Nedarim — Daf 15b

ותיובתא דרב יהודה

כי קתני דאי איתהני הרי זה בבל יחל דברו

תנן שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך אחר הפסח

הלכה אסורה לא הלכה לא

אמר רבא הוא הדין דאפילו לא הלכה אסורה הלכה אסורה ולוקה לא הלכה אסורה בעלמא

מיתיבי ככר זו עלי היום אם אלך למקום פלוני למחר אכל הרי זה בבל ילך

מי קתני אוכל אכל קתני דכי אכל הרי זה בבל ילך

הלך הרי זה בבל יחל דברו מהלך לא וקשיא לרב יהודה

אמר לך רב יהודה הוא הדין דליתני מהלך איידי דקתני רישא אכל דלא מיתני ליה אוכל תני סיפא הלך:

האומר לאשה קונם שאני משמשך הרי זה בבל יחל דברו: והא משתעבד לה מדאורייתא דכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע

באומר הנאת תשמישך עלי והא לא קא ניחא ליה בתשמיש

דאמר רב כהנא תשמישי עליך כופין אותה ומשמשתו דשעבודי משעבדת ליה הנאת תשמישך עלי אסור שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו:

מתני׳ שבועה שאיני ישן שאיני מדבר שאיני מהלך אסור קרבן לא אוכל לך הא קרבן שאוכל לך לא קרבן לא אוכל לך מותר:

We learnt: [If one says to his wife, 'Konam be] that which you benefit from me until the Festival, if you go to your father's house before Passover': if she goes before Passover, she may not benefit from him until the Festival, but is permitted to go after Passover. [Thus,] if she goes, she is forbidden, but not otherwise?  — Raba answered: The same law applies that even without going she is forbidden. But if she goes, she is forbidden [to benefit], and receives lashes [if she does]; if she does not go, she is merely forbidden. An objection is raised: [If he says,] 'This loaf [of bread be forbidden] to me to-day, if I go to such and such a place to-morrow: if he eats it, he is liable to an injunction, 'he shall not go'!  — Does he [the Tanna] teach: he may eat it — [surely] he teaches, 'if he eats it' so that if he eats it he is under the injunction not to go.  [The Baraitha continues:] If he goes, he violates the injunction, he shall not break his word.  But there is no [clause] teaching that he goes [on the second day]: this contradicts Rab Judah!  — R. Judah answers you: In truth, he could teach, he goes: but since the first clause teaches, 'if he eats', not being able to teach.'he eats'.  the second clause too teaches, 'if he goes IF ONE SAYS TO HIS WIFE, KONAM IF I COHABIT WITH YOU.' HE IS LIABLE TO [THE INJUNCTION,] HE SHALL NOT BREAK HIS WORD. But he is obligated to her by Biblical law, as it is written, her food, her raiment, and her marriage rights he shall not diminish?  — It means that he vows, 'The pleasure of cohabitation with you be forbidden me': thus he surely denies himself the enjoyment of cohabitation.  For R. Kahana said: [If a woman says to her husband,] 'Cohabitation with me be forbidden to you,' she is compelled to grant it, since she is under an obligation to him. [But if she says,] 'The pleasure of cohabitation with you be forbidden me,' he is forbidden [to cohabit]. Since one may not be fed with what is prohibited to him. MISHNAH. [IF HE SAYS,] '[I SWEAR] AN OATH NOT TO SLEEP, OR, 'TALK,' OR, 'WALK,' HE IS FORBIDDEN [TO DO SO]. [IF HE SAYS,] 'A KORBAN BE WHAT I MIGHT NOT EAT OF YOURS,'  [OR] 'OH KORBAN! IF I EAT OF YOURS,' [OR] 'WHAT I MIGHT NOT EAT OF YOURS BE NOT A KORBAN UNTO ME,' HE IS PERMITTED [TO EAT OF HIS NEIGHBOURS'].