Gittin — Daf 68b

איחננא ליה כפא לקומתיה מיניה איתבר ביה גרמא אמר היינו דכתיב (משלי כה, טו) ולשון רכה תשבר גרם

חזא סמיא דהוה קא טעי באורחא אסקיה לאורחיה חזא רויא דהוה קא טעי באורחא אסקיה לאורחיה חזא חדוותא דהוו קמחדי לה בכה שמעיה לההוא גברא דהוה קאמר לאושכפא עביד לי מסאני לשב שני אחיך חזא ההוא קסמא דהוה קסים אחיך

כי מטא להתם לא עיילוה לגביה דשלמה עד תלתא יומי יומא קמא אמר להו אמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה א"ל אנסיה מישתיא שקל לבינתא אותיב אחברתה אתו אמרו ליה לשלמה אמר להו הכי אמר לכו הדור אשקיוה

למחר אמר להו ואמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה אמרו ליה אנסיה מיכלא שקל לבינתא מחברתה אותבה אארעא אתו אמרו ליה לשלמה אמר להו הכי אמר לכו נגידו מיניה מיכליה

[לסוף] תלתא יומי עייל לקמיה שקל קניא ומשח ארבעה גרמידי ושדא קמיה א"ל מכדי כי מיית ההוא גברא לית ליה בהדין עלמא אלא ד' גרמידי השתא כבשתיה לכולי עלמא ולא שבעת עד דכבשת נמי לדידי

א"ל לא קא בעינא מינך מידי בעינא דאיבנייה לבית המקדש וקא מיבעי לי שמירא א"ל לדידי לא מסיר לי לשרא דימא מסיר ליה ולא יהיב ליה אלא לתרנגולא ברא דמהימן ליה אשבועתיה

ומאי עבד ביה ממטי ליה לטורי דלית בהו ישוב ומנח לה אשינא דטורא ופקע טורא ומנקיט מייתי ביזרני מאילני ושדי התם והוי ישוב והיינו דמתרגמינן נגר טורא

בדקו קינא דתרנגולא ברא דאית ליה בני וחפויה לקיניה זוגיתא חיורתי כי אתא בעי למיעל ולא מצי אזל אייתי שמירא ואותביה עלויה רמא ביה קלא שדייה שקליה אזל חנק נפשיה אשבועתיה

אמר ליה בניהו מאי טעמא כי חזיתיה לההוא סמיא דהוה קא טעי באורחא אסיקתיה לאורחיה אמר ליה מכרזי עליה ברקיעא דצדיק גמור הוא ומאן דעבד ליה ניחא נפשיה זכי לעלמא דאתי

ומאי טעמא כי חזיתיה לההוא רויא דקטעי באורחא אסיקתיה לאורחיה א"ל מכרזי עליה ברקיעא דרשע גמור הוא ועבדי ליה ניחא נפשיה כי היכי דליכליה לעלמא

מאי טעמא כי חזיתיה לההוא חדוותא בכית אמר ליה בעי מימת גברא בגו תלתין יומין ובעיא מינטר ליבם קטן תליסרי שנין

מאי טעמא כי שמעתיה לההוא גברא דאמר ליה לאושכפא עביד לי מסאני לשב שנין אחיכת אמר ליה ההוא שבעה יומי לית ליה מסאני לשב שנין בעי

מ"ט כי חזיתיה לההוא קסמא דהוה קסים אחיכת אמר ליה דהוה יתיב אבי גזא דמלכא לקסום מאי דאיכא תותיה

תרחיה גביה עד דבנייה לבית המקדש יומא חד הוה קאי לחודיה אמר ליה כתיב (במדבר כד, ח) כתועפות ראם לו ואמרינן כתועפות אלו מלאכי השרת ראם אלו השדים מאי רבותייכו מינן

א"ל שקול שושילתא מינאי והב לי עיזקתך ואחוי לך רבותאי שקליה לשושילתא מיניה ויהיב ליה עיזקתיה בלעיה אותביה לחד גפיה ברקיעא ולחד גפיה בארעא פתקיה ארבע מאה פרסי על ההיא שעתא אמר שלמה (קהלת א, ג) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש

(קהלת ב, י) וזה היה חלקי מכל עמלי מאי וזה רב ושמואל חד אמר מקלו וחד אמר גונדו היה מחזר על הפתחים כל היכא דמטא אמר (קהלת א, יב) אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים כי מטא גבי סנהדרין אמרו רבנן מכדי שוטה בחדא מילתא לא סריך מאי האי

אמרו ליה לבניהו קא בעי לך מלכא לגביה אמר להו לא שלחו להו למלכוותא קאתי מלכא לגבייכו שלחו להו אין קאתי שלחו להו בידקו בכרעיה שלחו להו במוקי קאתי

וקא תבע להו בנידותייהו וקא תבע לה נמי לבת שבע אימיה אתיוה לשלמה והבו ליה עזקתא ושושילתא דחקוק עליה שם כי עייל חזייה פרח

ואפילו הכי הוה ליה ביעתותא מיניה והיינו דכתיב (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות

רב ושמואל חד אמר מלך והדיוט וחד אמר מלך והדיוט ומלך

לדמא דרישא ליתי שורבינא ובינא ואסא דרא וזיתא וחילפא וחילפי דימא ויבלא ולישלוקינהו בהדי הדדי ולנטול תלת מאה כסי אהאי גיסא דרישא ותלת מאה כסי אהאי גיסא דרישא

ואי לא ליתי ורדא חיורא דקאי בחד דרא ולישלקיה ולינטול שיתין כסי אהאי גיסא דרישא ושיתין כסי אהאי גיסא דרישא

לצליחתא ליתי תרנגולא ברא ולישחטיה בזוזא חיורא אההוא גיסא דכייב ליה ונזדהר מדמיה דלא לסמינהו לעיניה וליתלייה בסיפא דבבא דכי עייל חייף ביה וכי נפיק חייף ביה

and besought him, and he bent down so as not to touch it, thereby breaking a bone. He said, That bears out the verse, A soft tongue breaketh the bone  He saw a blind man straying from his way and he put him on the right path. He saw a drunken man losing his way and he put him on his path. He saw a wedding procession making its way merrily and he wept. He heard a man say to a shoemaker, Make me a pair of shoes that will last seven years, and he laughed. He saw a diviner practising divinations and he laughed. When they reached Jerusalem he was not taken to see Solomon for three days. On the first day he asked, Why does the king not want to see me? They replied, Because he has overdrunk himself. So he took a brick and placed it on top of another. When they reported this to Solomon he said to them, What he meant to tell you was, Give him more to drink. On the next day he said to them, Why does the king not want to see me? They replied, Because he has over-eaten himself. He thereupon took one brick from off the other and placed it on the ground. When they reported this to Solomon, he said, He meant to tell you to keep food away from me. After three days he went in to see him. He took a reed and measured four cubits and threw it in front of him, saying, See now, when you die you will have no more than four cubits in this world. Now, however, you have subdued the whole world, yet you are not satisfied till you subdue me too. He replied: I want nothing of you. What I want is to build the Temple and I require the shamir. He said: It is not in my hands, it is in the hands of the Prince of the Sea who gives it only to the woodpecker,  to whom he trusts it on oath. What does the bird do with it? — He takes it to a mountain where there is no cultivation and puts it on the edge of the rock which thereupon splits, and he then takes seeds from trees and brings them and throws them into the opening and things grow there. (This is what the Targum means by nagar tura).  So they found out a woodpecker's nest with young in it, and covered it over with white glass. When the bird came it wanted to get in but could not, so it went and brought the shamir and placed it on the glass. Benaiahu thereupon gave a shout, and it dropped [the shamir] and he took it, and the bird went and committed suicide on account of its oath. Benaiahu said to Ashmedai, Why when you saw that blind man going out of his way did you put him right? He replied: It has been proclaimed of him in heaven that he is a wholly righteous man, and that whoever does him a kindness will be worthy of the future world. And why when you saw the drunken man going out of his way did you put him right? He replied, They have proclaimed concerning him in heaven that he is wholly wicked, and I conferred a boon on him in order that he may consume [here] his share [in the future].  Why when you saw the wedding procession did you weep? He said: The husband will die within thirty days, and she will have to wait for the brother-in-law who is still a child of thirteen years.  Why, when you heard a man say to the shoemaker, Make me shoes to last seven years, did you laugh? He replied: That man has not seven days to live, and he wants shoes for seven years! Why when you saw that diviner divining did you laugh? He said: He was sitting on a royal treasure: he should have divined what was beneath him. Solomon kept him with him until he had built the Temple. One day when he was alone with him, he said, it is written, He hath as it were to'afoth and re'em,  and we explain that to'afoth means the ministering angels and re'em means the demons.  What is your superiority over us?  He said to him, Take the chain off me and give me your ring, and I will show you. So he took the chain off him and gave him the ring. He then swallowed him,  and placing one wing on the earth and one on the sky he hurled him four hundred parasangs. In reference to that incident Solomon said, What profit is there to a man in all his labour wherein he laboureth under the sun. And this was my portion from all my labour.  What is referred to by 'this'? — Rab and Samuel gave different answers, one saying that it meant his staff and the other that it meant his apron.  He used to go round begging, saying wherever he went, I Koheleth was king over Israel in Jerusalem.  When he came to the Sanhedrin, the Rabbis said: Let us see, a madman does not stick to one thing only.  What is the meaning of this? They asked Benaiahu, Does the king send for you? He replied, No. They sent to the queens saying, Does the king visit you? They sent back word, Yes, he does. They then sent to them to say, Examine his leg.  They sent back to say, He comes in stockings, and he visits them in the time of their separation and he also calls for Bathsheba his mother. They then sent for Solomon and gave him the chain and the ring on which the Name was engraved. When he went in, Ashmedai on catching sight of him flew away, but he remained in fear of him, therefore is it written, Behold it is the litter of Solomon, threescore mighty met, are about it of the mighty men of Israel. They all handle the sword and are expert in war, every man hath his sword upon his thigh because of fear in the night. Rab and Samuel differed [about Solomon]. One said that Solomon was first a king and then a commoner,  and the other that he was first a king and then a commoner and then a king again. For blood rushing to the head the remedy is to take shurbina  and willow and moist myrtle and olive leaves and poplar and rosemary and yabla  and boil them all together. The sufferer should then place three hundred cups on one side of his head and three hundred on the other. Otherwise he should take white roses with all the leaves on one side and boil them and pour sixty cups over each side of his head. For migraine one should take a woodcock and cut its throat with a white zuz  over the side of his head on which he has pain, taking care that the blood does not blind him, and he should hang the bird on his doorpost so that he should rub against it when he goes in and out.