Sanhedrin — Daf 105b

כרע נפל שכב וגו'

(במדבר כד, טז) ויודע דעת עליון השתא דעת בהמתו לא הוה ידע דעת עליון הוה ידע מאי דעת בהמתו דאמרי ליה מאי טעמא לא רכבת סוסיא אמר להו שדאי להו ברטיבא

אמרה ליה הלא אנכי אתונך לטעינא בעלמא אשר רכבת עלי אקראי בעלמא מעודך עד היום הזה

ולא עוד אלא שאני עושה [לך] מעשה אישות בלילה כתיב הכא (במדבר כב, ל) ההסכן הסכנתי וכתיב התם (מלכים א א, ב) ותהי לו סוכנת

אלא מאי ויודע דעת עליון שהיה יודע לכוון אותה שעה שהקב"ה כועס בה

והיינו דקאמר להו נביא לישראל (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה' מאי למען דעת צדקות ה' אמר להן הקב"ה לישראל דעו נא כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי כל אותן הימים בימי בלעם הרשע שאילמלא כעסתי כל אותן הימים לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט

היינו דקאמר ליה בלעם לבלק מה אקב לא קבה אל (וגו' אותן היום [הימים] לא זעם ה') אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע שנאמר (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו וגו'

איבעית אימא (ישעיהו כו, כ) לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם אימת רתח בתלת שעי קמייתא כי חוורא כרבלתא דתרנגולא כל שעתא ושעתא נמי חוורא כל שעתא ושעתא אית ביה סוריקי סומקי ההיא שעתא לית ביה סוריקי סומקי

ההוא מינא דהוה בשיבבותיה דרבי יהושע בן לוי דהוה קא מצער ליה יומא חד נקט תרנגולתא ואסר ליה בכרעיה ואותיב אמר כי מטא ההוא שעתא אילטייה כי מטא ההוא שעתא נמנם אמר שמע מינה לאו אורח ארעא דכתיב (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב אפילו במיני לא איבעי ליה למימר הכי

תנא משמיה דרבי מאיר בשעה שהחמה זורחת והמלכים מניחין כתריהן על ראשיהן ומשתחוים לחמה מיד כועס

(במדבר כב, כא) ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו תנא משום רבי שמעון בן אלעזר אהבה מבטלת שורה של גדולה מאברהם דכתיב (בראשית כא, יד) וישכם אברהם בבקר שנאה מבטלת שורה של גדולה מבלעם שנאמר ויקם בלעם בבקר ויחבוש את אתונו

אמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה שבשכר ארבעים ושתים קרבנות שהקריב בלק זכה ויצאה ממנו רות א"ר יוסי בר הונא רות בתו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב היתה

א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב (מלכים א א, מז) ייטב אלהים את שם שלמה משמך ויגדל [את] כסאו מכסאך אורח ארעא למימרא ליה למלכא הכי א"ל מעין קאמרה ליה

דאי לא תימא הכי (שופטים ה, כד) תבורך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תבורך נשים באהל מאן נינהו שרה רבקה רחל ולאה אורח ארעא למימר הכי אלא מעין קאמר הכא נמי מעין קאמר

ופליגא דרב יוסי בר חוני דאמר רב יוסי בר חוני בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו בנו משלמה ותלמידו איבעית אימא (מלכים ב ב, ט) ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ואיבעית אימא (במדבר כז, כג) ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו

(במדבר כג, ה) וישם דבר בפי בלעם ר"א אומר מלאך ר' יונתן אמר חכה

א"ר יוחנן מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות (במדבר כד, ה) מה טובו אהליך יעקב לא תשרה שכינה עליהם ומשכנותיך ישראל לא תהא מלכותן נמשכת כנחלים נטיו לא יהא להם זיתים וכרמים כגנות עלי נהר לא יהא ריחן נודף כאהלים נטע ה'

לא יהיו להם מלכים בעלי קומה כארזים עלי מים לא יהיה להם מלך בן מלך יזל מים מדליו לא תהא מלכותן שולטת באומות וזרעו במים רבים לא תהא עזה מלכותן וירם מאגג מלכו לא תהא אימת מלכותן ותנשא מלכותו

אמר רבי אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות שנאמר (דברים כג, ו) ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך קללה ולא קללות

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (משלי כז, ו) נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל יותר מברכה שברכם בלעם הרשע אחיה השילוני קילל את ישראל בקנה שנאמר (מלכים א יד, טו) והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים וגו' מה קנה זה עומד במקום מים וגיזעו

And knoweth the mind  of the most High.  Now, seeing that he did not even know the mind of his ass, could he know the mind of the most High! What [is this about] the mind of his ass? — For they [the elders] said to him, 'Why didst thou not ride upon thy horse?' He replied. 'I have put it [to graze] in the dewy pastures. But the ass said to him, 'Am I not thine ass?'  — 'Merely for carrying loads', A sectarian  lived in the neighbourhood of R. Joshua b. Levi, who used to vex him. One day he took a fowl, tied it to the foot A Tanna taught in the name of R. Meir: When the sun shines and kings place their crowns upon their heads and adore the sun, immediately [the Almighty] becomes wroth. And Balaam rose up in the morning, and saddled his ass.  A Tanna taught on the authority of R. Simeon b. Eleazar: Love disregards the rule of dignified conduct. [This is deduced] from Abraham, for it is written, And Abraham rose up early in the morning, and saddled his ass.  Hate likewise disregards the rule of dignified conduct: [this is deduced] from Balaam, for it is written, And Balaam rose up in the morning, and saddled his ass. Rab Judah said in Rab's name: One should always occupy himself with Torah and good deeds, though it be not for their own sake,  for out of good work misapplied in purpose there comes [the desire to do it] for its own sake. For as a reward for the forty-two sacrifices offered up by Balak, he was privileged that Ruth should be his descendant;[as]  R. Jose b. Huna said: Ruth was the daughter of Eglon, the grandson of Balak, king of Moab. Raba said to Rabbah b. Mari: It is written, [And moreover the king's servants came to bless our lord king David, saying] God make the name of Solomon better than thy name, and make his throne greater than thy throne:  is it mannerly to speak thus to a king? — He replied: They meant, according to the nature of [thy throne etc.].  For should you not say thus, [consider:] Blessed above women shall Jael the wife of Heber the Kenite be, blessed shall she be above women in the tent.  Now who are the 'women in the tent'? — Sarah, Rebecca, Rachel and Leah. Is it then meet to say thus? — But it means according to the nature of [their blessedness].  So here too, it bears the same meaning. Now, this conflicts with R. Jose b. Honi. For R. Jose b. Honi said: Of everyone a man is jealous, except his son and disciple. 'His son' — this is deduced from Solomon.  'His disciple — [is deduced] if you like, say, from Let a double quantity of thy spirit be upon me;  or if you like, say, from And he laid his hands upon him, and gave him a charge. And the Lord put a thing in the mouth of Balaam.  R. Eleazar said, An angel;  R. Jonathan said: a hook. R. Johanan said: From the blessings of that wicked man you may learn his intentions:  Thus he wished to curse them that they [the Israelites] should possess no synagogues or school-houses — [this is deduced from] How goodly are thy tents, O Jacob;  that the Shechinah should not rest upon them — and thy tabernacles, O Israel;  that their kingdom should not endure — As the valleys are they spread forth;  that they might have no olive trees and vineyards — as gardens by the river's side; that their odour might not be fragrant — as the trees of lign aloes which the Lord hath planted; that their kings might not be tall — and as cedar trees beside the waters; that they might not have a king the son of a king — He shall pour the water out of his buckets;  that their kingdom might not rule over other nations — and his seed shall be in many waters; that their kingdom might not be strong — and his king shall be higher than Agag; that their kingdom might not be awe-inspiring — and his kingdom shall be exalted. R. Abba b. Kahana said: All of them reverted to a curse,  excepting the synagogues and schoolhouses, for it is written, But the Lord thy God turned the curse into a blessing for thee, because the Lord thy God loved thee;  the curse, but not the curses. R. Samuel b. Nahmani said in R. Jonathan's name: What is meant by the verse, Faithful are the wounds of a friend; but the kisses of an enemy are deceitful?  Better is the curse wherewith Ahijah the Shilonite cursed Israel than the blessing wherewith the wicked Balaam blessed them. Ahijah the Shilonite cursed Israel by a reed, as it is said, For the Lord shall smite Israel, as a reed is shaken in the water:  just as a reed grows in well watered soil and its stem