Sanhedrin — Daf 22a

(עזרא ד, ז) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית וכתיב (דניאל ה, ח) לא כהלין כתבא למיקרא ופשרא להודעא למלכא וכתיב (דברים יז, יח) וכתב את משנה התורה הזאת כתב הראוי להשתנות

למה נקרא אשורית שעלה עמהם מאשור

תניא רבי אומר בתחלה בכתב זה ניתנה תורה לישראל כיון שחטאו נהפך להן לרועץ כיון שחזרו בהן החזירו להם שנאמר (זכריה ט, יב) שובו לביצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך

למה נקרא שמה אשורית שמאושרת בכתב

רשב"א אומר משום ר' אליעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר (שמות כז, י) ווי העמודים מה עמודים לא נשתנו אף ווים לא נשתנו ואומר (אסתר ח, ט) ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה

אלא מה אני מקיים את משנה התורה הזאת לשתי תורות אחת שיוצאה ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו אותה שיוצאה ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר (תהלים טז, ח) שויתי ה' לנגדי תמיד

ואידך האי שויתי מאי דריש ביה ההוא מיבעי ליה כדרב חנה בר ביזנא דאמר רב חנה בר ביזנא אר"ש חסידא המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד

לר"ש דאמר כתב זה לא נשתנה מאי לא כהלין כתבא למיקרא אמר רב בגימטריא איכתיב להון יטת יטת אידך פוגחמט

מאי פריש להו (דניאל ה, כה) מנא מנא תקל ופרסין מנא מנא אלהא מלכותך (והשלמת לך) תקיל תקילתא במאזניא והשתכחת חסיר (פרסין) פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס

ושמואל אמר ממתוס ננקפי אאלרן ור' יוחנן אמר אנם אנם לקת ניסרפו רב אשי אמר נמא נמא קתל פורסין:

מתני׳ אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו כשהוא מסתפר ולא כשהוא ערום ולא כשהוא בבית המרחץ שנאמר (דברים יז, טו) שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך:

גמ׳ אמר רב יעקב א"ר יוחנן אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדניה מותרת לשלמה דמלך היה ומלך משתמש בשרביטו של מלך ואסורה לאדניה דהדיוט הוא

אבישג מאי היא דכתיב (מלכים א א, א) והמלך דוד זקן בא בימים וגו' ויאמרו לו עבדיו יבקשו וגו' וכתיב (מלכים א א, ג) ויבקשו נערה יפה וגו' וכתיב (מלכים א א, ד) והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סוכנת ותשרתהו אמרה נינסבן אמר לה אסירת לי

אמרה ליה חסריה לגנבא נפשיה לשלמא נקיט אמר להו קראו לי לבת שבע וכתיב (מלכים א א, טו) ותבא בת שבע אל המלך החדרה אמר רב יהודה אמר רב באותה שעה קינחה בת שבע בשלש עשרה מפות

אמר רב שמן בר אבא בוא וראה כמה קשין גירושין שהרי דוד המלך התירו לו לייחד ולא התירו לו לגרש

א"ר אליעזר כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (מלאכי ב, יג) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם וכתיב (מלאכי ב, יד) ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך

א"ר יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב, כז) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך

וא"ר יוחנן כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בהמ"ק בימיו שנאמר (יחזקאל כד, טז) בן אדם הנני לוקח ממך את מחמד עיניך במגפה לא תספד ולא תבכה ולא תבוא דמעתך וכתיב (יחזקאל כד, יח) ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב וכתיב (יחזקאל כד, כא) הנני מחלל את מקדשי גאון עוזכם מחמד עיניכם

אמר רבי אלכסנדרי כל אדם שמתה אשתו בימיו עולם חשך בעדו שנאמר (איוב יח, ו) אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך ר' יוסי בר חנינא אמר פסיעותיו מתקצרות שנאמר (איוב יח, ז) יצרו צעדי אונו רבי אבהו אמר עצתו נופלת שנאמר (איוב יח, ז) ותשליכהו עצתו

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשה לזווגם כקריעת ים סוף שנאמר (תהלים סח, ז) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות (אל תיקרי מוציא אסירים אלא כמוציא אסירים אל תיקרי בכושרות אלא בכי ושירות)

איני והאמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני לא קשיא הא בזווג ראשון הא בזווג שני

א"ר שמואל בר נחמן לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים שנא' (ישעיהו נד, ו) ואשת נעורים כי תמאס מתני לה רב יהודה לרב יצחק בריה אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה שנא' (משלי ה, יח) יהי מקורך ברוך ושמח מאשת

It has been taught: Rabbi said: The Torah was originally given to Israel in this [Ashshurith] writing. When they sinned, it was changed into Ro'az.  But when they repented,  the [Assyrian characters] were re-introduced, as it is written: Turn ye to the stronghold, ye prisoners of hope; even to-day do I declare that I will bring back the Mishneh unto thee.  Why [then] was it named Ashshurith?  — Because its script was upright [me'ushshar]. R. Simeon b. Eliezer said on the authority of R. Eliezer b. Parta, who spoke on the authority of R. Eleazar of Modin: This writing [of the law] was never changed, for it is written: The 'waws' [hooks] of the pillars.  As the word 'pillars' had not changed, neither had the word 'wawim' [hooks].  Again it is written, And unto the Jews, according to their writing and language;  as their language had not changed, neither had their writing. Then how shall I interpret the words, and he shall write for himself Mishneh [a copy] of this law?  — As indicating the need of two written Torahs; the one to go in and out with him; the other to be deposited by him in his treasure-house. The one that is to go in and out with him, he is to write in the form of an amulet and attach to his arm, as it is written, I have set God always before me.  But how does the other [who maintains that the writing was changed]  interpret, I have set [etc.]? — He employs it as R. Hanah b. Bizna, who said in the name of R. Simeon the Pious: He who prays should regard himself [i.e., behave] as if the Shechinah were before him, as it is written, I have set God always before me. But what can the phrase, they could not read the writing, mean [on the view of R. Simeon, who asserts that this writing was not changed]? — Rab said: The passage was written in Gematria:  Y-T-T. Y-T-T. 'A-D-K. P-U-G-H-M-T.  How did he interpret it to them? — As M-N-A. M-N-A. T-K-L. U-F-R-S-Y-N.  — 'Mene', God has numbered thy kingdom and brought it to an end. 'Tekel', thou art weighed in the balances and art found wanting. 'Peres', thy kingdom is divided and given to the Medes and Persians. Samuel said: [It was written thus:] M-M-T-U-S. N-N-K-F-Y. 'A-'A-L-R-N.  R. Johanan said: [It was written:] A-N-M. A-N-M. L-K-T-N-Y-S-R-F-U;  while R. Ashi says: It was written: N-M-A. N-M-A. K-T-L. F-U-R-S-Y-N. MISHNAH. NO ONE MAY RIDE ON HIS [THE KING'S] HORSE, OR SIT ON HIS THRONE, OR MAKE USE OF HIS SCEPTRE, NO ONE MAY SEE HIM WHEN HIS HAIR IS BEING CUT, OR WHEN HE IS NAKED, OR WHEN IN HIS BATH, FOR IT IS WRITTEN: THOU SHALT SURELY SET OVER THEE A KING  — THAT HIS AWE MAY BE OVER THEE. GEMARA. R. Jacob said in R. Johanan's name: Abishag was permitted to Solomon [in marriage]  but not to Adonijah.  She was permitted to Solomon, for he was a king, and a king may make use of the king's sceptre;  but she was forbidden to Adonijah, for he was a commoner. What are the facts regarding Abishag? — It is written: King David was old, stricken in years etc. His servants said unto him, Let there be sought etc. Further it is written, They sought for him a fair damsel etc.; and it is written, And the damsel [Abishag] was very fair, and she became a companion to the king and ministered unto him.  She said to him, 'Let us marry,' but he [David] said: 'Thou art forbidden to me.'  'When courage fails the thief, he becomes virtuous,'  she gibed. Then he said to them [his servants], 'Call me Bath-Sheba'. And we read: And Bath-Sheba went to the king into the chamber.  Rab Judah said in Rab's name: On that occasion Bath-Sheba dried herself thirteen times. R. Shaman b. Abba said: Come and see with what great reluctance is divorce granted; King David was permitted yihud [with Abishag], yet not divorce [of one of his wives]. R. Eliezer  said: For him who divorces the first wife, the very altar sheds tears, as it is written: And this further ye do, ye cover the altar of the Lord with tears, with weeping and with sighing, in so much that he regardeth not the offering any more, neither receiveth it with good will at your hand.Further it is written: Yet ye say, Wherefore? Because the Lord hath been witness between thee and the wife of thy youth, against whom thou hast dealt treacherously, though she is thy companion and the wife of thy covenant. R. Johanan or, as some say, R. Eleazar said: The death of a man's wife may only be ascribed to his failure to pay his debts,  as it is said: If thou hast not wherewith to pay, why should he take away the bed from under thee?  R. Johanan also said: He whose first wife has died, [is grieved as much] as if the destruction of the Temple had taken place in his days, as it is written: Son of man, behold I take away from thee the desire of thine eyes with a stroke; yet thou shalt not make lamentation nor weep; neither shall thy tears run down.  Again it is written, And I spoke unto the people in the morning, and at even my wife died. And further it is written, Behold I will profane my Sanctuary, the pride of your power, the desire of your eyes. R. Alexandri said: The world is darkened for him whose wife has died in his days [i.e., predeceased him], as it is written, The light shall be dark because of his tent  and his lamp over him shall be put out.  R. Jose b. Hanina said: His steps grow short,  as it is said: The steps of his strength shall be straightened.  R. Abbahu said: His wits collapse, as it is written, And his own counsel shall cast him down. Rabbah b. Bar Hannah said in R. Johanan's name: To effect a union between man and woman is as difficult as the dividing of the Red Sea,  as it is written: God maketh the solitary dwell in houses; He bringeth out the prisoners unto prosperity.  But is it really so? Did not Rab Judah say in Rab's name: Forty days before the embryo is formed, a heavenly voice goes forth and says: The daughter of so and so for so and so?  — There is no difficulty: this applies to the first marriage; the earlier statement, to the second. R. Samuel b. Nahman said: All things can be replaced, except the wife of one's youth, as it is written, And a wife of [one's] youth, can she be rejected? Rab Judah taught his son R. Isaac: Only with one's first wife does one find pleasure,  as it is said: Let thy fountain be blessed and have joy of the wife of