Berakhot — Daf 9b

אותו צדיק (בראשית טו, יג) ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם

אמרו לו ולואי שנצא בעצמנו משל לאדם שהיה חבוש בבית האסורים והיו אומרים לו בני אדם מוציאין אותך למחר מבית האסורין ונותנין לך ממון הרבה ואומר להם בבקשה מכם הוציאוני היום ואיני מבקש כלום:

(שמות יב, לו) וישאלום א"ר אמי מלמד שהשאילום בעל כרחם איכא דאמרי בעל כרחם דמצרים וא"ד בעל כרחם דישראל

מ"ד בעל כרחם דמצרים דכתיב (תהלים סח, יג) ונות בית תחלק שלל מ"ד בעל כרחם דישראל משום משוי:

(שמות יב, לו) וינצלו את מצרים א"ר אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור"ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים:

(שמות ג, יד) אהיה אשר אהיה א"ל הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות

אמר לפניו רבש"ע דיה לצרה בשעתה א"ל הקב"ה לך אמור להם (שמות ג, יד) אהיה שלחני אליכם:

(מלכים א יח, לז) ענני ה' ענני א"ר אבהו למה אמר אליהו ענני ב' פעמים מלמד שאמר אליהו לפני הקב"ה רבש"ע ענני שתרד אש מן השמים ותאכל כל אשר על המזבח וענני שתסיח דעתם כדי שלא יאמרו מעשה כשפים הם שנאמר (מלכים א יח, לז) ואתה הסבות את לבם אחורנית:

מתני׳ מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי (וגומרה) עד הנץ החמה ר' יהושע אומר עד שלש שעות שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות

הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה:

גמ׳ מאי בין תכלת ללבן אילימא בין גבבא דעמרא חיורא לגבבא דעמרא דתכלתא הא בליליא נמי מידע ידעי אלא בין תכלת שבה ללבן שבה.

תניא רבי מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב ר"ע אומר בין חמור לערוד ואחרים אומרים משיראה את חברו רחוק ד' אמות ויכירנו

אמר רב הונא הלכה כאחרים אמר אביי לתפילין כאחרים לק"ש כותיקין דאמר ר' יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה

תניא נמי הכי ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום

א"ר זירא מאי קראה (תהלים עב, ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים

העיד ר"י בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום כולו

א"ר זירא איני והא אנא סמכי ואיתזקי א"ל במאי איתזקת דאמטיית אסא לבי מלכא התם נמי מבעי לך למיהב אגרא למחזי אפי מלכא דא"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם.

אמר ליה רבי אלעא לעולא כי עיילת להתם שאיל בשלמא דרב ברונא אחי במעמד כל החבורה דאדם גדול הוא ושמח במצות זימנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא.

היכי מצי סמיך והא א"ר יוחנן בתחלה הוא אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי וגו'

אמר ר' אלעזר תהא בתפלה של ערבית.

והא אמר ר' יוחנן איזהו בן העוה"ב זהו הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית

אלא א"ר אלעזר תהא בתפלת המנחה

רב אשי אמר אפי' תימא אכולהו וכיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא

דאי לא תימא הכי ערבית היכי מצי סמיך והא בעי למימר השכיבנו אלא כיון דתקינו רבנן השכיבנו כגאולה אריכתא דמיא ה"נ כיון דקבעוה רבנן בתפלה כתפלה אריכתא דמיא.

מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר מ"ט תקנוהו רבנן לאחר י"ח ברכות לימרו מעיקרא

א"ר יהודה בריה דר' שמעון בן פזי הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר י"ח פרשיות לפיכך תקינו רבנן לאחר י"ח ברכות.

הני י"ח י"ט הויין

אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא

דאמר ר' יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד ולא אמר הללויה עד שראה במפלתן של רשעים שנאמר (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה.

הני ק"ג ק"ד הויין אלא שמע מינה אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשה היא

דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן

this righteous man [Abraham] may not say: And they shall serve them, and they shall afflict them  He did fulfill for them, but And afterward shall they come out with great substance  He did not fulfill for them. They said to him: If only we could get out with our lives! A parable: [They were] like a man who was kept in prison and people told him: To-morrow, they will release you from the prison and give you plenty of money. And he answered them: I pray of you, let me go free today and I shall ask nothing more! And they let them have what they asked.  R. Ammi says: This teaches that they let them have it against their will. Some say, against the will of the Egyptians, and some say, against the will of the Israelites. Those that say 'against the will of the Egyptians' cite the verse: And she that tarrieth at home divideth the spoil.  Those that say: 'against the will of the Israelites', say it was because of the burden [of carrying it]. And they despoiled Egypt.  R. Ammi says: This teaches that they made it like a snare  without corn. Resh Lakish said: They made it like a pond without fish. I am that I am.  The Holy One, blessed be He, said to Moses: Go and say to Israel: I was with you in this servitude, and I shall be with you in the servitude of the [other] kingdoms.  He said to Him: Lord of the Universe, sufficient is the evil in the time thereof! Thereupon the Holy One, blessed be He, said to him: Go and tell them: I AM has sent me unto you. Hear me, O Lord, hear me.  R. Abbahu said: Why did Elijah say twice: 'Hear me'? This teaches that Elijah said before the Holy One, blessed be He: Lord of the Universe, 'hear me', that the fire may descend from heaven and consume everything that is upon the altar; and 'hear me', that Thou mayest turn their mind that they may not say that it was the work of sorcery. For it is said: For Thou didst turn their heart backward. MISHNAH. FROM WHAT TIME MAY ONE RECITE THE SHEMA IN THE MORNING? FROM THE TIME THAT ONE CAN DISTINGUISH BETWEEN BLUE AND WHITE. R. ELIEZER SAYS: BETWEEN BLUE AND GREEN. AND HE HAS TIME TO FINISH UNTIL SUNRISE. R. JOSHUA SAYS: UNTIL THE THIRD HOUR OF THE DAY, FOR SUCH IS THE CUSTOM OF KINGS, TO RISE AT THE THIRD HOUR. IF ONE RECITES THE SHEMA' LATER HE LOSES NOTHING, BEING LIKE ONE WHO READS IN THE TORAH. GEMARA. What is the meaning of BETWEEN BLUE AND WHITE? Shall I say: between a lump of white wool and a lump of blue wool? This one may also distinguish in the night! It means rather: between the blue in it and the white in it.  It has been taught: R. Meir says: [The morning Shema' is read] from the time that one can distinguish between a wolf and a dog; R. Akiba says: Between an ass and a wild ass. Others say: From the time that one can distinguish his friend at a distance of four cubits. R. Huna says: The halachah is as stated by the 'Others'. Abaye says: In regard to the tefillin,  the halachah is as stated by the 'Others'; in regard to [the recital of] the Shema', as practised by the watikin.  For R. Johanan said: The watikin used to finish it [the recital of the Shema'] with sunrise, in order to join the ge'ullah with the tefillah,  and say the tefillah in the daytime. R. Zera says: What text can be cited in support of this? They shall fear Thee with the sun,  and so long as the moon throughout all generations.  R. Jose b. Eliakim testified  in the name of the holy community of Jerusalem:  If one joins the ge'ullah to the tefillah, he will not meet with any mishap for the whole of the day. Said R. Zera: This is not so! For I did join, and did meet with a mishap. They asked him: What was your mishap? That you had to carry a myrtle branch into the king's palace?  That was no mishap, for in any case you would have had to pay something in order to see the king! For R. Johanan said: A man should always be eager to run to see the kings of Israel. And not only to see the kings of Israel, but also to see the kings of the Gentiles, so that, if he is found worthy,  he may be able to distinguish between the kings of Israel and the kings of the Gentiles. R. Ela said to 'Ulla: When you go up there,  give my greeting to my brother R. Berona in the presence of the whole college, for he is a great man and rejoices to perform a precept [in the correct manner]. Once he succeeded in joining ge'ullah with tefillah,  and a smile did not leave his lips the whole day. How is it possible to join the two, seeing that R. Johanan has said:  At the beginning of the tefillah one has to say, O, Lord, open Thou my lips,  and at the end he has to say, Let the words of my mouth be acceptable etc.?  — R. Eleazar replied: This  must then refer to the tefillah of the evening. But has not R. Johanan said: Who is it that is destined for the world to come? One who joins the ge'ullah of the evening with the tefillah of the evening? — Rather said R. Eleazar: This must then refer to the tefillah of the afternoon. R. Ashi said: You may also say that it refers to all the tefillahs, but since the Rabbis instituted [these words]  in the tefillah, the whole is considered one long tefillah. For if you do not admit this, how can he join in the evening, seeing that he has to say the benediction of 'Let us rest'?  You must say then that, since the Rabbis ordained the saying of 'Let us rest', it is considered one long ge'ullah.  So here, since the Rabbis instituted these words in the tefillah, the whole is considered one long tefillah. Seeing that this verse, 'Let the words of my mouth be acceptable etc.' is suitable for recital either at the end or the beginning [of the tefillah], why did the Rabbis institute it at the end of the eighteen benedictions? Let it be recited at the beginning? — R. Judah the son of R. Simeon b. Pazzi said: Since David said it only after eighteen chapters [of the Psalms],  the Rabbis too enacted that it should be said after eighteen blessings. But those eighteen Psalms are really nineteen? — 'Happy is the man' and 'Why are the nations in an uproar'  form one chapter. For R. Judah the son of R. Simeon b. Pazzi said: David composed a hundred and three chapters [of psalms], and he did not say 'Hallelujah' until he saw the downfall of the wicked, as it says, Let sinners cease out of the earth, and let the wicked be no more. Bless the Lord, O my soul. Hallelujah.  Now are these a hundred and three? Are they not a hundred and four? You must assume therefore that 'Happy is the man' and 'Why are the nations in an uproar' form one chapter. For R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Johanan: