Sanhedrin — Daf 56b

רבי חנניה בן (גמלא) אומר אף על הדם מן החי רבי חידקא אומר אף על הסירוס רבי שמעון אומר אף על הכישוף

רבי יוסי אומר כל האמור בפרשת כישוף בן נח מוזהר עליו (דברים יח, י) לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים וגו' ובגלל התועבות האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך ולא ענש אלא אם כן הזהיר

רבי אלעזר אומר אף על הכלאים מותרין בני נח ללבוש כלאים ולזרוע כלאים ואין אסורין אלא בהרבעת בהמה ובהרכבת האילן

מנהני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא (בראשית ב, טז) ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל

ויצו אלו הדינין וכן הוא אומר (בראשית יח, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו'

ה' זו ברכת השם וכן הוא אומר (ויקרא כד, טז) ונוקב שם ה' מות יומת אלהים זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר (שמות כ, ב) לא יהיה לך אלהים אחרים על האדם זו שפיכות דמים וכן הוא אומר (בראשית ט, ו) שופך דם האדם וגו'

לאמר זו גילוי עריות וכן הוא אומר (ירמיהו ג, א) לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר מכל עץ הגן ולא גזל אכל תאכל ולא אבר מן החי

כי אתא רבי יצחק תני איפכא ויצו זו עבודת כוכבים אלהים זו דינין

בשלמא אלהים זו דינין דכתיב (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים אלא ויצו זו ע"ז מאי משמע

רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר (שמות לב, ח) סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם וגו' וחד אמר (הושע ה, יב) עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו

מאי בינייהו איכא בינייהו עכו"ם שעשה ע"ז ולא השתחוה לה למאן דאמר עשו משעת עשייה מיחייב למאן דאמר כי הואיל הלך עד דאזיל בתרה ופלח לה

אמר רבא ומי איכא למאן דאמר עכו"ם שעשאה ע"ז ולא השתחוה לה חייב והתניא בעכו"ם דברים שבית דין של ישראל ממיתין עליהן בן נח מוזהר עליהן אין בית דין של ישראל ממיתין עליהן אין בן נח מוזהר עליהן למעוטי מאי לאו למעוטי עכו"ם שעשה ע"ז ולא השתחוה לה

אמר רב פפא לא למעוטי גיפוף ונישוק

גיפוף ונישוק דמאי אילימא כדרכה בר קטלא הוא אלא למעוטי שלא כדרכה

דינין בני נח איפקוד והתניא עשר מצות נצטוו ישראל במרה שבע שקיבלו עליהן בני נח והוסיפו עליהן דינין ושבת וכיבוד אב ואם

דינין דכתיב (שמות טו, כה) שם שם לו חוק ומשפט שבת וכיבוד אב ואם דכתיב (דברים ה, יא) כאשר צוך ה' אלהיך ואמר רב יהודה כאשר צוך במרה

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא נצרכה אלא לעדה ועדים והתראה

אי הכי מאי והוסיפו עליהן דינין

אלא אמר רבא לא נצרכה אלא לדיני קנסות אכתי והוסיפו בדינין מיבעי ליה

אלא אמר רב אחא בר יעקב לא נצרכה אלא להושיב בית דין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר והא בני נח לא איפקוד והתניא כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר כך נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר

אלא אמר רבא האי תנא תנא דבי מנשה הוא דמפיק ד"ך ועייל ס"ך

דתנא דבי מנשה שבע מצות נצטוו בני נח ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים גזל ואבר מן החי סירוס וכלאים

רבי יהודה אומר אדם הראשון לא נצטווה אלא על ע"ז בלבד שנאמר ויצו ה' אלהים על האדם רבי יהודה בן בתירה אומר אף על ברכת השם ויש אומרים אף על הדינים

כמאן אזלא הא דאמר רב יהודה אמר רב אלהים אני לא תקללוני אלהים אני לא תמירוני אלהים אני יהא מוראי עליכם כמאן כיש אומרים

תנא דבי מנשה אי דריש ויצו אפילו הנך נמי אי לא דריש ויצו הני מנא ליה

לעולם לא דריש ויצו הני כל חדא וחדא באפי נפשיה כתיבא ע"ז וגילוי עריות

Whence do we know this? — R. Johanan answered: The Writ saith: And the Lord God commanded the man saying, of every tree of the garden thou mayest freely eat.  And [He] commanded, refers to [the observance of] social laws, and thus it is written, For I know him, that he will command his children and his household after him, and they shall keep the way of the Lord, to do justice and judgment.  The Lord — is [a prohibition against] blasphemy, and thus it is written, and he that blasphemeth the name of the Lord, he shall surely be put to death.  God — is [an injunction against] idolatry, and thus it is written, Thou shalt have no other gods before Me.  The man — refers to bloodshed [murder], and thus it is written, Whoso sheddeth man's blood, by man shall his blood be shed.  Saying — refers to adultery, and thus it is written, They say, If a man put away his wife, and she go from him, and became another man's.  Of every tree of the garden — but not of robbery.  Thou mayest freely eat — but not flesh cut from a living animal. When R. Isaac came,  he taught a reversed interpretation. And He commanded — refers to idolatry; God [Heb. elohim] to social law. Now 'God' may rightly refer to social laws, as it is written, And the master of the house shall be brought unto elohim [i.e., the judges].  But how can 'and He commanded' connote a prohibition of idolatry? — R. Hisda and R. Isaac b. Abdimi-one cited the verse, They have turned aside quickly out of the way which I commanded them: they have made them a molten calf, etc.  And the other cited, Ephraim is oppressed and broken in judgment, because he willingly walked after the commandment.  Wherein do they differ? — In respect of a heathen who made an idol but did not worship it: On the view [that the prohibition of idolatry is derived from] they have made them a molten calf, guilt is incurred as soon as the idol is made [even before it is worshipped]; but according to the opinion that it is from, because he willingly walked after the commandment, there is no liability until the heathen actually follows and worships it. Raba objected: Does any scholar maintain that a heathen is liable to punishment for making an idol even if he did not worship it? Surely it has been taught: With respect to idolatry, such acts for which a Jewish Court decrees sentence of death [on Jewish delinquents] are forbidden to the heathen; but those for which a Jewish Court inflicts no capital penalty on Jewish delinquents are not forbidden to him.  Now what does this exclude? Presumably the case of a heathen who made an idol without worshipping it?  R. Papa answered: No. It excludes the embracing and kissing of idols.  Of which idols do you say this? Is it of those whose normal worship is in this manner; but in that case he is surely liable to death? — Hence it excludes the embracing and kissing of idols which are not usually worshipped thus. 'Social laws.' Were then the children of Noah bidden to observe these? Surely it has been taught: The Israelites were given ten precepts at Marah, seven of which had already been accepted by the children of Noah, to which were added at Marah social laws, the Sabbath, and honouring one's parents; 'Social laws,' for it is written, There [sc. at Marah] he made for them a statute and an ordinance;  'the Sabbath and honouring one's parents'. for it is written, As the Lord thy God commanded thee!  — R. Nahman replied in the name of Rabbah b. Abbuha: The addition at Marah was only in respect of an assembly, witnesses, and formal admonition.  If so, why say 'to which were added social laws'?  — But Raba replied thus: The addition was only in respect of the laws of fines.  But even so, should it not have been said, 'additions were made in the social laws'? — But R. Aha b. Jacob answered thus: The Baraitha informs us that they were commanded to set up law courts in every district and town. But were not the sons of Noah likewise commanded to do this? Surely it has been taught: Just as the Israelites were ordered to set up law courts in every district and town, so were the sons of Noah likewise enjoined to set up law courts in every district and town! — But Raba answered thus: The author of this Baraitha [which states that social laws were added at Marah] is a Tanna of the School of Manasseh, who omitted social laws and blasphemy  [from the list of Noachian precepts] and substituted emasculation and the forbidden mixture [in plants, ploughing. etc.].  For a Tanna of the School of Manasseh taught: The sons of Noah were given seven precepts. viz., [prohibition of] idolatry, adultery, murder, robbery, flesh cut from a living animal, emasculation and forbidden mixtures. R. Judah said: Adam was prohibited idolatry only, for it is written, And the Lord God commanded Adam.  R. Judah b. Bathyra maintained: He was forbidden blasphemy too. Some add social laws. With whom does the following statement of Rab Judah in the name of Rab agree: viz., [God said to Adam,] I am God, do not curse Me; I am God, do not exchange Me for another; I am God, let My fear be upon you?  — This agrees with the last mentioned [who adds social laws to the list]. Now, what is the standpoint of the Tanna of the School of Manasseh? If he interprets the verse, And the Lord God commanded etc. [as interpreted above], he should include these two [social laws and blasphemy] also, and if he does not, whence does he derive the prohibition of the rest? — In truth, he does not accept the interpretation of the verse, 'And the Lord God commanded etc., but maintains that each of these [which he includes] is separately stated: Idolatry and adultery.