Sanhedrin — Daf 46a

השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי עבודת כוכבים דדמי ליה בכל מילי

ור' אליעזר דריש ריבויי ומיעוטי והומת ותלית רבוי כי קללת מיעוט אי הוו מקרבי להדדי לא הוו מרבינן אלא עבודת כוכבי' דדמי לה בכל מילי השתא דמרחקי מהדדי אהני לרבויי שאר הנסקלין:

האיש תולין וכו': מ"ט דרבנן אמר קרא (דברים כא, כב) ותלית אותו אותו ולא אותה ור' אליעזר אותו בלא כסותו

ורבנן אין הכי נמי אלא אמר קרא (דברים כא, כב) וכי יהיה באיש חטא איש ולא אשה

ור' אליעזר האי וכי יהיה באיש מאי דריש ביה אמר ריש לקיש ההוא למעוטי בן סורר ומורה והתניא בן סורר ומורה נסקל ונתלה דברי ר' אליעזר אלא אמר רב נחמן בר יצחק לרבות בן סורר ומורה מאי טעמא

דאמר קרא וכי יהיה באיש חטא איש ולא בן חטא מי שעל חטאו נהרג יצא בן סורר ומורה שעל שום סופו נהרג הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות:

אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטח תלה נשים כו': אמר רב חסדא לא שנו אלא בשתי מיתות אבל במיתה אחת דנין והא מעשה דשמעון בן שטח דמיתה אחת הואי וקא אמרו ליה דאין דנין

אלא אי איתמר הכי איתמר לא שנו אלא במיתה אחת כעין שתי מיתות והיכי דמי כגון שתי עבירות אבל במיתה אחת ועבירה אחת דנין

מתיב רב אדא בר אהבה אין דנין שנים ביום אחד ואפילו בנואף ונואפת תרגמא רב חסדא בבת כהן ובועלה

או בבת כהן וזוממי זוממיה

תניא ר"א בן יעקב אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה

ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך:

מתני׳ כיצד תולין אותו משקעין את הקורה בארץ והעץ יוצא ומקיף שתי ידיו זו על גב זו ותולה אותו רבי יוסי אומר הקורה מוטה על הכותל ותולה אותו כדרך שהטבחין עושין

ומתירין אותו מיד ואם לן עובר עליו בלא תעשה שנאמר (דברים כא, כג) לא תלין נבלתו על העץ כי קבר תקברנו כי קללת אלהים תלוי וגו' כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצא שם שמים מתחלל

אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים

ולא זו בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עובר בלא תעשה הלינהו לכבודו להביא לו ארון ותכריכים אינו עובר עליו

ולא היו קוברין אותו בקברות אבותיו אלא שתי בתי קברות היו מתוקנין לבית דין אחת לנהרגין ולנחנקין ואחת לנסקלין ולנשרפין נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן והקרובים באים ושואלים בשלום הדיינין ובשלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם שדין אמת דנתם

A MAN IS HANGED etc. What is the Rabbis' reason? — Scripture states, then the shalt hang him — 'him',  but not her.  And R. Eliezer?  — 'Him' implies without his clothes. And the Rabbis?  — [They admit that] that indeed is so; but Scripture says, And if a man have committed a sin,  implying, a man, but not a woman. And R. Eliezer, — how does he interpret the words, And if a man have committed? — Resh Lakish answered: As excluding a stubborn and rebellious son  [from that mode of execution]. But has it not been taught: A stubborn and rebellious son is stoned and [afterwards] hanged: so says R. Eliezer? — But, said R. Nahman b. Isaac: [He interprets it] as including a stubborn and rebellious son. How so?  — Scripture says, As if a man has committed a sin — 'a man,' but not a son; 'a sin' implies one who is executed for his [present] sin, thus excluding a stubborn and rebellious son, who is executed on account of his ultimate destiny.  So we have one exclusion following another, and such always indicates inclusion. WHEREUPON R. ELIEZER SAID TO THEM: BUT DID NOT SIMEON B. SHETAH HANG etc. R. Hisda said: They taught thisonly of two different death penalties,  but if a single mode of execution is involved, they [two charges] may be tried [on the same day]. But in the instance of Simeon b. Shetah, only one mode of execution was involved, and yet [the Sages] said to himthat the cases should not [legally] have been tried! — But if a statement was made, it was made thus: They taught this only of a single death penalty appearing as two. And how can that be? E.g., [when one is accused of] two different transgressions.  But cases dealing with the same transgression and the same mode of execution may be tried. R. Adda b. Ahabah raised an objection: 'Two [capital] cases may not be tried in one day; not even that of an adulterer and his paramour'?  R. Hisda explained this as referring to the daughter of a priest and her paramour;  or to the daughter of a priest and the refuters of the refuting witnesses. It has been taught: R. Eliezer b. Jacob said: I have heard  that the Beth din may, [when necessary,] impose flagellation and pronounce [capital] sentences even where not [warranted] by the Torah; yet not with the intention of disregarding the Torah but [on the contrary] in order to safeguard it.  It once happened that a man rode a horse on the Sabbath in the Greek period and he was brought before the Court and stoned, not because he was liable thereto,  but because it was [practically] required by the times.  Again it happened that a man once had intercourse with his wife under a fig tree.  He was brought before the Beth din and flogged, not because he merited it,  but because the times required it. R. MEIR SAID:  WHEN MAN SUFFERS,  WHAT EXPRESSION DOES THE SHECHINAH  USE? — MY HEAD IS TOO HEAVY FOR ME, MY ARM IS TOO HEAVY FOR ME.  AND IF GOD IS SO GRIEVED OVER THE BLOOD OF THE WICKED THAT IS SHED, HOW MUCH MORE SO OVER THE BLOOD OF THE RIGHTEOUS! AND NOT ONLY OF THIS ONE [A CRIMINAL,] DID THEY [SC. THE SAGES] SAY IT,  BUT WHOSOEVER LETS HIS DEAD LIE OVER NIGHT TRANSGRESSES A NEGATIVE COMMAND.  IF HE KEPT HIM OVER NIGHT FOR THE SAKE OF HIS  HONOUR, TO PROCURE FOR HIM A COFFIN OR A SHROUD, HE DOES NOT TRANSGRESS THEREBY. AND THEY DID NOT BURY HIM [THE EXECUTED PERSON] IN HIS ANCESTRAL TOMB, BUT TWO BURIAL PLACES WERE PREPARED BY THE BETH DIN, ONE FOR THOSE WHO WERE DECAPITATED OR STRANGLED, AND THE OTHER FOR THOSE WHO WERE STONED OR BURNED. WHEN THE FLESH WAS COMPLETELY DECOMPOSED, THE BONES WERE GATHERED AND BURIED IN THEIR PROPER PLACE.  THE RELATIVES THEN  CAME AND GREETED THE JUDGES AND WITNESSES, AS IF TO SAY, WE HAVE NO [ILL FEELINGS] AGAINST YOU IN OUR HEARTS, FOR YE GAVE A TRUE JUDGMENT.