Rosh Hashanah — Daf 34a

שאין ת"ל בחדש השביעי ומה ת"ל בחדש השביעי שיהו כל תרועות החדש השביעי זה כזה

ומנין לשלש של שלש שלש ת"ל והעברת שופר תרועה שבתון זכרון תרועה יום תרועה יהיה לכם

ומנין ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה ת"ל שביעי שביעי לגזירה שוה

הא כיצד שלש שהן תשע שיעור תקיעה כתרועה שיעור תרועה כשלשה שברים

האי תנא מעיקרא מייתי לה בהיקישא והשתא מייתי לה בגזירה שוה הכי קאמר אי לאו גזירה שוה הוה מייתינא לה בהיקישא השתא דאתיא גזירה שוה היקישא לא צריך

והאי תנא מייתי לה בג"ש ממדבר דתניא (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה אתה אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה או אינו אלא תקיעה ותרועה אחת היא כשהוא אומר (במדבר י, ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו הוי אומר תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה

ומנין שפשוטה לפניה ת"ל (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה ומנין שפשוטה לאחריה ת"ל (במדבר י, ו) תרועה יתקעו

ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר אינו צריך הרי הוא אומר ותקעתם תרועה שנית שאין ת"ל שנית ומה ת"ל שנית זה בנה אב שכל מקום שנאמר תרועה תהא תקיעה שניה לה אין לי אלא במדבר בר"ה מנין ת"ל תרועה תרועה לגזירה שוה

ושלש תרועות נאמרו בר"ה (ויקרא כג, כד) שבתון זכרון תרועה (במדבר כט, א) יום תרועה (ויקרא כה, ט) והעברת שופר תרועה ושתי תקיעות לכל אחת ואחת

מצינו למדין שלש תרועות ושש תקיעות נאמרו בר"ה שתים מדברי תורה ואחת מדברי סופרים שבתון זכרון תרועה והעברת שופר תרועה מדברי תורה יום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא

רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אחת מד"ת ושתים מדברי סופרים והעברת שופר תרועה מד"ת שבתון זכרון תרועה ויום תרועה יהיה לכם לתלמודו הוא בא

מאי לתלמודו הוא בא מיבעי ביום ולא בלילה

ואידך ביום ולא בלילה מנא ליה נפקא ליה מביום הכפורים

אי (ביום) הכפורים יליף נגמור נמי מיניה לפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה והעברת תעבירו לא משמע להו

אלא מאי דרשי בהו והעברת כדרב מתנא דאמר רב מתנא והעברת דרך העברתו תעבירו דקאמר רחמנא נעבריה ביד

ואידך דרב מתנא מדשני בדיבוריה

תעבירו ביד לא מצית אמרת דגמר עברה עברה ממשה כתיב הכא והעברת שופר תרועה וכתיב התם (שמות לו, ו) ויצו משה ויעבירו קול במחנה מה להלן בקול אף כאן בקול

ולהאי תנא דמייתי לה ממדבר אי מה להלן חצוצרות אף כאן חצוצרות

ת"ל (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אי זהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה וקאמר רחמנא שופר

אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי יליל לעביד תקיעה תרועה ותקיעה ואי גנוחי גנח לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה

מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל מתקיף לה רב עוירא ודלמא ילולי הוה וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה מתקיף לה רבינא ודלמא גנוחי הוה וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה דהדר עביד תש"ת

אלא רבי אבהו מאי אתקין אי גנוחי גנח הא עבדיה אי ילולי יליל הא עבדיה מספקא ליה דלמא גנח ויליל

אי הכי ליעבד נמי איפכא תקיעה תרועה שלשה שברים ותקיעה דלמא יליל וגנח סתמא דמילתא כי מתרע באיניש מילתא ברישא גנח והדר יליל:

תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים: אמר רבי יוחנן שמע

when there is no real occasion for the expression, "in the seventh month". Why then does it say, "in the seventh month"? To indicate that all the teru'ahs of the seventh month should be of the same character. How do we know that there must be three sets of three each? Because it says, Thou shalt make proclamation with the shofar of teru'ah,1 and again, a solemn rest, a memorial of teru'ah,2 and again, a day of teru'ah it shall be to you.3 And how do we know that we can utilize what is said in connection with one for purposes of the other and vice versa?4 The word "seventh" occurs twice5 to provide a gezerah shawah.6 How then is it carried out? There are three [sets] which are nine [blasts]. The length of the teki'ah is equal to that of the teru'ah. The length of the teru'ah is equal to three shebarim’. This Tanna first derives his inference from an analogy7 and now he derives it from a gezerah shawah!8 — He reasons thus: ‘If there were no gezerah shawah, I would derive the inference from analogy; now, however, that there is a gezerah shawah, I do not require the analogy’. The following Tanna derives the same lesson from a gezerah shawah [with the blowing of the horn ordained] in the wilderness, as it has been taught: And ye shall blow a teru'ah:9 this indicates that there shall be a separate teki'ah10 and a separate teru'ah. You say, there shall be a separate teki'ah and a separate teru'ah! But can it not be interpreted differently, namely, that the teki'ah and teru'ah are all one?11 When you come to the text, But when the assembly is to be gathered together ye shall blow a teki'ah but not a teru'ah,12 you must conclude that teki'ah and teru'ah are separate. And how do we know that a plain blast is to precede it [the teru'ah]? Because it says, And ye shall blow a teru'ah.’ And how do we know that a plain blast follows it? Because it says, a teru'ah shall they blow.13 R. Ishmael the son of R. Johanan b. Beroka said: This14 is not necessary. For the text says, And ye shall blow a teru'ah a second time.15 Here the words a second time’ are unnecessary.16 Why then are the words ‘a second time’ inserted? This furnishes a general rule17 that wherever teru'ah is mentioned a teki'ah should follow it.18 So far I know this only of the wilderness.19 On what ground can I apply it to New Year also? Because we find teru'ah [in one place] and teru'ah [in another place]20 to provide a gezerah shawah. Three teru'ahs are mentioned in connection with New Year — ‘a solemn rest, a memorial proclaimed with teru'ah’; ‘a day of teru'ah’, and ‘thou shalt make proclamation with the shofar of teru'ah’. Each teru'ah is accompanied with two teki'ahs. We thus learn that three teru'ahs and six teki'ahs were prescribed for New Year. Two of these are ordained by the Torah and one by the Soferim:21 [The teru'ahs mentioned in] ‘a solemn rest, a memorial of teru'ah,’ and in ‘thou shalt make proclamation with the shofar of teru'ah’ are ordinances of the Torah; the text ‘a day of teru'ah it shall be to you’ is required for its own lesson.22 R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan: One is ordained by the Torah and two by the Soferim: [That mentioned in] ‘and thou shalt make proclamation with the shofar of teru'ah’ is ordained by the Torah. [The texts] ‘a solemn rest, a memorial of teru'ah’ and, ‘a day of teru'ah it shall be to you’, are required for their own lessons. What is meant by saying that ‘it [the latter] is required for its own lesson’?23 — It is required to show that [the blowing must be] in the daytime and not at night. Whence does the other authority derive the rule that the blowing must be by day and not by night? — He derives it from the expression On the Day of Atonement.24 But if he learns it from ‘On the Day of Atonement’, let him also learn from this text the rule that there is to be a plain blast before the teru'ah and a plain blast after it?25 — He does not accept the implication of the expressions ‘and thou shalt proclaim’, ‘ye shall proclaim’. How then does he expound these words? — [He expounds] ‘and thou shalt proclaim’ in the same way as R. Mattenah; for R. Mattenah said: ‘And thou shalt proclaim’: this means, in the usual manner of proclamation.26 The words ‘Ye shall proclaim’ mentioned by the All-Merciful indicate that the shofar should be taken in the hand,27 and the other, [what says he to this?] — The lesson of R. Mattenah you can learn from the fact that the text uses an unusual expression,28 but that the word means ‘taking in the hand’ you could not maintain, for one can compare the expression ‘passing’ here with the expression ‘passing’ used in connection with Moses.29 It is written here, And ye shall cause to pass a shofar of teru'ah, and it is written elsewhere, And Moses commanded, and they caused a voice to pass.30 Just as there the passing was of a sound, so here it is of a sound. And to the Tanna who derives the rule [regarding the teki'ah] from [the blowing commanded] in the wilderness, [it may be objected that] just as there trumpets were to be used, so here [on New Year] trumpets should be used? — Therefore it is written, Blow ye the shofar at the New Moon, at the concealment for the day of our festival.31 Which is the festival on which the moon is concealed? You must say that this is New Year; and the All-Merciful prescribed the shofar [to be used on it]. R. Abbahu prescribed in Caesarea that there should be a teki'ah, three shebarim, a teru'ah and a teki'ah. How can this be justified?32 If [the sound of teru'ah] is a kind of wailing, then there should be teki'ah, teri'ah33 and teki'ah, and if it is a kind of groaning, there should be teki'ah, three shebarim, and teki'ah? — He was in doubt whether it was a kind of wailing or a kind of groaning.34 R. ‘Awira strongly demurred against this procedure, saying, Perhaps it is a kind of wailing, and the three shebarim make an interruption between the teru'ah and the [first] teki'ah? — We assume that he afterwards blows teki'ah, teru'ah, teki'ah. Rabina strongly demurred against this, saying, Perhaps it is a kind of sighing and the teru'ah makes an interruption between the shebarim and the [second] teki'ah? — We suppose that he afterwards blows teki'ah, shebarim, teki'ah. What then is the point of R. Abbahu's regulation?35 If it is a groaning sound, it has already been made,36 and if it is a wailing sound it has already been made?37 — He was in doubt whether it does not include both groaning and wailing. If so, the reverse should also be carried out, namely, teki'ah, teru'ah, three shebarim, teki'ah, since perhaps it is wailing and groaning? — Ordinarily when a man has a pain, he first groans and then wails. IF ONE BLEW THE FIRST TEKI'AH AND PROLONGED THE SECOND SO AS TO MAKE IT EQUAL TO TWO. R. Johanan said: If one heard have we then to assume from this that there should be three teru'ahs on each? connection with the Jubilee. same character, why does he require a gezerah shawah to show that there must be three both on New Year and on the Jubilee?