Nazir — Daf 24b

רבא אמר אפי' תימא רבנן כי מקני לה נמי במלתא דצריכא לה במילתא דלא צריכא לה לא מקני לה:

אם שלה היתה בהמתה חטאת תמות ועולה תקרב: היא מנא לה האמרת מה שקנתה אשה קנה בעלה אמר רב פפא שקמצתה מעיסתה איבעית אימא דאקני לה אחר ואמר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן:

העולה תקרב עולה והשלמים תקרב כו': א"ל שמואל לאבוה בר איהי לא תיתיב על כרעיך עד דאמרת לי הדא מילתא ואלו הן ארבעה אילים שאינן טעונין לחם שלו ושלה ושלאחר המיתה ושלאחר כפרה

שלה הא דאמרן שלו דתנן האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר גילח או שגילחוהו קרובים מיחה או שמיחוהו קרובים

היו לו מעות סתומין יפלו לנדבה מעות מפורשין דמי חטאת ילכו לים המלח דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם

שלאחר מיתה מנלן דתניא המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין בהן מפני שהן ראויין להביא בכולן שלמים

מת והיו לו מעות סתומים יפלו לנדבה מעות מפורשין דמי חטאת יוליך לים המלח לא נהנין ולא מועלין דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם

שלאחר כפרה סברא הוא שלאחר המיתה מאי טעם דלא חזיא לכפרה שלאחר כפרה נמי הא לא חזיא לכפרה

ותו ליכא והאיכא ושאר כל שלמי נזיר ששחטן שלא כמצותן כשרים ולא עולין לבעלים לשום חובה ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לא לחם ולא זרוע

כמצותן קא חשיב שלא כמצותן לא קא חשיב:

היו לו מעות סתומים יפלו לנדבה:

IF IT WAS ONE OF HERS, THE SIN-OFFERING IS TO BE LEFT TO DIE, THE BURNT-OFFERING IS TO BE OFFERED: Where did she get it from, seeing that it has been affirmed that whatever a woman acquires becomes her husband's? — R. Papa replied: She saved it out of her housekeeping money.  Another possibility is that it was given to her by a third person with the proviso that her husband should have no control over it. THE BURNT-OFFERING IS TO BE OFFERED AS AN [ORDINARY] BURNT-OFFERING, AND THE PEACE-OFFERING IS TO BE OFFERED [etc.]. Samuel said to Abbahu b. Ihi: 'You are not to sit down  until you explain to me the following dictum: 'The four rams that do not require loaves [as an adjunct of the sacrifice] are the following: — his, hers, and those after death and after atonement!'  — [He explained as follows:] 'Hers' is the one referred to [in our Mishnah]. 'His' is referred to in the following [Mishnah]: For we learnt: A man is able to impose a nazirite vow on his son, whereas a woman cannot impose a nazirite vow on her son. Consequently, if [the lad] polls himself [within the period of his naziriteship] or is polled by his relatives, or if he protests  or his relatives protest on his behalf, then if a lump sum was set aside, it is to be used to provide free-will offerings, and if earmarked monies, the price of the sin-offering is to be taken to the Dead Sea, [the use of it is forbidden, but involves no malappropriation];  for the price of the burnt-offering, a burnt-offering is to be provided and this can involve malappropriation, whilst for the price of the peace-offering, a peace-offering is to be provided which may be eaten for one day only and requires no loaves.  Whence do we know [this of] 'the one after death'? — For we have learnt: Should a man set aside money for his nazirite offerings, the use of it is forbidden but involves no malappropriation since it may all be expended on the purchase of a peace-offering.  If he should die, monies not earmarked are to be used for providing freewill-offerings, whilst with regard to earmarked monies, the price of the sin-offering is to be taken to the Dead Sea, the use of it is forbidden but involves no malappropriation; for the price of the burnt-offering, a burnt-offering is to be provided, and this does involve malappropriation; whilst for the price of the peace-offering, a peace-offering is to be provided, which may be eaten for one day [only] and requires no loaves. [That] 'the one after atonement' [requires no loaves] we learn by a process of reasoning. For the reason that the 'one after death' does not [require loaves] is because it is not eligible for the purposes of atonement,  but then neither is the 'one after atonement' eligible for the purpose. But are there no more? What of the following [passage that Levi taught]:  All other peace-offerings of a nazirite, not slaughtered in the prescribed manner  are fit [for the altar], but they do not count as fulfilment of their owner's obligation;  they may however be eaten for one day [only],  and do not require loaves or [the gift of] the shoulder  [to the priest]?  — The enumeration [of Samuel] includes [animals offered] in the prescribed manner but omits those not [offered] in the prescribed manner. ['If he should die,] and have a lump sum of money it is to be used for providing free-will offerings'.