Sanhedrin — Daf 62b

הכי תנא קמיה חומר בשבת משאר מצות חומר בשאר מצות מבשבת חומר בשבת שהשבת עשה שתים בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת מה שאין כן בשאר מצות חומר בשאר מצות שבשאר מצות שגג בלא מתכוין חייב מה שאין כן בשבת

אמר מר חומר בשבת שהשבת עשה שתים כו' היכי דמי אילימא דעבד קצירה וטחינה דכוותה גבי שאר מצות דאכל חלב ודם הכא תרתי מיחייב והכא תרתי מיחייב

אלא גבי שאר מצות דאינו חייב אלא אחת היכי דמי דאכל חלב וחלב דכוותה גבי שבת דעבד קצירה וקצירה הכא חדא מיחייב והכא חדא מיחייב

והיינו דאמר ליה פוק תני לברא

מאי קושיא דילמא לעולם אימא לך דעבד קצירה וטחינה מה שאין כן בשאר מצות אתאן לעבודת כוכבים כדרבי אמי דאמר ר' אמי זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת

לא מיתוקמא ליה בעבודת כוכבים דקתני סיפא חומר בשאר מצות שבשאר מצות שגג בלא מתכוין חייב

שוגג בלא מתכוין בעבודת כוכבים היכי דמי אי דקסבר בית הכנסת הוא והשתחוה לו הרי לבו לשמים אלא דחזא אנדרטא וסגיד ליה אי קבליה עליה באלוה מזיד הוא ואי לא קבליה עליה לא כלום היא

אלא מאהבה ומיראה הניחא לאביי דאמר חייב אלא לרבא דאמר פטור מאי איכא למימר

אלא באומר מותר מה שאין כן בשבת דפטור לגמרי

עד כאן לא בעא מיניה רבא מרב נחמן העלם זה וזה אלא אי לחיובי חדא אי לחיובי תרתי פטור לגמרי ליכא למאן דאמר

מאי קושיא דלמא לעולם אימא לך רישא בעבודת כוכבים וסיפא בשאר מצות

ושגג בלא מתכוין דקסבר רוק הוא ובולעו מה שאין כן בשבת דפטור שנתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור

וכדרב נחמן אמר שמואל דאמר המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה המתעסק בשבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה

ר' יוחנן לטעמיה דלא מוקים מתניתא רישא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא

דא"ר יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא מובילנא מאניה בתריה לבי מסותא

גופא

The Master said: 'The Sabbath is more stringent than other precepts, in that if one did two acts of work etc.' How so? Shall we say that he reaped and ground [corn]? Then an analagous violation of other precepts would be the partaking of forbidden fat and blood — but in both cases, two penalties are incurred! But how is it possible in the case of other precepts that only one liability is incurred? E.g., if one ate forbidden fat twice;  then by analogy, the Sabbath was desecrated by reaping twice — but in each case, only one liability is incurred! Therefore R. Johanan said to him? 'Go, teach it outside!' But what is the difficulty? Perhaps it can be explained after all as referring to reaping and grinding. whilst 'this is not so in the case of other precepts' refers to idolatry, and in accordance with the dictum of R. Ammi, who said: If one sacrificed, burnt incense, and made libations [to an idol] in one state of unawareness, only one penalty is incurred [though a number of services were performed]! — This cannot be explained as referring to idolatry, because the second clause states: 'Other precepts are more stringent than the Sabbath, for in their case, if an injunction was unwittingly and unintentionally violated, atonement must be made.' Now, how is an unwitting and unintentional transgression of idolatry possible? If one thought it [sc. an idolatrous shrine] to be a synagogue, and bowed down to it — but his heart was to heaven! But it must mean that he saw a royal statue, and bowed down to it; now, if he accepted it as a god, he is a deliberate sinner; whilst if he did not accept it as a god, he has not committed idolatry at all. Hence it must mean that he worshipped it idolatrously through love or fear. Now this agrees with Abaye's view that a penalty is incurred; but on Raba's view that there is no liability, what can you say? You will therefore explain that his inadvertency arose through his declaring that idolatry is permissible.  Then 'this is not so in the case of the Sabbath' will mean that there is no liability at all.  But this cannot be so, for when Raba propounded to R. Nahman, 'What if one is unaware of both [i.e. that it is the Sabbath, and that labour on the Sabbath is forbidden],' his problem was whether one sacrifice is incurred or two [one for each act of work]; but none maintain that he is entirely exempt? What difficulty is this! Perhaps after all, it ought be said, the first clause [dealing with the greater severity of the Sabbath] refers to idolatry, whilst the second treats of other precepts; the unwitting and unintentional transgression of which consisted of thinking that [melted forbidden fat] was spittle, which he swallowed. [For this, liability is incurred,] which is not so with regard to the Sabbath, there being no liability [in an analogous case, e.g.,] if one intended lifting something detached from the soil, but accidently tore out a plant from the earth, he is exempt from a penalty.  Now, this is in accordance with R. Nahman's dictum in Samuel's name, viz., He who violates the injunction of forbidden fat or consanguineous relationship whilst intending to do something else  is liable to a penalty, since he derived pleasure thereby. But he who mistakenly did a forbidden act on the Sabbath whilst intending to do another  is free from penalty — because the Torah prohibited only a calculated action.  But R. Johanan [who said, 'Go, teach it outside'.] was consistent with his attitude [elsewhere], that two clauses of a Mishnah must not be interpreted as referring each to different circumstances — for R. Johanan said: He who will explain to me the Mishnah of 'a barrel' to agree with one Tanna entirely, I shall carry his clothes for him to the baths.  To revert to the main text: