Nedarim — Daf 42b

אם מת לא יירשנו שאני הכא דקא א"ל בחייו ובמותו

מכל מקום קשיא אלא בנכסים אלו כ"ע לא פליגי כי פליגי בנכסי

רב ושמואל סברי ל"ש נכסים אלו ל"ש נכסי אדם אוסר ור' יוחנן ור"ל סברי נכסים אדם אוסר נכסי אין אדם אוסר

ומי איכא למ"ד ל"ש נכסים אלו ול"ש נכסי והא תנן האומר לחבירו קונם לתוך ביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח מת או שמכרו לאחר מותר לבית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח מת או שמכרו לאחר אסור

אלא כי אמרי ר' יוחנן וריש לקיש בנכסי ורב ושמואל בנכסים אלו ולא פליגי:

ובשביעית אין יורד לתוך שדהו כו': מאי שנא דאוכל מן הנוטות דפירי דהפקירא אינון ארעא נמי אפקרה

אמר עולא בעומדין אילנות על הגבולים ר' שמעון בן אליקים אמר גזירה שמא ישהא בעמידה:

מתני׳ המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו לא ילונו ולא ילוה ממנו ולא ימכור לו ולא יקח ממנו:

BUT [IF THE VOW WAS IMPOSED] IN THE SEVENTH YEAR, HE MAY NOT ENTER HIS FIELD etc. Why may he eat of the overhanging [fruits] — because they are [now] ownerless? But the land too is ownerless.  — Said 'Ulla: This refers to trees standing on the border.  R. Simeon b. Eliakim said: It is forbidden lest he stand and linger there. MISHNAH. HE WHO IS FORBIDDEN BY VOW TO BENEFIT FROM HIS NEIGHBOUR MAY NEITHER LEND TO HIM NOR BORROW FROM HIM NOR ADVANCE HIM OR RECEIVE FROM HIM A LOAN.  HE MAY NEITHER SELL TO NOR PURCHASE FROM HIM.