Nedarim — Daf 26b

אלא סיפא דאמר לזה ולזה רבי עקיבא היא אמאי פליגי רבנן עליה והאמרת דברי הכל מותר

אמר ליה רבא ולרבה לרבי עקיבא מי ניחא סיפא במאי מוקים לה דאמר לכולכם הי דין הוא ראשון והי דין הוא אחרון

אלא רישא דאמר לכולכם וסיפא כגון שתלאן זה בזה ואמר פלוני כפלוני ופלוני כפלוני

דיקא נמי דתניא הותר האמצעי הימנו ולמטה מותרין ולמעלה אסורין

איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא קונם בצל שאני טועם שהבצל רע ללב אמרו לו והלא הכופרי יפה ללב הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים

מאי לאו דאמר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר כל הבצלים אסורין וכופרי מותר

לא באומר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסורין וכופרי מותר ורבי מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן

איתיביה רבינא לרבא רבי נתן אומר יש נדר שמקצתו מותר ומקצתו אסור כיצד נדר מן הכלכלה

R. Adda b. Ahaba objected to Raba: 'Konam, if I taste onions, because they are injurious to the heart': then one said to him, But the wild onion  is good for the heart — he is permitted to partake of wild onions, and not only of these, but of all onions. Such a case happened before R. Meir, who gave absolution in respect of all onions. Does it not mean that he declared, 'Had I known that wild onions are good for the heart, I would have vowed: "all onions be forbidden me, but wild onions be permitted"'?  — No. This refers to one who declared, 'Had I known that wild onions are good for the heart, I would have vowed, "Such and such onions be forbidden me, but wild onions be permitted"'; and therefore R. Meir's ruling agrees with both R. Akiba and the Rabbis. Rabina objected to Raba: R. Nathan said: A vow may be partly permitted and partly binding. E.g., if one vowed not to eat a basket [of figs],