Sanhedrin — Daf 57a

דכתיב (בראשית ו, יא) ותשחת הארץ לפני האלהים ותנא דבי רבי ישמעאל בכל מקום שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת כוכבים דבר ערוה שנא' (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר את דרכו עבודת כוכבים דכתיב (דברים ד, טז) פן תשחיתון ועשיתם וגו'

ואידך אורחייהו דקא מגלי

שפיכות דמים דכתיב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם וגו' ואידך קטלייהו הוא דקמגלי

גזל דכתיב (בראשית ט, ג) כירק עשב נתתי לכם את כל וא"ר לוי כירק עשב ולא כירק גנה ואידך ההוא למישרי בשר הוא דאתא

אבר מן החי דכתיב (בראשית ט, ד) אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו ואידך ההוא למישרי שרצים הוא דאתא

סירוס דכתיב (בראשית ט, ז) שרצו בארץ ורבו בה ואידך לברכה בעלמא

כלאים דכתיב (בראשית ו, כ) מהעוף למינהו ואידך ההוא לצותא בעלמא

אמר רב יוסף אמרי בי רב על שלש מצות בן נח נהרג: גש"ר סימן: על גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל ברכת השם

מתקיף לה רב ששת בשלמא שפיכות דמים דכתיב (בראשית ט, ו) שופך דם האדם וגו' אלא הנך מנא להו

אי גמר משפיכות דמים אפילו כולהו נמי אי משום דאיתרבאי מאיש איש עבודת כוכבים נמי איתרבי מאיש איש

אלא אמר רב ששת אמרי בי רב על ארבע מצות בן נח נהרג

ועל עבודת כוכבים בן נח נהרג והתניא בעבודת כוכבים דברים שב"ד של ישראל ממיתין עליהן בן נח מוזהר עליהן אזהרה אין מיתה לא אמר רב נחמן בר יצחק אזהרה שלהן זו היא מיתתן

רב הונא ורב יהודה וכולהו תלמידי דרב אמרי על שבע מצות בן נח נהרג גלי רחמנא בחדא והוא הדין לכולהו

ועל הגזל בן נח נהרג והתניא על הגזל גנב וגזל וכן יפת תואר וכן כיוצא בהן כותי בכותי וכותי בישראל אסור וישראל בכותי מותר ואם איתא ניתני חייב

משום דקבעי למיתני סיפא ישראל בכותי מותר תנא רישא אסור

והא כל היכא דאית ליה חיובא מיתנא קתני דקתני רישא על שפיכות דמים כותי בכותי וכותי בישראל חייב ישראל בכותי פטור

התם היכי ליתני ליתני אסור ומותר והתניא כותי ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין

כיוצא בו בגזל מאי היא אמר רב אחא בר יעקב לא נצרכה אלא לפועל בכרם

פועל בכרם אימת אי בשעת גמר מלאכה התירא הוא אי לאו בשעת גמר מלאכה גזל מעליא הוא

אלא אמר רב פפא לא נצרכה אלא לפחות משוה פרוטה אי הכי כותי בישראל אסור הא בר מחילה הוא נהי דבתר הכי מחיל ליה צערא בשעתיה מי לית ליה

כותי בכותי כיוצא בהן כיון דלאו בני מחילה נינהו גזל מעליא הוא

אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא לא נצרכה אלא לכובש שכר שכיר כותי בכותי וכותי בישראל אסור ישראל בכותי מותר

כיוצא ביפת תואר מאי היא כי אתא רב דימי א"ר אלעזר א"ר חנינא בן נח שייחד שפחה לעבדו ובא עליה נהרג עליה

כיוצא בו דשפיכות דמים לא תניא אמר אביי אי משכחת דתניא רבי יונתן בן שאול היא דתניא רבי יונתן בן שאול אומר רודף אחר חבירו להורגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל

R. Joseph said, The scholars  stated: A heathen is executed for the violation of three precepts — Mnemonic G Sh R—viz., adultery, bloodshed, and blasphemy. R. Shesheth objected: Now bloodshed is rightly included, since it is written, Whoso sheddeth the blood of man, by man shall his blood be shed;  but whence do we know the others? If they are derived from bloodshed,  the other four should also be included; whilst if their inclusion is taught by the extending phrase any man,  should not idolatry too be included?  But R. Shesheth said thus: The scholars stated, A heathen is executed for the violation of four precepts [including idolatry]. But is a heathen executed for idolatry? Surely it has been taught: With respect to idolatry, such acts for which a Jewish court decrees sentence of death [on Jewish delinquents] are forbidden to the heathen. This implies that they are merely forbidden, but their R. Huna, Rab Judah, and all the disciples of Rab maintained: A heathen is executed for the violation of the seven Noachian laws; the Divine Law having revealed this of one [murder], it applies to all. Now is a heathen executed for robbery? Has it not been taught: 'With respect to robbery — if one stole or robbed  or [seized] a beautiful woman,  or [committed] similar offences,  if [these were perpetrated] by one Cuthean33  against another, [the theft, etc.] must not be kept, and likewise [the theft] of an Israelite by a Cuthean, but that of a Cuthean by an Israelite may be retained'?  But if robbery is a capital offence, should not the Tanna have taught: He incurs a penalty? — Because the second clause wishes to state, 'but that of a Cuthean by an Israelite may be retained,' therefore the former clause reads, '[theft of an Israelite by a Cuthean] must not be kept.'  But where a penalty is incurred, it is explicitly stated, for the commencing clause teaches: 'For murder, whether of a Cuthean by a Cuthean, or of an Israelite by a Cuthean, punishment is incurred; but of a Cuthean by an Israelite, there is no death penalty'?  — How else could that clause have been taught? Could he state, 'forbidden' … 'permitted'? Surely it 'A similar act', however, is not taught with reference to murder.  Abaye said: If it should be, however, that it is so taught, it would be in accordance with R. Jonathan b. Saul. For it has been taught; If one was pursuing his neighbour to slay him, and the latter could have saved himself by maiming a limb [of the pursuer, e.g., his foot], and did not thus save himself [but killed him instead],