within [the meaning of] and if [water] be put! — Rather, said both Abaye and Raba, There is no difficulty: the one is according to R. Judah; the other agrees with R. Simeon. The School of R. Ishmael taught: A man may go out with his tefillin  on the eve of Sabbath near nightfall.  What's the reason? Because Rabbah son of R. Huna said: One must feel his tefillin every now and then, [inferring] a minori from [the High Priest's] headplate. If in the case of the headplate, which contained the Divine Name  only once, yet the Torah said, and it shall always be on his forehead,  [i.e.,] his mind must not be diverted from it; then with the tefillin, which contain the Divine Name many times, how much more so! therefore he is fully cognizant thereof. It was taught: Hanania said: One must examine  his garments on Sabbath eve before nightfall. R. Joseph observed: That is a vital  law for the Sabbath. Rab Judah said in Samuel's name: [It is forbidden] even to distinguish between one's own garments and his wife's [by lamp light]. Said Raba: That was stated only of townspeople;  but those of country folk  are easily distinguished. And [even] in the case of townspeople this was stated only of old women;  but those of young women are readily distinguishable. Our Rabbis taught: One must not search [his garments] in the street out of decency. In like way R. Judah-others state, R. Nehemiah-said: One must not cause himself to vomit in the street, out of decency. Our Rabbis taught: If one searches his garments [on the Sabbath] he may press [the vermin] and throw it away, providing that he does not kill it. Abba Saul said: He must take and throw it away, providing that he does not press it. R. Huna said, The halachah is, he may press and throw it away, and that is seemly, even on weekdays. Rabbah killed them, and R. Shesheth killed them.  Raba threw them into a basin of water. R. Nahman said to his daughters, 'Kill them and let me hear the sound of the hated ones.' It was taught, R. Simeon b. Eleazar said: Vermin must not be killed on the Sabbath: this is the view of Beth Shammai; while Beth Hillel permit it. And R. Simeon b. Eleazar said likewise on the authority of R. Simeon b. Gamaliel: One must not negotiate for the betrothal of children [girls],  nor for a boy, to teach him the book  and to teach him a trade,  nor may mourners be comforted, nor may the sick be visited on the Sabbath:  that is the ruling of Beth Shammai; but Beth Hillel permit it. Our Rabbis taught: If one enters [a house] to visit a sick person [on the Sabbath], he should say, 'It is the Sabbath, when one must not cry out, and recovery will soon come.' R. Meir said, [One should say] 'It [the Sabbath] may have compassion.'