Kiddushin — Daf 13a

כי אמרה לא נמי הוו קידושין אמאי והא קאמרה לא אלא לאו רצתה דאמרה אין לא רצתה דאישתיקה משתקה ושמע מינה שתיקה דלאחר מתן מעות ולא כלום היא

קשו בה בפום נהרא משמיה דרב הונא בריה דרב יהושע מי דמי התם בתורת פקדון יהבינהו ניהלה סברה אי שדינא להו ומיתברי מחייבנא בהו הכא בתורת קדושין יהבינהו ניהלה ואי איתא דלא ניחא לה לישדינהו

פריך רב אחאי אטו כולהו נשי דינא גמירי ה"נ סברה אי שדינא להו ומיתברי מיתחייבנא באחריותייהו שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא כה"ג מאי שלח ליה אנן לא שמיע לן הא דרב הונא בריה דרב יהושע אתון דשמיע לכו חושו לה

ההיא איתתא דהוה קא מזבנה וורשכי אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה אמרה ליה הבה ניהלי אמר לה אי יהיבנא ליך מיקדשת לי שקלתיה ואישתיקה ואמר ר"נ יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי

איתיביה רבא לר"נ קידשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת התם בדשדיך

ומנא תימרא דשני לן בין שדיך ודלא שדיך דתניא אמר לה כנסי סלע זו שאני חייב ליכי וחזר ואמר לה התקדשי לי בו בשעת מתן מעות רצתה מקודשת לא רצתה אינה מקודשת לאחר מתן מעות אפילו רצתה אינה מקודשת

מאי רצתה ומאי לא רצתה אילימא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאמרה לא הא אישתיקה הוו קידושין ונתני מקודשת סתם כי התם

אלא רצתה דאמרה אין לא רצתה דאישתיקה וקא תני דאינה מקודשת מאי טעמא יכולה למימר אין שקלי ודידי שקלי

ואלא קשיא הך דקדשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה מקודשת אלא לאו שמע מינה הא דשדיך הא דלא שדיך

כי נח נפשיה דרב אסי עיילו רבנן לנקוטינהו לשמעתתיה א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה הכי א"ר אסי א"ר מני כשם שאין אשה נקנית בפחות מש"פ כך אין קרקע נקנית בפחות מש"פ אמרו ליה והתניא אע"פ שאין אשה נקנית בפחות משוה פרוטה קרקע נקנית בפחות מש"פ

א"ל כי תניא ההיא בחליפין דתניא קונין בכלי ואע"פ שאין בו שוה פרוטה

הדר יתבי וקאמרי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהן אמר ר' אסי אמר רבי יוחנן וקשין לעולם יותר מדור המבול שנאמר (הושע ד, ב) אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף פרצו ודמים בדמים נגעו

מאי משמע כדמתרגם רב יוסף מולדין בנין מנשי חבריהון חובין על חובין מוסיפין

וכתיב (הושע ד, ג) על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו וגו' ואילו בדור המבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים שנאמר (בראשית ז, כב) מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים ואילו הכא אפילו דגים שבים

ואימא עד דעביד לכולהו לא סלקא דעתך דכתיב (ירמיהו כג, י) כי מפני אלה אבלה הארץ

ואימא אלה לחוד והנך לחודיהון

that even if she said ‘no,’ it is [valid] kiddushin. But why, seeing that she said ‘no’? Hence surely, ‘she consented’ means that she said ‘yes’, whilst ‘she did not consent, that she kept silence; thus proving that silence after receipt of money has no significance. A difficulty was raised thereon at Pum Nehara1 in the name of R. Huna, son of R. Joshua. How compare? There it was given her as a deposit: [therefore] she thought, ‘If I throw it away and it is broken, I am liable for it.’ But here he gave it to her as kiddushin: if she did not want it [as such], she should have thrown it away! — R. Ahai retorted: Do then all women know the law? Here too she might have thought, ‘If I throw it away and it is broken, I will be held responsible for it.’ R. Aha b. Rab sent [an inquiry]2 to Rabina: What is the ruling in such a case? He sent back: We have not heard this [objection] of R. Huna, son of R. Joshua;3 but you, who have heard it,4 must have regard to it.5 A certain woman was selling silk skeins,6 when a man came and snatched one away from her. ‘Give it back to me,’ she exclaimed. ‘If I give it to you,’ he queried, ‘will you become betrothed to me?’ She took it and was silent. Thereupon R. Nahman ruled: She can say: ‘Indeed, I took it, and ‘twas my own I took’.7 Raba objected before R. Nahman: If he betroths her with [an article] of robbery, violence, or theft,8 or if he snatches a sela’ from her hand and betroths her, she is [validly] betrothed? — There it means that he had discussed the preliminaries [of marriage].9 And how do you know that we draw a distinction between one who discussed the preliminaries and one who did not? — Because it was taught: If one says to a woman,10 ‘Take this sela’ which I owe thee,’ and then he says: ‘Be thou betrothed unto me therewith’: [if he said this] when giving the money and she consented, she is betrothed; if she did not consent , she is not betrothed; after giving the money, even if she consented, she is not betrothed. Now, what is the meaning of ‘she consented,’ ‘she did not consent’? Shall we say: ‘she consented’ means that she said ‘yes’, ‘she did not consent’, that she said ‘no’: but if she remained silent, the kiddushin is valid? Then it should simply have been taught: ‘she is betrothed’,just as there.11 But [we must say,] ‘she consented’ means that she said ‘yes,’ whilst ‘she did not consent,’ that she was silent, and it was taught that she is not betrothed. What is the reason? Because she can say: ‘Indeed, I took it, and ‘twas mine I took.’ But in that case, this [Baraitha], ‘If he betroths her with robbery, violence, or theft, or if he snatches a sela’ from her hand and betroths her, she is betrothed,’ presents a difficulty. Hence it must surely be inferred that in the one case he had discussed the preliminaries,12 whereas in the other he had not. When R. Assi died, the Rabbis went up to assemble his legal traditions. Said one of the Rabbis, R. Jacob by name, to them: Thus did R. Assi say in R. Mani's name: Just as a woman cannot be acquired by less than a perutah's worth, so can real estate not be acquired with less than a perutah's worth. But, they protested to him, it was taught: Although a woman cannot be acquired for less than a perutah's worth, land can be acquired for less than a perutah's worth? — That was taught only in respect to barter, he answered them. For it was taught: Acquisition can be effected through an article, even if it is not worth a perutah.13 Again they sat and related: In reference to Rab Judah's statement in Rab's name, [that] one who does not know the peculiar nature of divorce and betrothal should have no business with them,14 R. Assi said in R. Johanan's name: And they15 are more harmful to the world than the generation of the flood, for it is written: By swearing, and lying, and killing, and stealing, and committing adultery, they spread forth, and blood toucheth blood.16 How does this imply [it]? — As R. Joseph translated:17 They beget children by their neighbour's wives,18 thus piling evil upon evil.19 And it is written: Therefore shall the land mourn and everyone that dwelleth therein shall languish, with the beasts of the field and the fowls of heaven: yea, the fishes of the sea also shall be taken away.20 Whereas in the case of the generation of the flood nought was decreed against the fish of the sea, for it is written, of all that was in the dry land, died:21 [implying] but not the fish in the sea, whilst here even the fish of the sea [are to be destroyed]. But perhaps that is only when all these are perpetrated?22 — You cannot think so, for it is written, for because of swearing the land mourneth.23 Yet perhaps swearing stands alone, and these others [combined] alone? another, not far from Humanya on the Tigris. It had an all-Jewish population. Obermeyer, pp. 194 et seqq. that they were evidently aware of it, whoever their informant was. Kaplan, Redaction of the Talmud, p. 138 translates: We have not found the view of R. Huna the son of R. Joshua as logically correct. assumes that R. Aha b. Rab, Rabina and R. Ahai, otherwise known as the Sabora R. Ahai of Hatim, appear here as contemporaries. On the strength of this he identifies Rabina with Rabina b. R. Huna, the last president of Sura, and not Rabina, the colleague of R. Ashi. Actually however, there is nothing here to indicate that they were contemporaries, the reply of R. Ahai possibly having been made at a later date. representing the larger article or the money which is actually the purchase price: consequently it may be worth less than a perutah. But when acquisition is effected through money itself, or an article valued as money, what is not worth a perutah does not rank as such. and spread forth. marriage and divorce likewise cause this, married women often being declared free illegally.