Sanhedrin — Daf 40b

ואימא חדא חדא כדכתיבא דא"כ ליכתבינהו רחמנא בחדא כיון דכולהו בהדי הדדי כתיבא מהדדי ילפי וכיון דילפי מהדדי כמאן דכתיב בחדא דמי

והא לא דמיא להדדי (סימן פל"ט סיי"ף התרא"ה)

עיר הנדחת להנך תרתי לא דמיא שכן ממונן פלט ע"ז להנך תרתי לא דמיא שכן בסייף עדים זוממין להנך תרתי לא דמיא שכן צריכים התראה

בהיטב היטב ילפינן מהדדי וגזירה שוה מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך לאיי אפנויי מופני מדהוה ליה למיכתב ודרשו וחקרו ושני קרא בדיבוריה בהיטב שמע מינה לאפנויי

ואכתי מופנה מצד אחד הוא בשלמא הנך תרתי מופנה הוא משום דהוה ליה למכתב אלא עיר הנדחת מאי הוה ליה למכתב הא כתיבא כולהו

התם נמי אפנויי מופנה מדהוה ליה למכתב דרוש תדרוש או חקור תחקור ושני קרא בדיבוריה בהיטב שמע מינה לאפנויי

ואתו נחנקין בק"ו מנסקלין ומנהרגין ואתו נשרפין בקל וחומר מנסקלים

הניחא לרבנן דאמרי סקילה חמורה אלא לרבי שמעון דאמר שריפה חמורה מאי איכא למימר

אלא אמר רב יהודה (דברים יג, טו) והנה אמת נכון והנה אמת נכון הא חד סרי שבע לשבע חקירות דל תלת לגזירה שוה פשא להו חדא

לר"ש לאתויי נשרפין לרבנן מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא

מגדף בה רבי אבהו אימא לאתויי שמנה חקירות ושמנה חקירות מי איכא אלמה לא והאיכא לאתויי בכמה בשעה ותניא נמי הכי היו בודקין אותו בשמנה חקירות

הניחא לאביי אליבא דר"מ דאמר אין אדם טועה ולא כלום ולהך לישנא נמי דאמר אדם טועה משהו שפיר אלא לאביי אליבא דר' יהודה דאמר אדם טועה חצי שעה ולרבא דאמר טעו אינשי טובא מאי איכא למימר

אלא לאתויי בכמה ביובל

היינו באיזה שבוע אלא לאתויי באיזה יובל ואידך כיון דאמר באיזה שבוע לא בעי באיזה יובל:

רבי יוסי אומר: תניא אמר להם רבי יוסי לחכמים לדבריכם מי שבא ואמר אמש הרגו אומר לו באיזו שבוע באיזו שנה באיזו חדש בכמה בחדש

אמרו לו לדבריך מי שבא ואמר עכשיו הרגו אומר לו באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום

אלא אע"ג דלא צריך רמינן עליה כדרבי שמעון בן אלעזר ה"נ אע"ג דלא צריך רמינן עליה כדרבי שמעון בן אלעזר

ור' יוסי אמש הרגו שכיח ברוב עדיות עכשיו הרגו לא שכיח ברוב עדיות:

מכירים אתם אותו: תנו רבנן מכירים אתם אותו נכרי הרג ישראל הרג התריתם בו קיבל עליו התראה התיר עצמו למיתה המית בתוך כדי דיבור

העובד ע"ז את מי עבד לפעור עבד למרקוליס עבד ובמה עבד בזיבוח בקיטור בניסוך בהשתחואה

אמר עולא מניין להתראה מן התורה שנאמר (ויקרא כ, יז) ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה אטו בראייה תליא מילתא אלא עד שיראוהו טעמו של דבר אם אינו ענין לכרת

Now,  we infer [the same requirement for charges punishable by] strangulation a minori from cases punishable by stoning or decapitation.  Again, the same is deduced for cases of burning a minori from those of stoning.  This [however] is right on the view of the Rabbis that stoning is severer [than burning]. But what is to be said on the view of R. Simeon that burning is the severer?  — Rab Judah therefore said: [Scripture states,] Behold if it be truth and the thing certain,  [and again] Behold if it be truth and the thing certain:  this gives eleven [expressions implying inquiry].  Seven [are employed] to indicate the seven queries: then subtracting the three needed for the gezerah shawah,  one still remains, whose purpose according to R. Simeon, is to include the cases of burning,  whereas according to the Rabbis,  [the necessary explanation is that] Scripture [sometimes] takes the trouble of stating a fact which can be deduced a minori. R. Abbahu ridiculed this [explanation]: Perhaps it [the eleventh expression] indicates an eighth query!  But are eight queries [hakiroth] conceivable?  Why not? Surely, What part of the hour, may be added [as the eighth question]! And indeed, it has been taught even so: 'They examined him with eight queries.' Now, that is correct  according to Abaye on R. Meir's ruling, viz., A man is [to be treated as] not liable to make even the slightest error.  And even according to the version which states, A man is liable to make a slight error: it is also right.  But according to Abaye on R. Judah's ruling, viz., A man is liable to err to the extent of half an hour, and according to Raba, who said, People are liable to err to even a greater extent, what can you say? — Well then, [the eleventh expression] may be intended to add, 'Which year of the Jubilee' as a query. But that is identical with: 'In what septennate?'! — Rather this is the additional question: 'In what Jubilee? And the other Tanna? — 45 Since he [the witness] tells us in which septennate, it is necessary to ask: 'In which Jubilee?' R. JOSE SAID etc. it has been taught: R. Jose said to the Sages: According to your view, one who comes and testifies, 'He killed him last night,' must be asked: 'In which septennate? In what year? In what month? On what day of the month?' They retorted: And according to your view, one who comes and declares, 'He killed him just now,' is to be asked: 'On what day? At what hour? And where?' But [you too must answer that] even though the questions may be unnecessary, they are put to them [the witnesses], in accordance with the view of R. Simeon b. Eleazar;  so here too,  even if they are unnecessary, they are put to them [the witnesses], in accordance with R. Simeon b. Eleazar's view. And R. Jose?  — 'He killed him last night,' is a frequent testimony; whereas, 'He has killed him just now,' is rare. DID YE KNOW HIM? Our Rabbis taught: [The following questions are asked]: Do ye know him? Did he kill a heathen? Did he kill an Israelite? Did ye warn him? Did he accept your warning?  Did he admit his liability to death?  Did he commit the murder within the time needed for an utterance?  Where he committed idolatry, [the witness is asked:] Which [idol] did he worship? Did he worship Peor?  Did he worship Merkolis?  How did he worship? By sacrifice, offering incense, libations, or prostration? 'Ulla said: Where is the need of warning intimated in the Torah? — In the verse, And if a man shall take his sister, his father's daughter, or his mother's daughter, and see her nakedness.  Does guilt then depend upon [mere] seeing? Hence it must mean [that he is liable to punishment] only if he 'sees' the reasonableness thereof.  And since this is inapplicable to Kareth,