Sanhedrin — Daf 106b

(יהושע יג, כב) הרגו בני ישראל [בחרב] אל חלליהם אמר רב שקיימו בו ארבע מיתות סקילה ושריפה הרג וחנק

א"ל ההוא מינא לר' חנינא מי שמיע לך בלעם בר כמה הוה א"ל מיכתב לא כתיב אלא מדכתיב (תהלים נה, כד) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם בר תלתין ותלת שנין או בר תלתין וארבע א"ל שפיר קאמרת לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה

א"ל מר בריה דרבינא לבריה בכולהו לא תפיש למדרש לבר מבלעם הרשע דכמה דמשכחת ביה דרוש ביה

כתיב דואג וכתיב דוייג אמר ר' יוחנן בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה לאחר שיצא אמר ווי שיצא זה

(סימן גבור ורשע וצדיק חיל וסופר)

א"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ג) מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום אמר לו הקב"ה לדואג לא גבור בתורה אתה מה תתהלל ברעה לא חסד אל נטוי עליך כל היום

וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נ, טז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם (תהלים נ, טז) ותשא בריתי עלי פיך אמר ר' אמי אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ

ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ח) ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו בתחילה ייראו ולבסוף ישחקו

וא"ר יצחק מאי דכתיב (איוב כ, טו) חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע ימות דואג אמר לו חיל בלע ויקיאנו אמר לפניו מבטנו יורישנו אל

וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ז) גם אל יתצך לנצח אמר הקב"ה לדוד ניתי דואג לעלמא דאתי אמר לפניו גם אל יתצך לנצח מאי דכתיב (תהלים נב, ז) יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה אמר הקב"ה לימרו שמעתא בי מדרשא משמיה אמר לפניו יחתך ויסחך מאהל ליהוי ליה בנין רבנן ושרשך מארץ חיים סלה

וא"ר יצחק מאי דכתיב (ישעיהו לג, יח) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה איה סופר את המגדלים שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר

א"ר ארבע מאה בעיי' בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר [ולא איפשט להו חד] אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין

וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא

ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן אלא הקב"ה ליבא בעי דכתיב (שמואל א טז, ז) וה' יראה ללבב

אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא מתקיף לה מר זוטרא מאן דכתיב ביה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא אלא דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא דכתיב (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו

א"ר אמי לא מת דואג עד ששכח תלמודו שנא' (משלי ה, כג) הוא ימות באין מוסר וברוב אולתו ישגה רב (אשי) אמר נצטרע שנאמר (תהלים עג, כז) הצמתה כל זונה ממך

כתיב התם (ויקרא כה, ל) לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין ותנן אין בין מוסגר ומוחלט אלא פריעה ופרימה

(סימן שלשה ראו וחצי וקראו)

א"ר יוחנן שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות

(א"ר) יוחנן דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד

וא"ר יוחנן דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם תניא נמי הכי אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש

וא"ר יוחנן בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו ולבסוף קראו חבירו ולבסוף קראו תלמידו בתחילה קראו רבו (תהלים נה, יד) ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי ולבסוף קראו חבירו (תהלים נה, טו) אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש ולבסוף קראו תלמידו (תהלים מא, י) גם איש שלומי אשר בטחתי בו

A certain min3   said to R. Hanina: Hast thou heard how old Balaam was? — He replied: It is not actually stated, but since it is written, Bloody and deceitful men shall not live out half their days,  [it follows that] he was thirty-three or thirty-four years old.  He rejoined: Thou hast said correctly; I personally have seen Balaam's Chronicle, in which it is stated, 'Balaam the lame was thirty years old when Phinehas the Robber killed him.'6 Scripture writes Doeg  and Doeeg:  R. Johanan said: At first the Holy One, blessed be He, sits and is anxious lest one go out on an evil course. But when he has done so, He exclaims, 'Woe, that he has entered [on an evil path]!' (Mnemonic: The Mighty, Wicked, Righteous, Riches, Scribe.) R. Isaac said: What is meant by the verse, Why boastest thou thyself in mischief, O mighty man? The goodness of God endureth continually?  — The Holy One, blessed be He, said to Doeg,  'Art thou not a mighty man in Torah? Why then boastest thou thyself in mischief?  Is not the love of God continually spread over thee?' R. Isaac also said: What is meant by the verse; But unto the wicked God sayeth, What hast thou to do to declare my statutes?  The Holy One, blessed be He, said to the wicked Doeg, 'What hast thou to do to declare [i.e., study] my statutes: when thou comest to the sections dealing with murderers and slanderers, how dost thou expound them?'  Or that thou shouldst take my covenant in thy mouth?  R. Ammi said: Doeg's learning was only from the lips without.  R. Isaac also said: What is meant by the verse, The righteous also shall see, and fear, and shall laugh at him?  — At first they shall fear [the wicked person], but subsequently laugh at him. R. Isaac also said: What is meant by the verse, He hath swallowed down riches, and he shall vomit them up again: God shall cast them out of his belly?  David pleaded before the Holy One, blessed be He, 'Sovereign of the Universe! Let Doeg die!' He replied, 'He hath swallowed down riches, and he shall vomit them up again.'  He rejoined, 'Let God cast them out of his belly!' R. Isaac also said: What is meant by God shall likewise destroy thee for ever?  — The Holy One, blessed be He, said to David, 'Let us bring Doeg to the future world.' He replied to Him, 'God shall likewise destroy thee for ever.' What is meant by the verse, He shall take thee away, and pluck thee out of the tent, and root thee out of the land of the living. Selah?  The Holy One, blessed be He, urged, 'Let a law be stated in his name in the schoolhouse,' but he [David] replied to Him, 'He shall take thee away and pluck thee out of the tent. 'Then let his children be Rabbis!' — 'And thy root [shall be torn out] of the land of the living. Selah!' R. Isaac also said: What is meant by the verse, Where is the enumerator, where is the weigher! Where is he that counted the towers!  — Where is he who enumerated all the letters of the Torah?  Where is he who weighed all the light [comparatively unimportant] and heavy [important] [precepts] of the Torah?  Where is he that counted the towers — who counted three hundred fixed laws on a 'tower flying in the air.' R. Ammi said: Doeg and Ahitophel propounded four hundred problems with respect to a tower flying in the air, and not one was solved. Raba observed: Is there any greatness in propounding problems? In the years of Rab Judah the whole study was confined to Nezikin,  whilst we study a great deal even of 'Ukzin;  and when Rab Judah came to the law, 'If a woman preserves vegetables in a pot' — or as others say, 'olives which were preserved with their leaves are clean,'  — he observed, 'I see here the discussion of Rab and Samuel;'  whilst we, on the other hand, have studied Ukzin at thirteen sessions, yet Rab Judah merely took off his shoes, and the rain came down,  whilst we cry out [in supplication] but there is none to heed us. But it is because the Holy One, blessed be He, requires the heart, as it is written, But the Lord looketh on the heart. R. Mesharsheya said: Doeg and Ahitophel did not comprehend legal discussions. Mar Zutra objected: Those of whom it is written, Where is the enumerator, where is the weigher? Where is he that counted the towers?  yet you say that they did not comprehend legal discussions! — But their views were not in accordance with the halachah [final ruling], as it is written, The secret of the Lord is with them that fear him. R. Ammi said: Doeg did not die until he forgot his learning,  as it is written, He shall die without instruction, and in the greatness of his folly he shall go astray.  R. Ashi said: He was smitten with leprosy, for it is said, Thou hast destroyed all them that go a whoring from thee;  whilst elsewhere it is written, [And if it be not redeemed within the space of a full year, then the house … shall be established] la-zemithuth  [to him that hath bought it],  which we translate la-halutin  [i.e., 'absolutely and definitely the purchasers']. And we learnt: The only difference between him who is a mezora' muhlat [definitely a leper] and one who is locked up [for observation] is in respect of letting the hair grow wild and tearing the garments. (Mnemonic: Three, Saw, and Half; and Called.) R. Johanan said: Three destroying angels appeared before Doeg: one caused him to forget his learning, one burnt his soul, and the third scattered his ashes in the synagogues and schoolhouses. R. Johanan also said: Doeg and Ahitophel did not see each other [i.e., were not contemporaries], Doeg living in Saul's reign, Ahitophel in David's. R. Johanan also said: Doeg and Ahitophel did not live out half their days. It has been taught likewise: Bloody and deceitful men shall not live out half their days:  Doeg's entire lifetime amounted only to thirty four years, and Ahitophel's to thirty three. R. Johanan also said: At first David called Ahitophel his teacher, then his companion [colleague], and finally his disciple. At first he called him his teacher, as it is written, But it was thou, a man mine equal, my guide, and mine acquaintance.  Then his companions [as it is written] We took sweet counsel together, and walked into the house of God in company.  Finally his disciple — Yea, mine own familiar friend, in whom I trusted,