Nedarim — Daf 41b

כחיזרא לדיקלי חד לתלתין יומין וכי תירייקי לגופא רב נחמן בר יצחק אמר לא היא ולא תירייקה

אמר רבה בר יונתן אמר רב יחיאל ערסן יפה לחולה לרפואתו מאי ערסן אמר ר' יונתן חושלא דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כעין בישרא דתורא רב יוסף אמר סמידי דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי בעיין בישולא כבשרא דתורא

א"ר יוחנן בורדם אין מבקרים ואין מזכירין שמו מ"ט א"ר אלעזר מפני שהוא כמעיין הנובע וא"ר אלעזר למה נקרא שמו בורדם שהוא כמעיין הנובע:

ומרפאהו רפואת הנפש כו': היכי קתני אילימא דרפואת נפש בחנם רפואת ממון בשכר ליתני הכי מרפאהו בחנם אבל לא בשכר אלא רפואת נפש גופו רפואת ממון בהמתו א"ר זוטרא בר טוביה אמר רב אבל אומר לו סם פלוני יפה לה סם פלוני רע לה:

מתני׳ ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה וישן עמו במטה

ר' יהודה אומר בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו ומיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא עמו מן התמחוי החוזר:

גמ׳ תניא לא ירחץ עמו באמבטי ולא ישן עמו במטה בין גדולה בין קטנה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גדולה בימות הגשמים וקטנה בימות החמה מותר רוחץ עמו באמבטי גדולה ומזיע עמו בקטנה אבל מיסב עמו על המטה ואוכל עמו על השולחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר א"ר יוסי בר חנינא מן התמחוי החוזר לבעה"ב:

מתני׳ לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים ולא יעשה עמו באומן דברי רבי מאיר וחכ"א עושה והוא ברחוק ממנו:

גמ׳ בקרוב לא פליגי דאסיר כי פליגי ברחוק ר"מ סבר גזרינן רחוק משום קרוב דקא מרפי לה לארעא קמיה ורבנן סברי לא גזרי':

Rabbah b. Jonathan said in R. Jehiel's name: 'Arsan is beneficial for healing the sick. What is 'arsan? — Said R. Jonathan: Old peeled barley which sticks to the sieve.  Abaye observed: They require boiling as the flesh of an ox. R. Joseph said: It is fine barley flour which sticks to the sieve; [whereupon] Abaye remarked: It needs as much boiling as the flesh of an ox. R. Johanan said: We must not visit one afflicted with burdam,  nor mention its [real] name. What is the reason? — R. Eleazar said: Because it is like a gushing well.  R. Eleazar also said: Why is it called burdam? Because it is a gushing well. THE LATTER MAY AFFORD HIM A CURE OF LIFE BUT NOT A CURE OF MONEY. What does this mean? Shall we say that 'A CURE OF LIFE means without payment, and 'A CURE OF MONEY' is for a fee?  Then let him [the Tanna] state: He may heal him without payment, but not for a fee? — But by 'A CURE OF LIFE' his own person is meant: whilst 'A CURE OF MONEY' refers to his cattle.  R. Zutra b. Tobiah said in Rab's name: Nevertheless he may tell him: this drug is beneficial for it, that drug is injurious for it. MISHNAH. HE MAY BATHE TOGETHER WITH HIM IN A LARGE BATH, BUT NOT IN A SMALL ONE,  HE MAY SLEEP IN A BED WITH HIM. R. JUDAH SAID: [ONLY] IN SUMMER, BUT NOT IN WINTER, BECAUSE HE [THEREBY] BENEFITS HIM.  HE MAY RECLINE ON A COUCH  OR EAT AT THE SAME TABLE WITH HIM  BUT NOT OUT OF THE SAME DISH;  BUT HE MAY DINE WITH HIM OUT OF A BOWL WHICH RETURNS. GEMARA. It was taught: He may not bathe together with him in a bath, or sleep in a bed with him, whether large or small: this is R. Meir's ruling. R. Judah said: A large one in winter, and a small one in summer are permitted.  He may bathe with him in a large bath, and may take a hot air bath with him [even] in a small one.  He may recline on a couch with him, and eat at the same table, but not out of the same dish. Yet he may eat out of the same bowl that returns. R. Jose b. Hanina said: that means the bowl that returns to the host. MISHNAH. HE MAY NOT EAT WITH HIM OUT OF THE BOWL PUT BEFORE WORKMEN,  NOR MAY HE WORK WITH HIM ON THE SAME FURROW: THIS IS R. MEIR'S VIEW. BUT THE SAGES SAY: HE MAY WORK, PROVIDED HE IS AT A DISTANCE. GEMARA. There is no dispute at all that they may not work near [each other]. They differ only in reference to [working at] a distance. R. Meir maintains: We forbid at a distance as a preventive measure on account of nearby, for he [the maddir] softens the ground before him; while the Rabbis hold: We do not enact a preventive measure.