Sanhedrin — Daf 18b

ההורג כהן גדול או כהן גדול שהרג את הנפש אינו יוצא משם לעולם אימא לא ליגלי קמ"ל ואימא הכי נמי אמר קרא (דברים יט, ג) לנוס שמה כל רוצח אפי' כ"ג במשמע:

עובר על עשה ועל לא תעשה: לא סגי דלא עבר הכי קאמר אם עבר על עשה ועל לא תעשה הרי הוא כהדיוט לכל דבריו

פשיטא סלקא דעתך אמינא הואיל ותנן אין דנין לא את השבט ולא את נביא השקר ולא את כהן גדול אלא על פי ב"ד של שבעים ואחד ואמר רב אדא בר אהבה (שמות יח, כב) כל הדבר הגדול יביאו אליך דבריו של גדול אימא כל דבריו של גדול קמ"ל

ואימא הכי נמי מי כתיב דברי גדול הדבר הגדול כתיב דבר גדול ממש:

מעיד ומעידין אותו: מעיד והתניא (דברים כב, א) והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם הא כיצד

כהן והוא בבית הקברות זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו לכך נאמר והתעלמת

אמר רב יוסף מעיד למלך והתנן לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו אלא א"ר זירא מעיד לבן מלך בן מלך הדיוט הוא

אלא מעיד בפני המלך והא אין מושיבין מלך בסנהדרין משום יקרא דכהן גדול אתא ויתיב מקבלי ניהלי לסהדותיה קאי הוא ואזיל ומעיינינא ליה אנן בדיניה

גופא אין מושיבין מלך בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול בעיבור שנה מלך בסנהדרין דכתיב (שמות כג, ב) לא תענה על ריב לא תענה על רב

לא מלך וכהן גדול בעיבור שנה מלך משום אפסניא כהן גדול משום צינה

א"ר פפא ש"מ שתא בתר ירחא אזיל איני והא הנך ג' רועי בקר דהוו קיימי ושמעינהו רבנן דקאמרי

חד אמר אם בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר ואם לאו לית דין אדר וחד אמר אם תור בצפר בתלג ימות ובטיהרא בטול תאינה ידמוך ישלח משכיה דין הוא אדר ואם לאו לית דין אדר וחד אמר אם קידום תקיף לחדא יהא יפח בלועך נפיק לקיבליה דין הוא אדר ואם לאו לית דין אדר ועברוה רבנן לההיא שתא

ותסברא רבנן ארעוותא סמוך אלא רבנן אחושבנייהו סמוך ורועי בקר איסתיועי הוא דאיסתייעא מילתייהו:

חולץ וחולצין כו': קא פסיק ותני לא שנא מן האירוסין ולא שנא מן הנישואין בשלמא מן הנישואין הוי עשה ולא תעשה

'He transgresses positive and negative commandments.' But is he bound  to transgress?  — What it means is: If he transgressed a positive or a negative commandment, he is in every respect [equal to] a hedyot.  But is this not obvious? — [No,] I might think, since we learnt: 'A whole tribe, a false prophet or a high priest are not to be judged except by a court of seventy one';  and R. Adda b. Ahabah said: [This is deduced from the verse,] Every great matter they shall bring unto thee,  meaning, 'the matters of a great man':  — therefore (I might think) all matters of a great man [involve trial by the Great Sanhedrin]; the Tanna therefore teaches us [otherwise]. But perhaps it is so?  — Is it actually written, 'matters of a great [man]'? What it states is: 'The great matter', i.e., the really important matter. HE MAY TESTIFY AND BE TESTIFIED AGAINST. He may testify? But has it not been taught: And hide thyself from them;  there are times when thou mayest hide thyself  and there are times when thou mayest not. How so?  — [E.g., when the finder is] a Kohen and it [sc. the object found] is in a grave-yard;  or an old man, and it is undignified for him;  or when his work is of greater value than his neighbour's [loss]: in such cases Scripture says, And hide thyself.  — said R. Joseph: He may be a witness for the king.  But have we not learnt: HE [THE KING] MAY NEITHER JUDGE NOR BE JUDGED; TESTIFY NOR BE TESTIFIED AGAINST? — But, said R. Zera: He may be a witness for the king's son. But the king's son is a commoner!  — Rather [say thus]: He may testify in the presence of the king.  But surely the king may not be given a seat on the Sanhedrin! — For the sake of the High Priest's dignity, he comes and sits down until his evidence is received, after which he leaves and then we deliberate on his  case. The text [states]: 'The king may not be given a seat on the Sanhedrin;' nor may the king or the High Priest be members of the board for the intercalation of the year. 'The king [may not be given a seat] in the Sanhedrin,' — because it is written, Thou shalt not speak 'al rib [in a case].  [meaning], thou shalt not speak against the rab [chief of the judges].  Again. 'nor may the king or the High Priest be members of the board for the intercalation of the year.' The king, on account of 'Afsanya' [the upkeep of the army];  the High Priest, because of the [autumnal] cold. R. Papa said: This  proves that the seasons of the year fall in with the normal lunar months.  But is it so? Were there not three cowherds who were standing conversing, and who were overheard by some Rabbis. One of them said: If the early and late sowing  sprout together, the month is Adar; if not, it is not Adar.  The second said: If in the morning frost is severe enough to injure  an ox, and at mid-day the ox lies in the shade of the fig-tree and scratches its hide,  then it is Adar, if not, it is not Adar. And the third said: When a strong east wind is blowing and your breath can prevail against it, the month is Adar; if not, it is not Adar. Thereupon the Rabbis intercalated the year?  — Is it then logical for you to assume that the Rabbis intercalated the year by a simple reliance upon cowherds? But they relied on their own calculations, and the cowherds [merely] corroborated their proposed action. HE MAY PERFORM HALIZAH. The Tanna teaches this  categorically. irrespective of whether [his sister-in-law was widowed] after nesu'in or only after erusin.  Now, as for a widow after nesu'in, it is correct, since he is interdicted by a positive and a negative command;