Sanhedrin — Daf 62a

ואי לא קבליה עליה באלוה לא כלום הוא אלא לאו מאהבה ומיראה

ורבא אמר לך לא באומר מותר

אומר מותר היינו העלם דבר

באומר מותר לגמרי העלם דבר קיום מקצת וביטול מקצת

תני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן זיבח וקיטר וניסך והשתחוה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת

אמר ליה פוק תני לברא

אמר רבי אבא הא דאמר ר' זכאי מחלוקת ר' יוסי ורבי נתן דתניא הבערה ללאו יצאה דברי רבי יוסי

ורבי נתן אומר לחלק יצאה

למאן דאמר הבערה ללאו יצאה השתחואה נמי ללאו יצאה

למ"ד הבערה לחלק יצאה השתחואה נמי לחלק יצאה

מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא ליה חילוק מלאכות (ויקרא ד, ב) מאחת מהנה

דתניא ר' יוסי אומר ועשה מאחת מהנה פעמים שחייב אחת על כולן פעמים שחייב על כל אחת ואחת

וא"ר יונתן מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב ועשה מאחת מהנה אחת מאחת הנה מהנה אחת שהיא הנה והנה שהיא אחת

אחת שמעון מאחת שם משמעון

הנה אבות מהנה תולדות אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגות מלאכות הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות

אבל הכא דלא נפקא ליה חילוק מלאכות מדוכתא אחריתי דכולי עלמא השתחואה לחלק יצאה

חילוק מלאכות דעבודת כוכבים נמי תיפוק ליה מאחת מהנה אחת זביחה מאחת סימן אחד

הנה אבות זיבוח קיטור ניסוך והשתחואה מהנה תולדות שבר מקל לפניה

אחת שהיא הנה זדון עבודת כוכבים ושגגת עבודות הנה שהיא אחת שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות

האי שגגת עבודת כוכבים היכי דמי אי קסבר בית הכנסת הוא והשתחוה לו הרי לבו לשמים

אלא דחזא אנדרטא וסגיד ליה אי קבליה עליה מזיד הוא אי לא קבליה עליה לא כלום הוא

אלא מאהבה ומיראה הניחא לאביי דאמר חייב אלא לרבא דאמר פטור מאי איכא למימר

אלא באומר מותר תפשוט דבעא מיניה רבא מרב נחמן העלם זה וזה בידו מהו

תיפשוט דאינו חייב אלא אחת הא לא קשיא ותפשוט

ומי מצית מוקמת להני קראי בעבודת כוכבים דאילו הכא כתיב במשיח פר ובנשיא שעיר וביחיד כשבה ושעירה

ואילו בעבודת כוכבים תנן ושוין שבשעירה כיחיד

ותו לא מידי

כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר

R. Zakkai recited to R. Johanan: If one sacrificed, offered incense, made libations, and prostrated himself [before an idol] in one state of unawareness,  he is bound to bring only one sacrifice. Thereupon R. Johanan retorted: 'Go, teach this outside'. [But] R. Abba said, This teaching of R. Zakkai is the subject of a dispute between R. Jose and R. Nathan. For it has been taught: The prohibition of kindling [on the Sabbath] was singled out [from the general prohibition of work] to teach that it is merely the object of a negative precept — This is R. Jose's view. R. Nathan maintained, it was particularly specified to indicate 'separation'.  Now, on the view that kindling was specified to teach that it is merely the object of a negative precept, prostration too was singled out for that purpose. Whilst if kindling was singled out to indicate 'separation', prostration was likewise singled out for the same reason.  R. Joseph objected: Perhaps R. Jose maintains that kindling was singled out to teach that it is the object of a negative precept, only because he derives 'separation' of different acts of labour from the phrase 'of one of them'.  For it has been taught: R. Jose said, [If a soul shall sin through ignorance against any of the commandments of the Lord, concerning things which ought not to be done,] and shall do of one of them:  this teaches that sometimes one sacrifice is incurred for 'all of them' [transgressions], whilst at others for each one [of the transgressions] a separate sacrifice must be brought. Whereon, R. Jonathan remarked, What is the reason of R. Jose [i.e., how does he deduce this from the verse]? — Because It is written, and shall do of one of them.  This teaches that liability is incurred for one complete act of violation [i.e., 'one']; and for one which is but a part of one [i.e., 'of one']; and for transgressing actions forbidden in themselves [i.e., 'them'], and for actions [the prohibited nature of which is derived] from others [i.e., 'of them']; further, that one transgression may involve liability for a number of sacrifices [i.e. 'one' = 'them']. whilst many offences may involve but one sacrifice [i.e., 'them' = 'one']. Thus: 'one complete act of violation,' — the writing [on the Sabbath] of Simeon; 'one which is but a part of one,' — the writing of Shem as part of Simeon;  'actions forbidden in themselves' [i.e., 'them'] — the principal acts of labour forbidden on the Sabbath; 'actions [the prohibited nature of which is derived] from others [i.e., "of them"]' — the derivatives;  'One transgression may involve liability for a number of sacrifices [i.e., "one" = "them"]' — e.g., if one knew that it was the Sabbath [and that some work is forbidden on the Sabbath] — but was unaware that these particular acts are forbidden;  'many offences may involve but one sacrifice [i.e., "them" = "one"]' — e.g., if he was unaware that it was the Sabbath, but knew that his actions are forbidden on the Sabbath.  But here [in idol worship]. since separation of actions is not derived from elsewhere, may we not say that all agree [even R. Jose] that prostration was singled out to indicate 'separation'?  [But is this so?] May not 'separation' of acts in the case of idolatry too be deduced from 'of one of them'?  Thus, 'one complete act of idolatry' — sacrificing [to idols]; a part of one [i.e., 'of one'] — the cutting of one organ.  'Actions forbidden in themselves' [i.e., 'them'] — principal acts; i.e., sacrificing, burning incense, making libations, and prostration; 'actions derived from others' [i.e., 'of them'] the derivatives of these — e.g., if he broke a stick before it;  'one transgression may involve liability for a number of sacrifices,' [i.e., 'one'='them']. e.g., when one knows that it is an idol [and that idolatry is forbidden], but is unaware that the particular acts in question constitute idol-worship;  many offences may involve but one sacrifice, [i.e., 'them' = 'one']; if he is unaware that it is an idol, but knows that these acts are forbidden in idol worship?  — Now, how is the unawareness of the idolatrous nature of a thing possible?  If one [saw an idolatrous shrine,] thought it to be a synagogue, and bowed down to it? Surely his heart was to heaven! But it must mean that he saw a royal statue and bowed down to it. Now, if he accepted it as a god, he is a deliberate sinner; whilst if not, he has committed no idolatry at all. Hence it must surely mean that he worshipped it idolatrously through love or fear. Now, this interpretation [of the phrase 'of one of them'] is possible on Abaye's view that a penalty is incurred for this. But on Raba's view that there is no liability, what can you say? Hence you will have to explain it that his inadvertency arose through his declaring that idolatry is permissible.  But on that assumption you may solve the problem which Raba propounded to R. Nahman, viz., 'What if one forgot both?  [Now on that assumption] you may deduce that he is liable only for one sacrifice?  — That causes no difficulty: then solve it! But canst thou apply this verse to idolatry? In this chapter,  for the sin of an anointed High priest a bullock is prescribed;  of a chief, a he-goat;  and of a private individual, a she-goat or a lamb;  whilst with respect to idolatry we have learnt: They agree that his sacrifice is a she-goat, as that of a private individual. There is nothing more to be said about the matter. When R. Samuel b. Judah came,  he said: