Niddah — Daf 66a

ותנשא לאחר

ניסת לאחר וראתה דם מחמת תשמיש משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית מכאן ואילך לא תשמש עד שתתגרש ותנשא לאחר ניסת לאחר וראתה דם מחמת תשמיש משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית מכאן ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה

כיצד בודקת את עצמה מביאה שפופרת ובתוכה מכחול ומוך מונח על ראשו אם נמצא דם על ראש המוך בידוע שמן המקור הוא בא לא נמצא דם על ראשו בידוע שמן הצדדין הוא בא

ואם יש לה מכה באותו מקום תולה במכתה ואם יש לה וסת תולה בוסתה

ואם היה דם מכתה משונה מדם ראייתה אינה תולה ונאמנת אשה לומר מכה יש לי במקור שממנה דם יוצא דברי רבי

רשב"ג אומר דם מכה הבא מן המקור טמא ורבותינו העידו על דם המכה הבא מן המקור שהוא טהור

מאי בינייהו אמר עולא מקור מקומו טמא איכא בינייהו

שפופרת אפגורי מפגרא לה אמר שמואל בשפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה

אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן ותבדוק עצמה בביאה שלישית של בעל הראשון אמר ליה לפי שאין כל האצבעות שוות

אמר ליה ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי לפי שאין כל הכחות שוות

ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמר ליה לאבדן זיל בעתה אזל בעתה ונפל ממנה חררת דם אמר רבי נתרפאה זאת

ההיא אתתא דאתאי לקמיה דמר שמואל אמר ליה לרב דימי בר יוסף זיל בעתה אזל בעתה ולא נפל ממנה ולא מידי אמר שמואל זו ממלאה ונופצת היא וכל הממלאה ונופצת אין לה תקנה

ההיא דאתאי לקמיה דרבי יוחנן דכל אימת דהות סלקא מטבילת מצוה הות קחזיא דמא א"ל שמא דימת עיריך עלתה ביך לכי והבעלי לו ע"ג הנהר

איכא דאמר אמר לה תגלי לחברותיך כי היכי דתהוו עליך להך גיסא נתהוו עלך להך גיסא ואיכא דאמר אמר לה גלי לחברותיך כי היכי דלבעו עליך רחמים דתניא (ויקרא יג, מה) וטמא טמא יקרא צריך להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים

אמר רב יוסף הוה עובדא בפומבדיתא ואתסי

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר רב התקין רבי בשדות ראתה יום אחד תשב ששה והוא

שנים תשב ששה והן שלשה תשב שבעה נקיים

אמר ר' זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים

אדבריה רבא לרב שמואל ודרש קשתה שני ימים ולשלישי הפילה תשב שבעה נקיים קסבר אין קשוי לנפלים ואי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם

א"ל רב פפא לרבא מאי אריא קשתה שני ימים אפילו משהו בעלמא דהא א"ר זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים

א"ל אמינא לך איסורא ואת אמרת מנהגא היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אחמור

(תבעוה נתר בחמין לטבול קמטים ע"ג נמל סי') אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה שתשב שבעה נקיים

רבינא איעסק ליה לבריה בי רב חנינא א"ל סבר ליה מר למכתב כתובה לארבעה יום א"ל אין כי מטא לארבעה נטר עד ארבעה אחרינא איעכב שבעה יומי בתר ההוא יומא

א"ל מאי האי א"ל לא סבר לה מר להא דרבא דאמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים א"ל אימר דאמר רבא בגדולה דקחזיא דמא אבל בקטנה דלא חזיא דמא מי אמר

א"ל בפירוש אמר רבא ל"ש גדולה לא שנא קטנה גדולה טעמא מאי משום דמחמדא קטנה נמי מחמדא

אמר רבא אשה

A certain woman once came to Rabbi [with such a complaint].  Go, he said to Abdan, and frighten her. As the latter approached and frightened her a clot of blood dropped from her. This woman, Rabbi exclaimed, is now cured. A certain woman [with a similar complaint]  once came to the Master Samuel. Go, he said to R. Dimi b. Joseph, and frighten her. The latter approached and frightened her but nothing dropped from her. This woman, Samuel pronounced, is one full of blood which she scatters,  and any woman who is full of blood which she scatters  has no cure. Once there came to R. Johanan a certain woman who, whenever she emerged from her ritual immersion, observed a discharge of blood. It is possible, he said to her, that the gossip of your townspeople  has caused the affliction;  arrange  for your intercourse with him to take place near the river side.  There is one who says: He  said to her, Reveal your affliction to your friends so that, as they were astounded in one way,  they may also be astounded in the other.  There is also one who says: He  said to her, Announce your trouble to your friends so that they may offer prayers for mercy to be vouchsafed to you. For it was taught: And shall cry, 'Unclean, unclean',  he must announce his trouble to the public so that they may pray for mercy to be vouchsafed to him. R. Joseph stated: Such an incident once occurred at Pumbeditha and the woman was cured. R. Joseph citing Rab Judah who had it from Rab stated: Rabbi ordained at Sadoth,  If a woman observed a discharge on one day she  must wait  six days in addition to it.  If she observed discharges on two days she  must wait  six days in addition to these.  If she observed a discharge on three days she  must wait  seven clean days.  R. Zera stated: The daughters of Israel have imposed upon themselves the restriction that even if they observe a drop of blood of the size of a mustard seed they wait on account of it seven clean days. Raba took R. Samuel out for a walk  when he discoursed as follows: If a woman  was in protracted labour  for two days and on the third she miscarried she must wait seven clean days; he being of the opinion that the law relating to protracted labour  does not apply to miscarriages and that it is impossible for the uterus  to open without bleeding. Said R. Papa to Raba: What is the point in speaking of one who was in protracted labour for two days seeing that the same applies even where there was the minutest discharge, since R. Zera stated, The daughters of Israel have imposed upon themselves the restriction that even where they observe only a drop of blood of the size of a mustard seed they wait on account of it seven clean days? — The other replied: I am speaking to you of a prohibition,  and you talk of a custom which applies only where the restriction has been adopted. (Mnemonic. Had an offer, natron, In warm water, to perform immersion, folds upon a haven.)  Raba stated: If a woman had an offer of marriage and she accepted it she  must allow seven clean days to pass. Rabina was engaged in preparations for the marriage of his son at R. Hanina's.  'Does the Master', the latter said to him, 'intend writing the kethubah four days hence?' 'Yes', the other replied; but when the fourth day arrived he waited for another four days and thus caused a delay of seven days after the day in question.  'Why', the first asked, 'all this delay?'  'Does not the Master', the other replied, 'hold the opinion of Raba, Raba having ruled: If a woman had an offer of marriage and she accepted she must allow seven clean days to pass?' 'It is possible', the first suggested, that Raba spoke only of one of mature age who is likely to discharge menstrual blood,  but did he speak of a minor who is unlikely to discharge menstrual blood?' 'Raba', the other replied, 'has explicitly stated: There is no difference between one of mature age and a minor. For what is the reason why one of mature age is subject to the restriction? Because her passions are excited;  well, those of a minor also are excited. Raba ruled: A woman