Nedarim — Daf 13b

לא קשיא הא דאמר הא קרבן והא דאמר הקרבן מאי טעמא חיי קרבן קאמר

קתני לקרבן לא אוכל לך רבי מאיר אוסר והא לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן אמר רבי אבא נעשה כאומר לקרבן יהא לפיכך לא אוכל לך

מתני׳ האומר לחבירו קונם פי מדבר עמך ידי עושה עמך רגלי מהלכת עמך אסור

גמ׳ ורמינהו חומר בשבועות מבנדרים ובנדרים מבשבועות חומר בנדרים שהנדרים חלין על המצווה כברשות מה שאין כן בשבועות וחומר בשבועות שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ושאין בו ממש מה שאין כן בנדרים

אמר רב יהודה באומר ייאסר פי לדיבורי ידיי למעשיהם רגליי להילוכן דייקא נמי דקתני פי מדבר עמך ולא קתני שאני מדבר עמך

הדרן עלך כל כנויי

מתני׳ ואלו מותרין חולין שאוכל לך כבשר חזיר כעבודה זרה כעורות לבובין כנבילות וטריפות כשקצים ורמשים כחלת אהרן וכתרומתו מותר

האומר לאשתו הרי את עלי כאימא פותחין לו פתח ממקום אחר שלא יקל ראשו לכך

גמ׳ טעמא דאמר חולין שאוכל לך הא אמר לחולין שאוכל לך משמע לא לחולין ליהוי אלא קרבן

מני מתניתין אי רבי מאיר הא לית ליה מכלל

MISHNAH. IF ONE SAYS TO HIS NEIGHBOUR, 'KONAM BE MY MOUTH SPEAKING WITH YOU,' [OR] 'MY HANDS WORKING FOR YOU,' [OR] 'MY FEET WALKING WITH YOU,' HE IS FORBIDDEN. GEMARA. But a contradiction is shown: There is greater stringency in oaths than in vows, and greater stringency in vows than in oaths. There is greater stringency in vows, for vows apply to obligatory as to optional matters,  which is not so in the case of oaths.  And there is greater stringency in oaths, for oaths are valid with respect to things both abstract and concrete, but vows are not so?  — Said Rab Judah: It means that he says,  'let my mouth be forbidden in respect of my speech,' or 'my hands in respect of their work', or 'my feet in respect of their walking'.  This may be inferred too, for he [the Tanna] teaches: 'MY MOUTH SPEAKING WITH YOU,' not, ['konam] if I speak with you'. MISHNAH. NOW THESE ARE PERMITTED:  [HE WHO SAYS,] WHAT I MIGHT EAT OF YOURS BE HULLIN,' 'AS THE FLESH OF THE SWINE, AS THE OBJECT OF IDOLATROUS WORSHIP,'  AS PERFORATED HIDES,'  'AS NEBELOTH AND TEREFOTH',  AS ABOMINATIONS AND REPTILES, AS AARON'S DOUGH OR HIS TERUMAH',  — [IN ALL THESE CASES] HE IS PERMITTED. IF ONE SAYS TO HIS WIFE, 'BEHOLD! THOU ART UNTO ME AS MY MOTHER,'  HE MUST BE GIVEN AN OPENING ON OTHER GROUNDS,  IN ORDER THAT HE SHOULD NOT ACT FRIVOLOUSLY IN SUCH MATTERS. GEMARA. Now, the reason is because he said, 'WHAT I MIGHT EAT OF YOURS BE HULLIN'; but if he said, 'What I might eat of yours be lehullin,' it would imply: let it not be hullin but a korban.  Whose view is taught in our Mishnah? If R. Meir's, but he does not hold