Gittin — Daf 68a

איגניב לן כסא דכספא בהדי דקא מעייני ואתי אשכחוה דכרוכה בסודריה

אמרי ליה חזי מר דלא מיכל קא בעי אלא לצעורן אמר להו אנא מיכל אכלי וטעמי ביה טעמא דחיורא אמרי ליה חיורא לא עביד לן האידנא אמר להו בדקו בדוכתיה דאמר רב חסדא אוכמא בחיורא וחיורא באוכמתא לקותא היא בדוק אשכחוה

כי קא נפיק כרו ליה בירא ושדו ליה ציפתא עילויה ואמרי ליה ליתי מר לינח נחר ליה רב חסדא מאחוריה אמר ליה לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה (שמואל ב ב, כא) נטה לך על ימינך או על שמאלך אמר ליה לשמעיה מאי קא חזית אמר ליה ציפיתא דשדיא אמר ליה הדר מינה

לבתר דנפק אמר ליה רב חסדא מנא הוה ידע מר אמר ליה חדא דנחר לי מר ועוד דפסק לי ינוקא פסוקא ועוד דחשידי עבדי דלא מעלו

(קהלת ב, ח) עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות שרים ושרות אלו מיני זמר ותענוגות בני האדם אלו בריכות ומרחצאות שדה ושדות הכא תרגימו שידה ושידתין במערבא אמרי שידתא

אמר רבי יוחנן שלש מאות מיני שדים היו בשיחין ושידה עצמה איני יודע מה היא

אמר מר הכא תרגימו שידא ושידתין שידה ושידתין למאי איבעי ליה דכתיב (מלכים א ו, ז) והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו' אמר להו לרבנן היכי אעביד אמרו ליה איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד

אמר להו היכא אישתכח אמרו ליה אייתי שידה ושידתין כבשינהו אהדדי אפשר דידעי ומגלו לך אייתי שידה ושידתין כבשינהו אהדדי אמרי אנן לא ידעינן דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע

אמר להו היכא איתיה אמרי ליה איתיה בטורא פלן כריא ליה בירא ומליא ליה מיא ומיכסיא בטינרא וחתמיה בגושפנקיה וכל יומא סליק לרקיע וגמר מתיבתא דרקיעא ונחית לארעא וגמר מתיבתא דארעא ואתי סייר ליה לגושפנקיה ומגלי ליה ושתי ומכסי ליה וחתים ליה ואזיל

שדריה לבניהו בן יהוידע יהב ליה שושילתא דחקיק עלה שם ועזקתא דחקיק עלה שם וגבבי דעמרא וזיקי דחמרא אזל כרא בירא מתתאי ושפינהו למיא וסתמינהו בגבבי דעמרא וכרא בירא מעילאי ושפכינהו לחמרא וטמינהו סליק יתיב באילנא

כי אתא סייריה לגושפנקא גלייה אשכחיה חמרא אמר כתיב (משלי כ, א) לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם וכתיב (הושע ד, יא) זנות ויין ותירוש יקח לב לא אישתי כי צחי לא סגיא ליה אישתי רוה וגנא

נחית אתא שדא ביה שושילתא סתמיה כי אתער הוה קא מיפרזל א"ל שמא דמרך עלך שמא דמרך עלך

כי נקיט ליה ואתי מטא דיקלא חף ביה שדייה מטא לביתא שדייה מטא גבי כובא דההיא ארמלתא נפקא

A silver cup has been stolen from us.  In the course of their search for it they found the meat wrapped in his scarf, whereupon they said to the Exilarch, See, sir, that he does not want to eat, but only to vex us. He said, I did eat, but I found in it the taste of a boil. They said to him, No animal with a boil has been prepared for us to-day. He said to them, Examine the place [where my portion came from].  since R. Hisda has said that a white spot on black skin or a black spot on white skin is a mark of disease.  They examined and found that it was so. When he was about to depart they dug a pit and threw a mat over it, and said to him, Come, sir, and recline. R. Hisda snorted behind him.  and he said to a boy. Tell me the last verse you have learnt.  The boy said. Turn thee aside to thy right hand or to thy left.  He said to his attendant, What can you see? He replied. A mat thrown across [the path]. He said, Turn aside from it. When he got out, R. Hisda said to him, How did you know, sir? He replied. For one thing because you, sir, snorted [behind me], and again from the verse which the boy quoted, and also because the servants are suspect of playing tricks. I gat me sharim and sharoth,  and the delights of the sons of men, Shidah and shidoth.  'Sharim and Sharoth', means diverse kinds of music; 'the delights of the sons of men' are ornamental pools and baths. 'Shidah and shidoth': Here [in Babylon] they translate as male and female demons. In the West [Palestine] they say [it means] carriages. R. Johanan said: There were three hundred kinds of demons in Shihin, but what a shidah is I do not know. The Master said: Here they translate 'male and female demons'. For what did Solomon want them? — As indicated in the verse, And the house when it was in building was made of stone made ready at the quarry, [there was neither hammer nor axe nor any tool of iron heard in the house while it was in building];  He said to the Rabbis, How shall I manage [without iron tools]? — They replied, There is the shamir  which Moses brought for the stones of the ephod. He asked them, Where is it to be found? — They replied, Bring a male and a female demon and tie them together; perhaps they know and will tell you. So he brought a male and a female demon and tied them together. They said to him, We do not know, but perhaps Ashmedai the prince of the demons knows. He said to them, Where is he? — They answered, He is in such-and-such a mountain. He has dug a pit there, which he fills with water and covers with a stone, which he then seals with his seal. Every day he goes up to heaven and studies in the Academy of the sky and then he comes down to earth and studies in the Academy of the earth, and then he goes and examines his seal and opens [the pit] and drinks and then closes it and seals it again and goes away. Solomon thereupon sent thither Benaiahu son of Jehoiada, giving him a chain on which was graven the [Divine] Name and a ring on which was graven the Name and fleeces of wool and bottles of wine. Benaiahu went and dug a pit lower down the hill and let the water flow into it  and stopped [the hollow] With the fleeces of wool, and he then dug a pit higher up and poured the wine into it  and then filled up the pits. He then went and sat on a tree. When Ashmedai came he examined the seal, then opened the pit and found it full of wine. He said, it is written, Wine is a mocker, strong drink a brawler, and whosoever erreth thereby is not wise,  and it is also written, Whoredom and wine and new wine take away the understanding.  I will not drink it. Growing thirsty, however, he could not resist, and he drank till he became drunk, and fell asleep. Benaiahu then came down and threw the chain over him and fastened it. When he awoke he began to struggle, whereupon he [Benaiahu] said, The Name of thy Master is upon thee, the Name of thy Master is upon thee. As he was bringing him along, he came to a palm tree and rubbed against it and down it came. He came to a house and knocked it down. He came to the hut of a certain widow. She came out