Nedarim — Daf 34b

אמר רבא היתה לפניו ככר של הפקר ואמר ככר זו הקדש נטלה לאוכלה מעל לפי כולה להורישה לבניו מעל לפי טובת הנאה שבה

בעא מיניה רב חייא בר אבין מרבא ככרי עליך ונתנה לו במתנה מהו ככרי אמר לו כי איתיה ברשותיה הוא דאסור או דלמא עליך אמר ליה עילויה שויתיה הקדש

אמר ליה פשיטא דאף על גב דיהבה ליה במתנה אסור אלא ככרי עליך לאפוקי מאי לאו לאפוקי דאי גנבה מיניה מיגנב אמר ליה לא לאפוקי דאי אזמניה עלה

Raba said: If a hefker loaf  lies before a man, and he declares, 'This loaf be hekdesh', and he takes it to eat it, he trespasses in respect of its entire value; if to leave it to his children, he trespasses in respect of its goodwill value only.  R. Hiyya b. Abin asked Raba: [What if one says to his neighbour,] 'My loaf [be forbidden] to you,' and then gifts it to him: now, he said, 'my loaf,' meaning only so long as it IS In his own possession;  or perhaps, having said '[be forbidden] to you,' he has rendered it to him hekdesh?  — He replied: It is obvious that even if he gifted it to him, it is forbidden. For what was it [his vow] to exclude? Surely not the case where it would be stolen from him?  — He replied, No: It excludes the case where he invites him for it.