Sanhedrin — Daf 40a

מתני׳ היו בודקין אותן בשבע חקירות באיזו שבוע באיזו שנה באיזו חודש בכמה בחדש באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום ר' יוסי אומר באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום

מכירין אתם אותו התרתם בו העובד ע"ז את מי עבד ובמה עבד

כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים

מה בין חקירות לבדיקות חקירות אחד אומר איני יודע עדותן בטילה בדיקות אחד אומר איני יודע ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטילה

אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קיימת שזה יודע בעיבורו של חדש וזה אינו יודע בעיבורו של חדש

זה אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה

אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטילה

רבי יהודה אומר קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטילה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב

ואח"כ מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים פותחין בזכות אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהם ולא היה יורד משם כל היום כולו

אם יש ממש בדבריו שומעין לו ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ובלבד שיש ממש בדבריו

ואם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין אותו למחר ומזדווגין זוגות זוגות היו ממעטין ממאכל ולא היו שותין יין כל היום ונושאין ונותנין כל הלילה ולמחרת משכימין ובאין לב"ד

המזכה אומר אני מזכה ומזכה אני במקומי והמחייב אומר אני מחייב ומחייב אני במקומי המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה טעו בדבר שני סופרי הדיינין מזכירין אותו אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדים למנין שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי

שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין ואפילו אחד עשר מזכין ואחד עשר מחייבין ואחד אומר איני יודע ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין וכמה מוסיפין שנים שנים עד שבעים ואחד

שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין:

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה דאמר קרא (דברים יג, טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב ואומר (דברים יז, ד) והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ואומר (דברים יט, יח) ודרשו השופטים היטב

MISHNAH. THEY [THE JUDGES] USED TO EXAMINE THEM  WITH SEVEN [HAKIROTH] SEARCHING QUERIES: IN WHAT SEPTENNATE?  IN WHAT YEAR? IN WHAT MONTH? ON WHICH DAY OF THE MONTH? ON WHAT DAY?  AT WHAT HOUR [OF THE DAY]? AND, AT WHAT PLACE? R. JOSE SAID: [THEY WERE ONLY ASKED:] ON WHICH DAY [OF THE WEEK]? AT WHAT HOUR? AND, AT WHAT PLACE? [THEY WERE FURTHER ASKED:] DID YE KNOW HIM?  AND, DID YE WARN HIM? WHERE ONE COMMITS IDOLATRY, [THE WITNESSES ARE ALSO ASKED] WHAT  DID HE WORSHIP? AND, HOW  DID HE WORSHIP? THE MORE EXHAUSTIVE THE CROSS-EXAMINATION [BEDIKOTH] THE MORE PRAISEWORTHY THE JUDGE. IT ONCE HAPPENED THAT BEN ZAKKAI  CROSS-EXAMINED [THE WITNESSES] EVEN AS TO THE STALKS OF THE FIGS. WHAT IS THE DIFFERENCE BETWEEN HAKIROTH AND BEDIKOTH?  — IN HAKIROTH, IF ONE [OF THE WITNESSES] ANSWERS: 'I DO NOT KNOW,' THEIR  EVIDENCE IS VOID. WITH RESPECT TO BEDIKOTH, HOWEVER, IF ONE ANSWERS: I DO NOT KNOW,' OR EVEN IF BOTH SAY: 'WE DO NOT KNOW, THEIR EVIDENCE IS VALID. BUT IF THEY [THE WITNESSES] CONTRADICT EACH OTHER, WHETHER IN THE HAKIROTH OR THE BEDIKOTH, THEIR EVIDENCE IS VOID. IF ONE [WITNESS] TESTIFIES, '[IT HAPPENED] ON THE SECOND OF THE MONTH,' AND THE OTHER, 'ON THE THIRD OF THE MONTH:' THEIR EVIDENCE IS VALID, FOR ONE MAY HAVE BEEN AWARE OF THE INTERCALATION OF THE MONTH AND THE OTHER MAY NOT HAVE BEEN AWARE OF IT.  IF, HOWEVER, ONE SAYS, 'ON THE THIRD,' AND THE OTHER, 'ON THE FIFTH, THEIR EVIDENCE IS INVALID. SIMILARLY, IF ONE TESTIFIES, 'DURING THE SECOND HOUR [OF THE DAY]'  AND THE OTHER 'DURING THE THIRD HOUR:' THEIR EVIDENCE IS VALID.  BUT IF ONE SAYS, AT THREE,' AND ANOTHER, 'AT FIVE,' THEIR EVIDENCE IS INVALID.  R. JUDAH SAID: [EVEN THEN, THEIR EVIDENCE IS] VALID. BUT IF ONE SAYS, 'AT FIVE,' AND THE OTHER, 'AT SEVEN,' THEIR EVIDENCE IS INVALID, FOR AT FIVE THE SUN IS TO THE EAST, WHILE AT SEVEN, THE SUN IS TO THE WEST. AFTER THIS, THE SECOND [WITNESS] IS ADMITTED  AND [LIKEWISE] EXAMINED. IF THEIR EVIDENCE TALLIES, THEY [THE JUDGES] COMMENCE [THE PROCEEDINGS] IN FAVOUR [OF THE ACCUSED]. SHOULD ONE OF THE WITNESSES DECLARE, 'I HAVE SOMETHING TO SAY IN HIS FAVOUR'; OR ONE OF THE DISCIPLES, 'I HAVE AN ARGUMENT IN HIS DISFAVOUR', HE IS SILENCED.  BUT IF A DISCIPLE SAYS, 'I HAVE SOMETHING TO PLEAD IN HIS FAVOUR', HE IS BROUGHT UP AND SEATED WITH THEM,  AND DOES NOT DESCEND FROM THERE ALL THAT DAY. IF THERE IS SUBSTANCE IN HIS STATEMENT HE IS HEARD. AND EVEN IF HE [THE ACCUSED] HIMSELF SAYS,' I AM IN A POSITION TO PLEAD IN MY OWN DEFENCE, HE IS HEARD, PROVIDED THERE IS SUBSTANCE IN HIS STATEMENT. IF THEY FIND HIM NOT GUILTY, HE IS DISCHARGED, IF NOT, IT [THE TRIAL] IS ADJOURNED TILL THE FOLLOWING DAY,  WHILST THEY [THE JUDGES] GO ABOUT IN PAIRS,  PRACTISE MODERATION IN FOOD, DRINK NO WINE THE WHOLE DAY,  AND DISCUSS  THE CASE THROUGHOUT THE NIGHT. EARLY NEXT MORNING THEY REASSEMBLE IN COURT. HE WHO IS IN FAVOUR OF ACQUITTAL STATES, 'I DECLARED HIM INNOCENT AND STAND BY MY OPINION.' WHILE HE WHO IS IN FAVOUR OF CONDEMNATION SHALL SAY: 'I DECLARE HIM GUILTY AND STAND BY MY OPINION.' ONE WHO [PREVIOUSLY] ARGUED FOR CONVICTION MAY NOW ARGUE FOR ACQUITTAL, BUT NOT VICE VERSA. IF THEY HAVE MADE ANY MISTAKE, THE TWO JUDGES' CLERKS  ARE TO REMIND THEM THEREOF. IF THEY FIND HIM NOT GUILTY, THEY DISCHARGE HIM. IF NOT, THEY TAKE A VOTE.  IF TWELVE ACQUIT AND ELEVEN CONDEMN, HE IS ACQUITTED. IF TWELVE CONDEMN AND ELEVEN ACQUIT, OR IF ELEVEN CONDEMN AND ELEVEN ACQUIT AND ONE SAYS, 'I DO NOT KNOW,'  OR EVEN IF TWENTY-TWO ACQUIT OR CONDEMN AND A SINGLE ONE SAYS, 'I DO NOT KNOW,'  THEY ADD TO THE JUDGES. UP TO WHAT NUMBER IS THE COURT INCREASED? — BY TWOS UP TO THE LIMIT OF SEVENTY-ONE. IF THIRTY-SIX ACQUIT AND THIRTY-FIVE CONDEMN,  HE IS ACQUITTED. BUT IF THIRTY-SIX CONDEMN AND THIRTY-FIVE ACQUIT, THE TWO SIDES DEBATE THE CASE TOGETHER UNTIL ONE OF THOSE WHO CONDEMN AGREES WITH THE VIEW OF THOSE WHO ARE FOR ACQUITTAL. GEMARA. 'Whence is this  inferred? — Rab Judah said: Scripture states, Then shalt thou inquire and make search and ask diligently;  and it says, And [if] it be told thee and thou hear it, then shalt thou inquire diligently;  again it says, And the judges shall inquire diligently.