Sanhedrin — Daf 22b

נעוריך אמר לו כגון מאן אמר לו כגון אמך

איני והא מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים ואמר לו כגון מאן וא"ל כגון אמך מיתקף תקיפא עיבורי מעברא במלה

אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר (ישעיהו נד, ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו

תנא אין איש מת אלא לאשתו ואין אשה מתה אלא לבעלה אין איש מת אלא לאשתו שנאמר (רות א, ג) וימת אלימלך איש נעמי ואין אשה מתה אלא לבעלה שנאמר (בראשית מח, ז) ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל:

אין רואין אותו כו': ת"ר מלך מסתפר בכל יום כהן גדול מערב שבת לערב שבת כהן הדיוט אחד לשלשים יום

מלך מסתפר בכל יום שנאמר (ישעיהו לג, יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך: כהן גדול מע"ש: אמר רב שמואל בר נחמן א"ר יוחנן הואיל ומשמרות מתחדשות

כהן הדיוט אחד לשלשים יום דכתיב (יחזקאל מד, כ) וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם ויליף פרע פרע מנזיר כתיב הכא פרע לא ישלחו וכתיב התם (במדבר ו, ה) גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים ותנן נמי סתם נזירות שלשים יום

והתם מנא לן אמר רב מתנה דאמר קרא קדש יהיה בגימטריא תלתין הוו

אמר ליה רב פפא לאביי אימא לא לירבו כלל אמר ליה אי כתיב לא ישלחו פרע כדקאמרת השתא דכתיב ופרע פרע ליהוי שלוחי לא לישלחו

אי הכי האידנא נמי דומיא דיין מה יין בזמן ביאה הוא דאסור שלא בזמן ביאה שרי אף פרועי ראש בזמן ביאה אסור שלא בזמן ביאה שרי

ויין שלא בזמן ביאה שרי והתניא רבי אומר אומר אני כהנים אסורין לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו ואמר אביי כמאן שתי כהני חמרא האידנא כרבי מכלל דרבנן אסרי

התם היינו טעמא מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא ה"נ בעינא כהן הראוי לעבודה וליכא

הכא אפשר דמספר ועייל התם נמי אפשר דניים פורתא ועייל דאמר רב אחא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין ולאו איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל יותר מכדי רביעית כ"ש דדרך טורדתו ושינה משכרתו

רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא גזרו בהו רבנן

מיתיבי ואלו שבמיתה פרועי ראש ושתויי יין

בשלמא שתויי יין דכתיב (ויקרא י, ט) יין ושכר אל תשת אתה ובניך ולא תמותו אלא פרועי ראש מנא לן

דאיתקש שתויי יין לפרועי ראש כתיב וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו (וכתיב) ויין לא ישתו וגו' מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה

ומינה מה שתויי יין דמחלי עבודה אף פרועי ראש דמחלי עבודה קשיא

אמר ליה רבינא לרב אשי האי עד דלא אתא יחזקאל מאן אמרה וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו עד שבא יחזקאל ולימדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי לשרתני עד דלא בא יחזקאל מאן אמרה אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא ה"נ גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא

(וכי גמרי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי)

מאי כסום יכסמו את ראשיהם תנא כמין תספורת לוליינית מאי תספורת לוליינית אמר רב יהודה אמר שמואל תספורתא יחידאה ה"ד אמר רב אשי ראשו של זה בצד עיקרו של זה

שאלו את רבי איזהו תספורת של כ"ג אמר להן צאו וראו מתספורת של בן אלעשה תניא רבי אומר לא על חנם פיזר בן אלעשה את מעותיו אלא כדי להראות בו תספורת של כהן גדול:

הדרן עלך כהן גדול

R. Samuel b. Unya said in the name of Rab: A woman [before marriage] is a shapeless lump,  and concludes a covenant only with him who transforms her [into] a [useful] vessel, as it is written: For thy maker is thy husband; the Lord of Hosts is his name. A Tanna taught: The death of a man is felt by none but his wife; and that of a woman, but her husband. Regarding the former, it is said: And Elimelech, Naomi's  husband, died.  And regarding the latter it is written: And as for me, when I came from Padan, Rachel died unto me. NOR MAY ONE SEE HIM etc. Our Rabbis taught: The king has his hair trimmed every day; the High Priest, every eve of the Sabbath, and a common Priest, once in thirty days. 'The king has his hair trimmed every day.' as it is written, Thine eyes shall see the king in his beauty.  'The High Priest, every eve of the Sabbath.' R. Samuel b. Nahman said in R. Johanan's name: This is because of the [weekly] renewal of the priestly watches. 'The common Priest, once in thirty days,' because it is written: Neither shall they shave their heads nor suffer their locks [pera'] to grow: they shall only poll their heads.  Identity of law is deduced from [the use of] pera' here and in the section on the Nazirite; here it is written, They shall not let their locks [pera'] grow; while there it is stated, He shall let the locks [pera'] of the hair of his head grow long;  Just as there, [a] thirty days' [growth is meant], so here too.  And we also learnt:  The period for unspecified neziruth  is thirty days. Whence do we deduce this in the other passage? — R. Mathna said: Scripture states, He shall be [yihyeh] holy;  the gematria  of yihyeh being thirty. R. Papa said to Abaye: But perhaps [it means] that they shall not [let their hair] grow so long — [i.e. for a full month]?  — He answered: Were it written, 'They shall not let [their hair] grow to become 'pera''; it would have meant what you suggest. But since the text reads, And their locks [pera'] they shall not let grow, it implies that they may let it become 'pera'' but thereafter must not let it grow longer. If so [that the prohibition is based on that verse], it should [hold good] even nowadays, [when there is no Temple]! — This [restriction] is analogous to [that of] wine: just as wine was forbidden [them] only when they entered [the Temple],  but permitted at any other time, so is the growing of hair forbidden only when there is entry [into the Temple] and permitted at all other times. But is wine permitted them when there is no entering into the Temple? Has it not been taught: Rabbi said: In my opinion, Priests should by right be at all times forbidden to drink wine,  but what can I do, seeing that 'their calamity [the destruction of the Temple] has been to their advantage in the matter?  Whereon Abaye said: In agreement with whom do priests drink wine nowadays? In agreement with Rabbi. It may therefore be inferred that the Rabbis forbid it!  — In that case, the reason is this: the Temple might speedily be rebuilt and when a priest suitable for its service is required, he might not be found. Then here too [i.e., regarding the restriction of hair-growth] may not the same thing happen? — In the latter case, it is possible to trim the hair and [immediately] enter. But there too [sc. wine drinking], one can slumber a while [i.e., sleep it off] and then enter? For R. Aha said: A mil's walk or a little sleep counteracts [the effects of] wine. But surely it was stated of this: R. Nahman said in R. Abbahu's name: This applies only to one who has drunk not more than a rebi'ith;  but if he has drunk more, the walk will only cause more fatigue, and the sleep more drunkenness! R. Ashi said: Since those drunk with wine defile the service [if they officiate], the Rabbis enacted that precautionary measure;  but seeing that those with long hair do not defile the service, they made no decree against them. An objection is raised: The following [priests] are liable to death: those who let their hair grow and those who are drunk with wine.  Now, as for those drunk with wine, it is correct, because it is written, Drink no wine nor strong drink, thou nor thy sons with thee, that ye die not.  But whence do we know it of those with long hair? — Because the former is assimilated to the latter, for it is written, Neither shall they shave their heads nor suffer their locks to grow long, which is followed by, Neither shall they drink wine etc. Hence, just as drunkenness [during the service] is punishable by death, so is the growth of long hair. And it also follows, just as drunkenness defiles the Temple service, so does the growing of long hair!  This is a difficulty. Rabina said to R. Ashi: Before Ezekiel came, and told us this [that those who let their hair grow and officiate thus are punishable by death], who stated it?  — But according to your view,  what of R. Hisda's statement, [viz.,] This law  was not learnt from the teaching of Moses our teacher, until Ezekiel came and taught, No alien, uncircumcised in heart and uncircumcised in flesh shall enter into my Sanctuary to serve me.  But before Ezekiel came, who stated it? Consequently, it must have been a tradition, and then Ezekiel came and found a support for it in Scripture [i.e., the Pentateuch]. Similarly, here too, [in the question of hair-growth] it was a traditional teaching, and Ezekiel merely upheld it in the passage quoted [further, the Halachah, as handed down, states only that they are liable to death, but not that they defile the Temple-service]. What is the meaning of, They shall only poll their heads? — A Tanna taught: Hair cut in the Julian style.  What was that? — Rab Judah said in Samuel's name: A unique manner of hairdressing. Yet what was it like? R. Ashi said: The ends of one row [of hair] lay alongside the roots of the next. Rabbi was asked: In what fashion was the hair of the High Priest cut? — He answered: Go and observe the haircut of Ben Eleasa.  It has been taught: Not for nothing did Ben Eleasa expend money so lavishly upon his hairdressing, but to display the High-Priestly fashion.