Sanhedrin — Daf 49a

תהא לוטא ולא תהא לאטה

אתיוה ליואב דייניה אמר ליה מאי טעמא קטלתיה לאבנר אמר ליה גואל הדם דעשאל הואי עשאל רודף הוה אמר ליה היה לו להצילו באחד מאבריו

אמר ליה לא יכיל ליה א"ל השתא בדופן חמישית כיון ליה דכתיב (שמואל ב ב, כג) ויכהו אבנר באחרי החנית אל החומש וא"ר יוחנן בדופן חמישית במקום שמרה וכבד תלויין בו באחד מאיבריו לא יכיל ליה

אמר ליה ניזיל אבנר מאי טעמא קטלתיה לעמשא אמר ליה עמשא מורד במלכות הוה דכתיב (שמואל ב כ, ד) ויאמר המלך לעמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים וגו' וילך עמשא להזעיק את יהודה ויוחר וגו'

אמר ליה עמשא אכין ורקין דרש

אשכחינהו דפתיח להו במסכתא אמר כתיב (יהושע א, יח) כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת יכול אפילו לדברי תורה תלמוד לומר רק חזק ואמץ

אלא ההוא גברא מורד במלכות הוה דכתיב (מלכים א ב, כח) והשמועה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה

מאי לא נטה אמר רב יהודה שביקש לנטות ולא נטה ומאי טעמא לא נטה אמר רבי אלעזר עדיין ליחלוחית של דוד קיימת

רבי יוסי ברבי חנינא אמר עדיין איצטגניני של דוד קיימין דאמר רב יהודה אמר רב ארבע מאות ילדים היו לו לדוד כולן בני יפת תואר היו ומגדלי בלורית היו ומהלכין בראשי הגייסות היו והן הן בעלי אגרופין של דוד

ופליגא דרבי אבא בר כהנא דאמר רבי אבא בר כהנא אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה דכתיב (שמואל ב ח, טו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו משום דיואב על הצבא ומה טעם יואב על הצבא משום דדוד עושה משפט וצדקה לכל עמו

(שמואל ב ג, כו) ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישיבו אותו מבור הסירה מאי בור הסירה אמר רבי אבא בר כהנא בור וסירה גרמו לו לאבנר שיהרג

(שמואל ב ג, כז) ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי אמר רבי יוחנן שדנו דין סנהדרי א"ל מ"ט קטלתיה לעשאל עשאל רודף היה היה לך להצילו באחד מאיבריו לא יכילי ליה השתא בדופן חמישית כוונת ליה באחד מאיבריו לא יכלת ליה

לדבר אתו בשלי אמר רב יהודה אמר רב על עיסקי שלו (שמואל ב ג, כז) ויכהו שם אל החומש אמר רבי יוחנן בדופן חמישית מקום שמרה וכבד תלויין בו

(מלכים א ב, לב) והשיב ה' את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדיקים וטובים ממנו טובים שהיו דורשין אכין ורקין והוא לא דרש צדיקים שהן בפה ולא עשו והוא באיגרת עשה

(שמואל ב כ, י) ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב אמר רב שלא חשדו

(מלכים א ב, לד) ויקבר בביתו במדבר אטו ביתו מדבר הוא אמר רב יהודה אמר רב כמדבר מה מדבר מופקר לכל אף ביתו של יואב מופקר לכל דבר אחר כמדבר מה מדבר מנוקה מגזל ועריות אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות (דברי הימים א יא, ח) ויואב יחיה את שאר העיר אמר רב יהודה אפילו מוניני וצחנתא טעים פריס להו:

הדרן עלך נגמר הדין

Then Joab was brought before the Court,  and he [Solomon] judged and questioned him, 'Why didst thou kill Abner?'  He answered, 'I was Asahel's  avenger of blood.'  'But Asahel was a pursuer!'  'Even so,' answered he; 'but he [Abner] should have saved himself at the cost of one of his [Asahel's] limbs.'  'Yet perhaps he could not do so, remonstrated [Solomon]. 'If he could aim exactly at the fifth rib,' he retorted, ('even as it is written, Abner with the hinder end of the spear smote him at the waist;  concerning which R. Johanan said: It was at the fifth rib, where the gall-bladder and liver are suspended.) — could he not have aimed at one of his limbs?' Thereupon [Solomon] said: 'Let us drop [the incident of] Abner; why didst thou kill Amasa?'  He answered: 'Amasa disobeyed the royal order,  for it is written, Then said the King to Amasa, Call me the men of Judah together within three days etc. So Amasa went to call the men of Judah together; but he tarried etc.' 'But,' said he [Solomon], 'Amasa interpreted [the particles] 'Ak and Rak.'  [Thus:] he found them  just as they had begun [the study of] a tractate; whereupon he said: It is written, Whosoever he be that shall rebel against thy [the King's] commandments and shall not hearken unto thy words in all that thou commandest him, he shall be put to death.  Now, one might have thought that this holds good even [when the transgression is committed] for the sake of the study of the law: it is therefore written, only [Rak] be strong and of good courage.  But thou thyself  didst disobey the royal order, for it is written, And the tidings  come to Joab, for Joab had turned after Adonijah, though he had turned not after Absalom.  What is the purpose of 'though he had turned not.'  — Rab Judah said: He wished to turn [after him], but did not. And why did he not? — R. Eleazar said: David still possessed his vitality.  R. Jose the son of R. Hanina said: David's star  was still in the ascendant, for Rab Judah said in Rab's name:  Four hundred children had David, all the issue of yefoth to'ar; they had long locks, and used to march at the head of the troops; it was they who were the men of power in David's household. This [view of Joab] is in contradiction to the view held by R. Abba b. Kahana, who said: But for David,  Joab would not have succeeded in  war; and but for Joab, David could not have devoted himself to [the study of] the Torah, for it is written, And David executed justice and righteousness for all his people, and Joab the son of Zeruiah was over the host:  — i.e., why was David able to execute 'justice and righteousness for all his people'? — Because 'Joab was over the host.' And why was 'Joab over the host'?  — Because 'David executed justice and righteousness for all his people.' And when Joab was come out from David he sent messengers after Abner and they brought him back from Bor-Sira.  What meaning has [the name] Bor-Sira? — R. Abba b. Kahana said: Bor  and Sira  caused Abner to be killed. And Joab took him aside into the midst of the gate to speak with him quietly.  R. Johanan said: He judged him according to the law of the Sanhedrin.  Thus he asked him: 'Why didst thou kill Asahel?' — 'Because Asahel was my pursuer.' 'Then thou shouldst have saved thyself  at the cost of one of his limbs!' 'I could not do that,' [he answered]. 'If thou couldst aim exactly at his fifth rib, couldst thou not have prevailed against him by [wounding] one of his limbs?' 'To speak with him ba-sheli [quietly]:' Rab Judah said in Rab's name: [He spoke to him] concerning the putting off [of the shoe].  'And smote him there at the waist:' R. Johanan said: At the fifth rib, where the gall-bladder and liver are suspended. And the Lord will return his [Joab's] blood upon his own head because he fell upon two men more righteous and better than he.  'Better,' because they interpreted aright [the particles] 'ak and rak,  whilst he did not;  'More righteous,' because they were instructed verbally,  yet did not obey, whereas he was instructed in a letter,  and nevertheless carried it out. But Amasa did not beware of the sword that was in Joab's hand.  Rab said: That was because he did not suspect him. And he was buried in his own house in the wilderness.  But was his house a wilderness?  — Rab Judah said in Rab's name: It was like a wilderness, just as a wilderness is free to all, so was Joab's house free to all.  Alternatively: 'Like a wilderness' means, just as a wilderness is free from robbery and licentiousness,  so was Joab's house free from robbery and licentiousness. And Joab kept alive  the rest of the city:  R. Judah said: Even fish broth and hashed fish he would merely taste and then distribute to the poor.