Sanhedrin — Daf 106a

מחליף ושרשיו מרובין ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו אלא הוא הולך ובא עמהן כיון שדוממו הרוחות עמד קנה במקומו

אבל בלעם הרשע ברכן בארז מה ארז זה אינו עומד במקום מים ושרשיו מועטין ואין גזעו מחליף אפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו כיון שנשבה בו רוח דרומית מיד עוקרתו והופכתו על פניו ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב ממנו ס"ת נביאים וכתובים

(במדבר כד, כא) וירא את הקיני וישא משלו אמר לו בלעם ליתרו קיני לא היית עמנו באותה עצה מי הושיבך אצל איתני עולם

והיינו דא"ר חייא בר אבא א"ר סימאי שלשה היו באותה עצה אלו הן בלעם איוב ויתרו בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין ויתרו שברח זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית שנאמר (דברי הימים א ב, נה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתיב (שופטים א, טז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים

(במדבר כד, כג) וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל (אמר רשב"ל אוי מי שמחיה עצמו בשם אל) א"ר יוחנן אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה

(במדבר כד, כד) וצים מיד כתים אמר רב ליבון אספיר (במדבר כד, כד) וענו אשור וענו עבר עד אשור קטלי מיקטל מכאן ואילך משעבדי שיעבודי

(במדבר כד, יד) הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך עמך לעם הזה מיבעי ליה א"ר אבא בר כהנא כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו באחרים

אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא והם מתאוים לכלי פשתן בוא ואשיאך עצה עשה להן קלעים והושיב בהן זונות זקינה מבחוץ וילדה מבפנים וימכרו להן כלי פשתן

עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות והושיב בהן זונות זקינה מבחוץ וילדה מבפנים ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק אומרת לו הזקינה אי אתה מבקש כלי פשתן זקינה אומרת לו בשוה וילדה אומרת לו בפחות שתים ושלש פעמים

ואח"כ אומרת לו הרי את כבן בית שב ברור לעצמך וצרצורי של יין עמוני מונח אצלה ועדיין לא נאסר (יין של עמוני ולא) יין של נכרים אמרה לו רצונך שתשתה כוס של יין כיון ששתה בער בו

אמר לה השמיעי לי הוציאה יראתה מתוך חיקה אמרה לו עבוד לזה אמר לה הלא יהודי אני אמרה לו ומה איכפת לך כלום מבקשים ממך אלא פיעור [והוא אינו יודע שעבודתה בכך] ולא עוד אלא שאיני מנחתך עד שתכפור בתורת משה רבך שנא' (הושע ט, י) המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים באהבם

(במדבר כה, א) וישב ישראל בשטים ר"א אומר שטים שמה רבי יהושע אומר שנתעסקו בדברי שטות

ותקראן לעם לזבחי אלהיהן רבי אלעזר אומר ערומות פגעו בהן רבי יהושע אומר שנעשו כולן בעלי קריין

מאי לשון רפידים רבי אליעזר אומר רפידים שמה רבי יהושע אומר שריפו עצמן מדברי תורה שנאמר (ירמיהו מז, ג) לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער שנא' (במדבר כה, א) וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב (בראשית לז, א) וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם ונאמר (בראשית מז, כז) וישב ישראל בארץ גשן ויקרבו ימי ישראל למות (מלכים א ה, ה) וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו (מלכים א יא, יד) ויקם ה' שטן לשלמה את הדד האדומי מזרע המלך הוא באדום

(במדבר לא, ח) ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם וגו' את בלעם בן בעור הרגו בחרב בלעם מאי בעי התם א"ר יוחנן שהלך ליטול שכר עשרים וארבעה אלף [שהפיל מישראל] אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב היינו דאמרי אינשי גמלא אזלא למיבעי קרני אודני דהוו ליה גזיזן מיניה

(יהושע יג, כב) ואת בלעם בן בעור הקוסם קוסם נביא הוא א"ר יוחנן בתחלה נביא ולבסוף קוסם אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי מסגני ושילטי הואי אייזן לגברי נגרי

And he looked on the Kenite, and took up his parable.  Balaam said to Jethro, 'Thou Kenite, wast thou not with us in that scheme?4   Who then placed thee among the strong ones of the world!'  And that is what R. Hiyya b. Abba said in R. Simai's name: Three were involved in that scheme,  viz., Balaam, Job, and Jethro. Balaam, who advised it, was slain; Job, who was silent,  was punished through suffering; and Jethro, who fled — his descendants were privileged to sit in the Hall of Hewn Stones, as it is written, And the families of the scribes which dwell at Jabez, the Tirathites, the Shemeathites, and Suchathites. These are the Kenites that came of Hemath, the father of the house of Rechab;  whilst elsewhere it is written, And the children of the Kenite, Moses' father in law, went up out of the city of palm trees. And he took up his parable, and said, Alas, who shall live when God doeth this!  R. Simeon b. Lakish said: Woe unto him who maketh himself alive by the name of God,11  R. Johanan said: Woe to the nation that may be found [attempting to hinder], when the Holy One, blessed be He, accomplishes the redemption of his children: who would throw his garment between a lion and a lioness when these are copulating!12 And ships shall come from the coast of Chittim.  Rab said: This refers to the White Legion.  And shall afflict Asshur, and shall afflict And now, behold I go unto my people; come, therefore, and I will advertise thee what this people shall do to thy people in the latter days.  But he should have said, What thy people shall do to this people?18  — R. Abba b. Kahana said: It is as one who, cursing himself, refers his malediction to others.  He [Balaam] said thus to him [Balak]. 'The God of these hates lewdness, and they are very partial to linen.20  Come, and I will advise thee. Erect for them tents enclosed by hangings, in which place harlots, old women without, young women within, to sell them linen garments.' So he erected curtained tents from the snowy mountain [Hermon] as far as Beth ha-Yeshimoth [i.e., right from north to south], and placed harlots in them — old women without, young women within. And when an Israelite ate, drank, and was merry, and issued forth for a stroll in the market place, the old woman would say to him, 'Dost thou not desire linen garments?' The old woman offered it at its current value, but the young one for less. This happened two or three times. After that she would say to him, 'Thou art now like one of the family; sit down and choose for thyself.' Gourds of Ammonite wine lay near her, and at that time Ammonite  and heathen wine had not yet been forbidden. Said she to him, 'Wouldst thou like to drink a glass of wine?' Having drunk, [his passion] was inflamed, and he exclaimed to her, 'Yield to me!' Thereupon she brought forth an idol from her bosom and said to him, 'Worship this'! 'But I am a Jew', he And Israel abode in Shittim.  R. Eliezer said: Its name was Shittim. R. Joshua said: They engaged in ways of folly [shetuth],  And they called the people unto the sacrifices of their gods:  R. Eliezer said: They met them naked;26  R. Joshua said: They were all excited to pollution.27 What is the meaning of Rephidim?  — R. Eliezer said: Rephidim was its name. R. Joshua said: [It was so called] because there they slackened in [their loyalty to] the Torah, as it is written, The fathers shall not look back to their children for feebleness of hands. R. Johanan said: Wherever [Scripture] writes 'And he abode [or dwelt]', it denotes trouble, Thus: And Israel abode in Shittim — and the people began to commit whoredom with the daughters of Moab;  And Jacob dwelt in the laid where his father was a stranger, in the land of Canaan— and Joseph brought unto his father their evil report;  And Israel dwelt in the land of Egypt, in the country of Goshen— And the time drew near that Israel must die;  And Judah and Israel dwelt safely, every man under his vine and under his fig tree— And the Lord stirred up an adversary unto Solomon, Hadad the Edomite; he was the king's seed in Edom. And they slew the kings of Midian, beside the rest of them that were slain … Balaam also the son of Beor they slew with the sword.  What business had Balaam there? — R. Jonathan said: He went to receive Balaam also the son of Beor, the soothsayer, [did the children of Israel slay with the sword].  A soothsayer? But he was a prophet! — R. Johanan said: At first he was a prophet, but subsequently a soothsayer.41  R. Papa observed: This is what men say, 'She who was the descendant of princes and governors, played the harlot with carpenters.'42