Nedarim — Daf 36a

מתיב רב שימי בר אבא אם היה כהן יזרוק עליו דם חטאתו ודם אשמו

דם חטאתו של מצורע ודם אשמו של מצורע דכתיב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע בין גדול ובין קטן

תנן (משנה גיטין ה, ד) הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין אלא שפיגולן פיגול

אי אמרת בשלמא שלוחי דשמיא הוו היינו שפיגולן פיגול אלא אי אמרת שלוחי דידן הוו אמאי פיגולן פיגול לימא ליה שליחא שויתיך לתקוני ולא לעוותי

אמרי שאני גבי פיגול דאמר קרא (ויקרא ז, יח) לא יחשב לו מכל מקום

גופא אמר רבי יוחנן הכל צריכין דעת חוץ ממחוסר כפרה שהרי אדם מביא קרבן על בניו ועל בנותיו הקטנים אלא מעתה יביא אדם חטאת חלב על חבירו שכן אדם מביא על אשתו שוטה כרבי יהודה אלמה אמר רבי אלעזר הפריש חטאת חלב על חבירו לא עשה כלום?

אשתו שוטה היכי דמי אי דאכלה כשהיא שוטה לאו בת קרבן היא

ואי דאכלה כשהיא פקחת ונשתטית, הא אמר רבי ירמיה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה וחזר ונשתפה פסול הואיל ונדחה ידחה

אלא מעתה יביא אדם פסח על חבירו שכן אדם מביא על בניו ועל בנותיו הקטנים אלמה אמר רבי אלעזר הפריש פסח על חבירו לא עשה כלום

אמר רבי זירא שה לבית אבות (שמות יב, ג) לאו דאורייתא

וממאי מדתנן (משנה פסחים ח, ג) האומר לבניו הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים כיון שהכניס ראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו ואי אמרת שה לבית דאורייתא על בישרא קאי ומזכי להו

אלא למה להו דאמר להון אבוהון כדי לזרזן במצות תניא נמי הכי מעשה היה וקדמו בנות לבנים ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים:

ותורם את תרומותיו כו':

We learnt: If priests render a sacrifice piggul  in the Temple, and do so intentionally, they are liable;  This implies [that if they do so] unwittingly, they are exempt, though it was taught thereon:  Yet their piggul stands.  Now, it is well if you say that they are the agents of the All-Merciful: hence their piggul stands. But if you say that they are our agents, why is it so; let him say to him, 'I appointed you an agent for my advantage, not for my hurt'?  — I will tell you: Piggul is different, because the Writ saith, neither shall it be imputed unto him:  [implying that it is piggul] in spite of everything. The [above] text [states]: 'R. Johanan said: All require [the owner's] consent, save for those lacking atonement, since one brings a sacrifice for his sons and daughters when minors.' If so, let one offer a sin-offering on behalf of his neighbour for [eating] heleb,  since one brings [a sin-offering] for his insane wife?  Why then did R. Eleazar say: If a man set aside a sin-offering for heleb on his neighbour's behalf, his action is invalid?  — [Now consider:] In respect to his insane wife, what are the circumstances? If she ate [heleb] whilst insane, she is not liable to a sacrifice;  while if she ate it when sane, subsequently becoming insane, [there is the ruling of] R. Jeremiah who said in the name of R. Abbahu in R. Johanan's name: If a man ate heleb, set aside an offering, became insane, and then regained his sanity, it [the sacrifice] is unfit: having been once rejected, it remains so. Yet if so,  a man should be able to offer the passover sacrifice for his neighbour,  since he brings it for his sons and daughters, who are minors. Why then did R. Eleazar say: If a man sets aside a passover sacrifice for his neighbour his action  is null? — Said R. Zera: [The law, And they shall take to them every man] a lamb, according to the house of their fathers, [a lamb for a house],  is not Biblically incumbent [upon minors].  And how do we know this? — Because we learnt: If a man says to his sons [who are not of age], 'I will slaughter the passover sacrifice for whomever of you first enters Jerusalem', then as soon as the first of them enters with his head and the greater part of his body, he acquires his portion, and assigns a part thereof to his brothers with him. Now, if you maintain that 'a lamb, according to the house of their fathers' is Biblically applicable [to minors], then standing over the flesh, can he transfer a portion to his brethren?  If so, why did their father speak thus to them? — In order to stimulate them in [the performance of] precepts. It was taught likewise: it once happened [after their father had spoken thus] that the daughters entered [the city] before the sons, so that the daughters shewed themselves zealous, and the sons indolent. HE MAY SEPARATE HIS TERUMAH [etc.]