Rosh Hashanah — Daf 34b

תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא

תניא נמי הכי שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא מט' בני אדם כאחד [לא יצא] תקיעה מזה ותרועה מזה יצא ואפי' בסירוגין ואפי' כל היום כולו

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק בהלל ובמגילה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש לא קשיא הא דידיה הא דרביה

ודידיה לא והא ר' אבהו הוה שקיל ואזיל בתריה דר' יוחנן והוה קרי קריאת שמע כי מטא למבואות מטונפות אישתיק בתר דחליף אמר ליה מהו לגמור א"ל אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

הכי קאמר ליה לדידי לא סבירא לי לדידך דסבירא לך אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש

ת"ר תקיעות אין מעכבות זו את זו ברכות אין מעכבות זו את זו תקיעות וברכות של ר"ה ושל יוה"כ מעכבות

מ"ט אמר רבה אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה ובמה בשופר:

מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע: טעמא דלא הוה ליה שופר מעיקרא הא הוה ליה שופר מעיקרא כי שמע להו אסדר ברכות שמע להו

רב פפא בר שמואל קם לצלויי אמר ליה לשמעיה כי נהירנא לך תקע לי אמר ליה רבא לא אמרו אלא בחבר עיר

תניא נמי הכי כשהוא שומען שומען על הסדר ועל סדר ברכות במה דברים אמורים בחבר עיר אבל שלא בחבר עיר שומען על הסדר ושלא על סדר ברכות ויחיד שלא תקע חבירו תוקע לו ויחיד שלא בירך אין חבירו מברך עליו

ומצוה בתוקעין יותר מן המברכין כיצד שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין הולכין למקום שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין

פשיטא הא דאורייתא הא דרבנן לא צריכא דאף על גב דהא ודאי והא ספק:

כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד וכו': תניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם כדי להסדיר שליח צבור תפלתו

אמר להם רבן גמליאל לדבריכם למה שליח צבור יורד לפני התיבה אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי

אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן מודים חכמים לרבן גמליאל ורב אמר עדיין היא מחלוקת שמעה [רבי] חייא בריה דרבה בר נחמני אזל אמרה לשמעתא קמיה דרב דימי בר חיננא אמר ליה הכי אמר רב עדיין היא מחלוקת אמר ליה רבה בר בר חנה נמי הכי קאמר כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא אפליג עליה ריש לקיש ואמר עדיין היא מחלוקת

ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי חנה ציפוראה אמר רבי יוחנן הלכתא כרבן גמליאל הלכתא מכלל דפליגי

nine blasts at nine different times of the day, he has performed his religious obligation. It has been taught to the same effect: ‘If one heard nine blasts at nine different times of the day, he has performed his religious obligation. If, however, he heard nine different people at once, he has not performed his obligation.1 If he hears a teki'ah from one and a teru'ah from another, he has fulfilled his obligation, even if the intervals extended over the whole day’. But could R. Johanan have said this,2 seeing that R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Jehozadok: If in the midst of reciting Hallel and the Megillah3 one paused long enough to say the whole, he must go back to the beginning? — There is no contradiction: in one case he was giving his own opinion,in the other that of his teacher. But does not his own opinion [conflict with the above statement]? Was not R. Abbahu once following after R. Johanan reciting the shema’,3 and when he came to some dirty alley-ways he stopped, and after they had passed them he asked R. Johanan whether he should finish, and he replied, If you paused long enough to say the whole, you must start again from the beginning? What he meant to say to him was this: ‘I do not hold this view,4 but according to you who do hold it,5 if you have paused long enough to say the whole, you must start afresh’. Our Rabbis taught: ‘[On most days]6 the omission of one blast is no bar to another, and the omission of one blessing7 is no bar to another, but on New Year and the Day of Atonement the omission of one blast or one blessing is a bar to the others’.8 What is the reason? — Rabbah said: God proclaimed: Recite before Me on New Year kingship, remembrance and shofar verses; kingship verses to declare Me king over you; remembrance verses, that the remembrance of you may come before Me for good; and through what? Through the shofar. IF ONE HAS SAID THE [NINE] BLESSINGS AND THEN PROCURES A SHOFAR, HE SOUNDS A TEKI'AH, TERU'AH, TEKI'AH. The reason is that he had no shofar to begin with. This shows that if he had a shofar to begin with, when he hears the blasts he must hear them during the recital of the blessings.9 R. Papa b. Samuel rose to say his prayer, and at the same time said to his attendant, When I give you a sign,10 blow the shofar for me. Said Raba to him:11 This rule12 was laid down only for a congregation.13 It has been taught to the same effect: ‘When he hears the blasts, he must hear them in order, and during the recital of the blessings.14 When does this hold good? In a congregation; but when not praying with the congregation he must hear them in order but not necessarily during the recital of the blessings. If an individual has not blown [the shofar], another may blow it for him, but if an individual has not said the blessings another may not say them for him. It is a greater act of piety to hear the shofar than to say the blessings. Hence15 if there are two towns in one of which the shofar is being blown and in the other of which the blessings are being said, one should go rather to the place where they are blowing than to the place where they are saying the blessings’. Surely this is self-evident: the former precept is of Pentateuchal sanction, the latter [only] of Rabbinic! — It was necessary to state the rule, [to show that it still applies] even though he is certain of [finding an opportunity for] the latter and not certain of [finding an opportunity for] the former.16 JUST AS THE CONGREGATIONAL READER IS UNDER OBLIGATION, SO EVERY INDIVIDUAL etc. It has been taught: ‘They said to Rabban Gamaliel: Accepting your view,17 why do the congregation [first] say the [‘Amidah] prayer? He replied, So as to give the reader time to prepare his prayer.18 Rabban Gamaliel then said to them: Accepting your view,19 why does the reader go down [and stand] before the Ark?20 They replied: So as to clear from his obligation one who is not familiar [with the prayers]. He said to them: Just as he clears one who is not familiar, so he clears one who is familiar’.21 Rabbah b. bar Hanah said in the name of R. Johanan: The Sages gave Rabban Gamaliel right. Rab, however, said: The difference of opinion still remains.22 Hiyya the son of Rabbah b. Nahmani heard the argument [reported] and went and repeated it before R. Dimi b. Hinnena. He said to him: Thus said Rab: The difference of opinion still remains. The other said to him: This is what Rabbah b. bar Hanah also said, that when R. Johanan made this statement, Resh Lakish joined issue with him, saying: The difference of opinion still remains. But did R. Johanan say this? Has not R. Hanah of Sepphoris stated that R. Johanan said that the law23 follows the view of Rabban Gamaliel, and since he said the law is so, we infer that there is a difference of opinion? however, reads: ‘If he heard nine people at once, a teki'ah from one and a teru'ah from another, he has fulfilled his obligation, and even if he heard at intervals’ etc. He points out that it has already been laid down above that two different sounds from two different persons can be discerned at once. after a pause. have first been said. V. Tosaf. 33b, s.v. rugha sub fin. memory.