Sanhedrin — Daf 23a

מתני׳ דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהן בוררין להן עוד אחד דברי ר"מ וחכמים אומרים שני דיינין בוררין להן עוד אחד

זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרין או מומחין מפי בית דין אינו יכול לפוסלן

זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרין אינו יכול לפוסלן:

גמ׳ מאי זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד בתלתא סגי

הכי קאמר כשזה בורר לו ב"ד אחד וזה בורר לו ב"ד אחד שניהן בוררין להן עוד אחד

ואפילו לוה מצי מעכב והאמר ר' אלעזר לא שנו אלא מלוה אבל לוה כופין אותו ודן בעירו

כדאמר רבי יוחנן בערכאות שבסוריא שנו הכא נמי בערכאות שבסוריא שנו אבל מומחין לא

רב פפא אמר אפילו תימא מומחין כגון בי דינא דרב הונא ודרב חסדא דקאמר ליה מי קא מטרחנא לך

תנן וחכ"א שני דיינין בוררין להן עוד אחד ואי ס"ד כדקאמרינן ב"ד בית דין בתר דפסלי להו אזלו ובררו להו בי דינא אחריני

ועוד מאי זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד

אלא ה"ק כשזה בורר לו דיין אחד וזה בורר לו דיין אחד שניהן בוררין להן עוד אחד

מאי שנא דעבדי הכי אמרי במערבא משמיה דר' זירא מתוך שזה בורר לו דיין אחד וזה בורר לו דיין אחד ושניהן בוררין להן עוד אחד יצא הדין לאמיתו:

וחכמים אומרים כו': נימא בדרב יהודה אמר רב קמיפלגי

דאמר רב יהודה אמר רב אין העדים חותמין על השטר אלא א"כ יודעין מי חותם עמהן רבי מאיר לית ליה דרב יהודה אמר רב ורבנן אית להו דרב יהודה אמר רב

לא דכולי עלמא אית להו דרב יהודה אמר רב ודעת הדיינין כ"ע לא פליגי דבעינן כי פליגי דעת בעלי דינין ר"מ סבר דעת בעלי דינין נמי בעינן ורבנן סברי דעת הדיינין בעינן דעת בעלי דינין לא בעינן

גופא אמר רב יהודה אמר רב אין העדים חותמין על השטר כו' תניא נמי הכי כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין לא היו חותמין על השטר אלא א"כ יודעין מי חותם עמהן ולא היו יושבין בדין אלא א"כ יודעין מי יושב עמהן ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מיסב עמהן:

זה פוסל דיינו כו': כל כמיניה דפסיל דייני

א"ר יוחנן בערכאות שבסוריא שנו אבל מומחים לא

הא מדקתני סיפא וחכ"א אימתי בזמן שמביא ראיה שהן קרובין או פסולין אבל אם היו כשרין או מומחין מפי ב"ד אינו יכול לפוסלן מכלל דר' מאיר מומחין נמי קאמר

ה"ק אבל אם היו כשרין נעשו כמומחין מפי ב"ד ואינו יכול לפוסלן

ת"ש אמרו לו לר"מ לא כל הימנו שפוסל דיין שמומחה לרבים

אימא לא כל הימנו שפוסל דיין שהמחוהו רבים עליהם

תניא נמי הכי לעולם פוסל והולך עד שיקבל עליו ב"ד שמומחה לרבים דברי ר"מ

והא עדים כמומחין דמי ואמר ר"מ זה פוסל עדיו של זה וזה פוסל עדיו של זה

הא איתמר עלה אמר ריש לקיש פה קדוש יאמר דבר זה תני עדו

עדו למאי אילימא לממון רחמנא פסליה אי לשבועה הימוני מהימן כבי תרי

לעולם לממון לא צריכא דקבליה עליה כבי תרי

מאי קמ"ל דמצי הדר ביה תנינא אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי ג' רועי בקר ר"מ אומר יכול לחזור בו וחכ"א אינו יכול לחזור בו

MISHNAH. CIVIL ACTIONS [ARE TO BE TRIED] BY THREE. EACH [LITIGANT] CHOOSES ONE, AND THE TWO JOINTLY CHOOSE A THIRD: SO HOLDS R. MEIR. BUT THE SAGES RULE: THE TWO JUDGES NOMINATE THE THIRD. EACH PARTY MAY OBJECT TO THE JUDGE CHOSEN BY THE OTHER, SO HOLDS R. MEIR. BUT THE SAGES SAY: WHEN IS THIS SO? ONLY IF THE OBJECTOR ADDUCES PROOF THAT THEY ARE EITHER KINSMEN OR [OTHERWISE] INELIGIBLE; BUT IF FIT OR RECOGNISED BY THE BETH DIN AS MUMHIN,  THEY CANNOT BE DISQUALIFIED. EACH PARTY MAY REJECT THE WITNESSES PRODUCED BY THE OTHER:  SO HOLDS R. MEIR. BUT THE SAGES SAY, WHEN IS THIS SO? ONLY WHEN PROOF IS BROUGHT THAT THEY ARE EITHER KINSMEN OR [OTHERWISE] INELIGIBLE; BUT IF THEY ARE [LEGALLY] ELIGIBLE, NO ONE CAN DISQUALIFY THEM. GEMARA. Why should each of the parties choose one [Beth din]:  do not three [judges] suffice? — The Mishnah is meant thus: If each party chose a different Beth din, [so that one is not mutually accepted], they must jointly choose a third.  Can then the debtor too reject [the Beth din chosen by the creditor]? Did not R. Eleazar say:  This refers only to the creditor; but the debtor can be compelled to appear for trial in his [the creditor's] town? — It is as R. Johanan said [below]: we learnt this only in reference to Syrian lawcourts;  and so here too; but not Mumhin.  R. Papa said: It may even refer to Mumhin, e.g., the courts of R. Huna and R. Hisda,  for he [the debtor] can say: Am I giving you any trouble? We learnt: THE SAGES RULE: THE TWO JUDGES NOMINATE THE THIRD. Now, should you think it means as we have said, viz., Beth din;  can a Beth din, after being rejected, go and choose them another?  Again, how interpret, EACH PARTY CHOOSES ONE?  — But it means thus: Each [litigant] having chosen a judge, these two [litigants] jointly select a third. Why should they do so? — They said in 'the West'  in the name of R. Zera: Since each selects a judge, and together they [the litigants] select the third, a true judgment will be rendered. BUT THE SAGES RULE etc. Shall we say that they  differ in regard to the law cited by Rab Judah in the name of Rab? For Rab Judah said in the name of Rab: Witnesses may not sign a deed unless they are aware who is to sign with them:  R. Meir thus disagreeing with the dictum of Rab Judah given in the name of Rab,  while the Rabbis accept it?  — No, all agree with Rab Judah's statement in Rab's name and none dispute that the [third judge] must have the consent of his colleagues; they only differ as to whether the consent of the litigants is necessary. R. Meir maintains that the consent of the litigants is also required, while the Rabbis hold, only that of the judges is required, but not that of the litigants. The [above] text [states]: Rab Judah said in Rab's name: Witnesses may not sign a deed etc. It has been taught likewise: The fair minded  of the people in Jerusalem used to act thus: They would not sign a deed without knowing who would sign with them; they would not sit in judgment unless they knew who was to sit with them; and they would not sit at table without knowing their fellow diners. EACH PARTY MAY OBJECT TO THE JUDGE CHOSEN BY THE OTHER. Has then anyone the right to reject judges? — R. Johanan said: This refers to the Syrian courts.  But [you say that] Mumhin cannot be rejected? Surely since the last clause states, BUT THE SAGES SAY: WHEN IS THIS SO? ONLY IF THE OBJECTOR ADDUCES PROOF THAT THEY ARE EITHER KINSMEN OR [OTHERWISE] INELIGIBLE; BUT IF FIT OR RECOGNISED BY THE BETH DIN AS MUMHIN, THEY CANNOT BE DISQUALIFIED: does it not follow that R. Meir refers even to Mumhin! — It is meant thus: But if they are fit, they rank as Mumhin appointed by the Beth din, and so cannot be disqualified. Come and hear: 'The Rabbis said to R. Meir: It does not rest with him to reject a judge who is a Mumheh for the public'?  — Say [thus]: It does not rest with him to reject a judge whom the public has accepted as a Mumheh. It has been taught likewise: One may  go on rejecting judges until he undertakes [that the action shall be tried] before a Beth din of Mumhin:  this is the view of R. Meir. But witnesses [when not disqualified] are as Mumhin;  yet R. Meir said: EACH PARTY MAY REJECT THE WITNESSES PRODUCED BY THE OTHER! — Surely it has been stated regarding this: Resh Lakish said: Imagine a holy mouth [sc. R. Meir] uttering such a thing!  Read [therefore] 'THE WITNESS', [singular].  But for what purpose is a single witness [competent]? Shall we say, for the actual payment of money?  then his testimony is Biblically invalid! If for [the administration of] an oath, then his evidence is [legally] as trustworthy as that of two!  — In fact, he refers to the payment of money, but it [sc. R. Meir's ruling] arises only where both parties have voluntarily accepted his testimony as equivalent to that of two witnesses. Then what does he thereby teach: that he may retract? But we have already learnt this once:  If one says, I accept my father or thy father as trustworthy,  or I have confidence in three herdsmen,  R. Meir says, He may [subsequently] retract; but the Sages rule, He cannot.