Sanhedrin — Daf 45b

ת"ל סקל יסקל:

ואם לאו עד השני נוטל את האבן: נוטל והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אבן היתה שם משוי שני בני אדם נוטלה ונותנה על לבו אם מת בה יצא וליטעמיך תיקשי לך היא גופא משוי שני בני אדם נוטלה ונותנה על לבו

אלא דמדלי לה בהדי חבריה ושדי לה איהו כי היכי דתיתי מרזיא:

ואם לאו רגימתו כו': והתניא מעולם לא שנה בה אדם מי קאמינא דעביד דאי מיצריך קאמינא

אמר מר אבן היתה כו' והתניא אחת אבן שנסקל בה ואחת עץ שנתלה עליו ואחד סייף שנהרג בו ואחד סודר שנחנק בו כולן נקברין עמו לא צריכא דמתקני ומייתי אחריני חלופייהו

נקברין עמו והתניא אין נקברין עמו אמר רב פפא מאי עמו עמו בתפיסתו

אמר שמואל נקטעה יד העדים פטור מאי טעמא דבעינא (דברים יז, ז) יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא

אלא מעתה עדים גידמין דמעיקרא הכי נמי דפסילי שאני התם דאמר קרא יד העדים שהיתה כבר

מיתיבי כל מקום שיעידוהו שנים ויאמרו מעידין אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג תרגמא שמואל בהן הן עדיו

ומי בעינן קרא כדכתיב והתניא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת המכה מכל מקום

שאני התם דאמר קרא מות יומת

וליגמר מיניה משום דהוה רוצח וגואל הדם שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

רוצח הא דאמרן גואל הדם מאי היא דתניא (במדבר לה, כא) גואל הדם ימית את הרוצח מצוה בגואל הדם ומניין שאם אין לו גואל שב"ד מעמידין לו גואל שנאמר (במדבר לה, יט) בפגעו בו מכל מקום

א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי ומי לא בעינן קרא כדכתיב והתנן היה אחד מהן גידם או אילם או חיגר או סומא או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה

שנאמר (דברים כא, יט) ותפשו בו ולא גידמין (דברים כא, יט) והוציאו אותו ולא חיגרין (דברים כא, ז) ואמרו ולא אילמין (דברים כא, כ) בננו זה ולא סומין (דברים כא, כ) איננו שומע בקולנו ולא חרשין

מאי טעמא לאו משום דבעינן קרא כדכתיב לא שאני התם דכוליה קרא יתירא הוא

ת"ש אין לה רחוב אין נעשית עיר הנדחת דברי רבי ישמעאל ר' עקיבא אומר אין לה רחוב עושין לה רחוב

עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר רחובה דמעיקרא בעינן ומר סבר רחובה דהשתא נמי כדמעיקרא דמי אבל דכ"ע בעינן קרא כדכתיב

תנאי היא דתנן אין לו בהן יד בהן רגל אזן ימנית אין לו טהרה עולמית רבי אליעזר אומר נותן על מקומו ויוצא רבי שמעון אומר נותן על שמאלו ויוצא:

מתני׳ כל הנסקלין נתלין דברי רבי אליעזר וחכ"א אינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז

האיש תולין אותו פניו כלפי העם והאשה פניה כלפי העץ דברי רבי אליעזר וחכ"א האיש נתלה ואין האשה נתלית אמר (להן) רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון אמרו לו שמונים נשים תלה ואין דנין שנים ביום אחד:

גמ׳ ת"ר (דברים כא, כב) והומת ותלית יכול כל המומתין נתלין ת"ל (דברים כא, כג) כי קללת אלהים תלוי מה מקלל זה שבסקילה אף כל שבסקילה דברי רבי אליעזר

וחכ"א מה מקלל זה שכפר בעיקר אף כל שכפר בעיקר

במאי קא מיפלגי רבנן דרשי כללי ופרטי רבי אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי

רבנן דרשי כללי ופרטי והומת ותלית כלל כי קללת פרט אי הוו מקרבי להדדי אמרינן אין בכלל אלא מה שבפרט הני אין מידי אחרינא לא

BUT IF NOT, THE SECOND WITNESS TOOK THE STONE. 'HE TOOK'?  But has it not been taught: R. Simeon b. Eleazar says: 'A stone was there which it took two men to lift, — he lifted that and dropped it on his [the victim's] chest; if it killed him, his duty was fulfilled'?  But on your reasoning, that itself is inconsistent! That 'which it took two men to lift' — 'he lifted that and dropped it on his chest!' But it must mean that he lifts it up together with his fellow witness, but drops it [down] by himself in order that it may come down with force. BUT IF NOT, HE WAS STONED BY ALL ISRAEL, etc. But has it not been taught: It [the stoning] was never actually repeated?  — Do I then say that it was done? I merely state what might be necessary! The Master said: 'A stone was there etc.'  But has it not been taught: 'The stone with which he [the condemned] was stoned, the gallows on which he was hanged, the sword with which he was beheaded, or the cloth with which he was strangled, are all buried with him'?  — It merely means that others were prepared and brought in their place.  'They are all buried with him.' Surely it has been taught: They are not buried with him!  — R. Papa explained: What is meant by 'with him?' In the earth surrounding his corpse. Samuel said: If the hand[s] of the witnesses were cut off,  he [the condemned] goes free. Why so? — Because it is necessary that The hand of the witnesses shall be first upon him,  which is here impossible. But according to this, if they were without hands from the outset,  are they also ineligible?  — There  it is different, for Scripture states, The hand of the witnesses, implying, the hand which they had previously possessed. An objection is raised; 'Wherever two witnesses testify, saying, We testify against so and so  that he was sentenced by such and such a court, and so and so are his witnesses, he is to be executed'.  — Samuel explained this as referring to a case where the same were also the original witnesses.  But must [every] verse be [carried out] as written? Has it not been taught: 'He that smote him shall surely be put to death, he is a murderer?  I only know that he may be executed with the death that is decreed for him.  But where it is not possible to execute him in the manner prescribed,  whence do I know that one may execute him by any means possible? From the verse: He that smote him shall surely be put to death, — in all cases'?  — There it is different, for Scripture says, He shall surely be put to death.  Then let us draw an inference from it.  — Because the references to a murderer, and the 'avenger of blood' are two verses written with the same object, and the teaching of two such verses does not extend to anything else.  'A murderer', as has just been stated. And what is the reference to the 'avenger of blood'? — It has been taught: The avenger of blood shall himself put the murderer to death;  it is [primarily] the duty of the avenger of blood [to slay the murderer]. And whence do we know that, if he [the murdered man] has no avenger of blood,  the Beth din must appoint one?  — From the verse, When he meeteth him,  i.e., in all cases. Mar Kashisha, the son of R. Hisda, said to R. Ashi: But are we really not to interpret the verse literally? Have we not learnt: If either of them  has a hand or fingers cut off, or is dumb, lame, blind, or deaf, he does not become a 'stubborn and rebellious son';  because it is written, And they shall lay hold on him,  — this excludes those with hands or fingers cut off; and they shall bring him out, so excluding lame [parents]; and they shall say, excluding the dumb; this our son,  excluding the blind; he will not obey our voice, excluding the deaf.  Why so? Surely because a verse must be literally interpreted! — No. There it is different, because the entire verse is superfluous. Come and hear! If it [the city] has no 'public square',  it cannot become a condemned city: this is R. Ishmael's view. R. Akiba said: If it has no public square, one is made for it.  Now, they differ only in that one holds that 'the public square thereof'  implies, that it must have been there from the outset [i.e., before sentence]; and the other holds that 'the public square thereof', even if it has only now [sc. after sentence] become one, is to be regarded as though it had been one originally. Yet both agree that the verse must be interpreted literally! — It is a point of difference between Tannaim, for we learnt:  If he has no thumb or great toe or right ear, he can never obtain cleansing. R. Eliezer said: He [the priest] applies it [the blood] on the corresponding place, and his duty is discharged. R. Simeon said: He applies it on the left side and his duty is discharged. MISHNAH. ALL WHO ARE STONED ARE [AFTERWARDS] HANGED: THIS IS R. ELIEZER'S VIEW, THE SAGES SAY: ONLY THE BLASPHEMER AND THE IDOLATER ARE HANGED. A MAN IS HANGED WITH HIS FACE TOWARDS THE SPECTATORS, BUT A WOMAN WITH HER FACE TOWARDS THE GALLOWS: THIS IS THE VIEW OF R. ELIEZER. BUT THE SAGES SAY: A MAN IS HANGED, BUT NOT A WOMAN. WHEREUPON R. ELIEZER SAID TO THEM: BUT DID NOT SIMEON B. SHETAH HANG WOMEN AT ASHKELON?  THEY RETORTED: [ON THAT OCCASION] HE HANGED EIGHTY WOMEN, NOTWITHSTANDING THAT TWO [MALEFACTORS] MUST NOT BE TRIED ON THE SAME DAY. GEMARA. Our Rabbis taught: [Scripture states,] And if he be put to death, then thou shalt hang him on a tree:  I might think that all who are put to death are to be hanged: therefore Scripture states, For he is hanged [because of] a curse against God.  Just as the blasphemer in question is executed by stoning, so all who are stoned [must be subsequently hanged]: this is R. Eliezer's view. But the Sages say: Just as the blasphemer in question denied the fundamental principle [of faith].  So all who deny the fundamental principle [of faith].  Wherein do they differ?  — The Rabbis  employ [the rule of] the general and the particular; whilst R. Eliezer employs [the rule of] extension and limitation.  'The Rabbis employ [the rule of] the general and the particular.' [Thus:] And if he be put to death then thou shalt hang him, is a general proposition; for he is hanged [because of] a curse against God is the particular. Now, had these two clauses been placed beside each other,  we should have said, the general includes nothing [but] the particular, i.e., only this man  and no one else.