Sanhedrin — Daf 19a

ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה אלא מן האירוסין אמאי יבא עשה וידחה לא תעשה

גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה

תניא נמי הכי אם קדמו ובעלו ביאה ראשונה קנו ואסור לקיימן בביאה שניה:

מת לו מת כו': ת"ר (ויקרא כא, יב) ומן המקדש לא יצא לא יצא עמהן אבל יוצא הוא אחריהן כיצד הן נכסין והוא נגלה הן ניגלין והוא נכסה:

ויוצא עד פתח כו': שפיר קאמר ר' יהודה

אמר לך רבי מאיר אי הכי לביתו נמי לא אלא ה"ק מן המקדש לא יצא מקדושתו לא יצא וכיון דאית ליה הכירא לא אתי למינגע

ורבי יהודה אגב מרריה דילמא מקרי ואתי ונגע:

כשהוא מנחם: ת"ר כשהוא עובר בשורה לנחם את אחרים סגן ומשוח שעבר בימינו וראש בית אב ואבלים וכל העם משמאלו וכשהוא עומד בשורה ומתנחם מאחרים סגן מימינו וראש בית אב וכל העם משמאלו

אבל משוח שעבר לא אתי גביה מ"ט חלשא דעתיה סבר קא חדי בי א"ר פפא ש"מ מהא מתניתא תלת שמע מינה היינו סגן היינו ממונה ושמע מינה אבלים עומדין וכל העם עוברין ושמע מינה אבלים לשמאל המנחמין הן עומדין

ת"ר בראשונה היו אבלים עומדין וכל העם עוברין והיו ב' משפחות בירושלים מתגרות זו בזו זאת אומרת אני עוברת תחלה וזאת אומרת אני עוברת תחלה התקינו שיהא העם עומדין ואבלים עוברין:

(חזר והלך וסיפר סימן):

אמר רמי בר אבא החזיר רבי יוסי את הדבר ליושנו בציפורי שיהיו אבלים עומדין וכל העם עוברין ואמר רמי בר אבא התקין רבי יוסי בציפורי שלא תהא אשה מהלכת בשוק ובנה אחריה משום מעשה שהיה ואמר רמי בר אבא התקין ר' יוסי בציפורי שיהיו נשים מספרות בבית הכסא משום ייחוד

אמר רב מנשיא בר עות שאילית את רבי יאשיה רבה בבית עלמין דהוצל ואמר לי אין שורה פחותה מעשרה בני אדם ואין אבלים מן המנין בין שאבלים עומדין וכל העם עוברין בין שאבלים עוברין וכל העם עומדין:

כשהוא מתנחם כו': איבעיא להו כי מנחם הוא אחריני היכי אמר להו ת"ש והוא אומר תתנחמו היכי דמי אילימא כי מנחמי אחריני לדידיה אמר להו איהו תתנחמו נחשא קא רמי להו אלא כי מנחם לאחריני אמר להו תתנחמו ש"מ:

מלך לא דן כו': אמר רב יוסף לא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי בית דוד דן ודנין אותן דכתיב (ירמיהו כא, יב) בית דוד כה אמר ה' דינו לבקר משפט ואי לא דיינינן ליה אינהו היכי דייני והכתיב (צפניה ב, א) התקוששו וקושו ואמר ר"ל קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים

אלא מלכי ישראל מ"ט לא משום מעשה שהיה דעבדיה דינאי מלכא קטל נפשא אמר להו שמעון בן שטח לחכמים תנו עיניכם בו ונדוננו שלחו ליה עבדך קטל נפשא שדריה להו שלחו לי' תא אנת נמי להכא (שמות כא, כט) והועד בבעליו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו

אתא ויתיב א"ל שמעון בן שטח ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך ולא לפנינו אתה עומד אלא לפני מי שאמר והיה העולם אתה עומד שנאמר (דברים יט, יז) ועמדו שני האנשים אשר להם הריב וגו' אמר לו לא כשתאמר אתה אלא כמה שיאמרו חבריך

IF A DEATH HAPPENS IN HIS FAMILY. Our Rabbis taught: Neither shall he go out of the Sanctuary:  [this means,] he shall not go out with them, but he may go after them. How so? — When they [the other mourners] disappear, he may reveal himself [to the public]; and when they appear [in a street], he must be hidden [in another]. AND HE MAY GO WITH THEM AS FAR AS THE ENTRANCE GATE OF THE CITY. [R. JUDAH SAID… BECAUSE IT IS WRITTEN …]. Surely R. Judah's argument is correct? — R. Meir will tell you: in that case,  he must not [leave the Temple] even for his house!  Hence this must be the meaning of, Neither shall he go out of the Sanctuary: He must not depart from [i.e., profane] his holy status, and in this case, since he has something to remind him [of his status]  he will not come into contact [with the dead]. And R. Judah? — Owing to his bitter grief, he might be tempted to overlook that, and thus come into contact [therewith]. WHEN HE GOES TO CONSOLE OTHERS. Our Rabbis taught: When he passes along the row to comfort others, the Segan  and the former High Priest  stand on his right; whilst the Rosh-Beth-Ab,  the mourners and all the people are on his left. And when he stands in the row to be comforted by others, the Segan is stationed on his right and the Rosh Beth Ab and all the public on his left. But the former High Priest is not present on this latter occasion. Why? — He [the High Priest] might feel depressed by the thought, 'He rejoices at my misfortune.' From this Baraitha. says R. Papa, we can infer three things: [i] that the Segan [here] and the Memunneh [in the Mishnah] are identical;  [ii] that the mourners stand, while the people pass by; [iii] that the mourners are placed to the left of the comforters. Our Rabbis taught: Formerly the mourners used to stand still while the people passed by. But there were two families in Jerusalem who contended with one another, each maintaining, 'We shall pass first'. So the Rabbis established the rule that the public should remain standing and the mourners pass by. Rammi bar Abba said: R. Jose restored the earlier custom in Sepphoris,  that the mourners should stand still and the public pass by. He also said: R. Jose enacted in the same town that a woman should not walk in the street followed by her child,  owing to an incident that once happened.  Further, Rammi B. Abba said: R. Jose also enacted in that town that women while in the closet should talk to one another for the sake of privacy. [from the intrusion of men]. R. Manashia b. 'Awath said: I inquired of R. Josiah the Great, in the grave-yard of Huzal,  and he told me that a row [for condolence] must consist of not less than ten people, excluding the mourners, and that it was immaterial whether the mourners stood still and the public passed by, or the mourners passed by and the public remained standing. WHEN HE IS COMFORTED BY OTHERS etc. The schoolmen asked: When he consoled others, what did he say to them? — Come and hear! 'And he said [to them], Be comforted'. On what occasion [did he actually say this]? Shall we say, when others comforted him? But how could he say, 'Be comforted'? He would suggest ill-omen to them! — it must therefore be taken that when he comforted others, he said: 'Be comforted'. Draw your own conclusion! THE KING MAY NEITHER JUDGE etc. R. Joseph said: This refers only to the Kings of Israel, but the Kings of the House of David may judge and be judged, as it is written, O House of David, thus saith the Lord, execute justice in the morning;  and if they may not be judged, how could they judge: is it not written, Hithkosheshu wakoshshu,  which Resh Lakish interpreted. 'adorn yourself first and then adorn others'?  But why this prohibition of the kings of Israel? Because of an incident which happened with a slave of King Jannai.  who killed a man. Simeon b. Shetah  said to the Sages: 'Set your eyes boldly upon him and let us judge him.' So they sent the King word, saying: 'Your slave has killed a man.' Thereupon he sent him to them [to be tried]. But they again sent him a message 'Thou too must come here, for the Torah says, If warning has been given to its owners,  [teaching], that the owner of the ox must come and stand by his ox.'  The king accordingly came and sat down. Then Simeon b. Shetah said: 'Stand on thy feet, King Jannai, and let the witnesses testify against thee; yet it is not before us that thou standest, but before Him who spoke and the world came into being, as it is written, Then both the men between whom the controversy is, shall stand etc.'  'I shall not act in accordance with what thou sayest, but in accordance with what thy colleagues say,' he answered.